גני-מקלט לצמחים בסכנת הכחדה

החל משנת 2007 הוקמו בכמה מאתרי הרשות גני מקלט שמטרתם לשמר ולהציג לקהל את המינים הנדירים הגדלים באיזור, וכמו כן להוות מקור לזרעים ולשתילים להשבות לטבע, לשיקום בתי גידול ולאיכלוסם. בחלק מהגנים הנמצאים בתוך שמורת טבע, הצמחים הנדירים הושבו אל שטח השמורה עצמה, כחלק מתוכניות שיקום נרחבות יותר (ראה עין גדי, החולה ועין אפק). 

לגני מקלט תפקיד חשוב הן בחינוך והסברה לציבור הרחב על מינים בסכנת הכחדה, והן כמאגר גנטי של מינים אלו לצורכי השבות. בנוסף לגנים בוטנים המגדלים חלק מהמינים בסכנת הכחדה ולכן מהווים גם גני מקלט ורבייה, רשות הטבע והגנים רואה לנכון לשמר מינים בסכנת הכחדה באתרי הרשות ברחבי הארץ.

חשוב לציין כי בגני המקלט נשמרים גם מינים נדירים שלא נכללו בספר האדום לצמחים בסכנת הכחדה ולרוב מוצגים גם מינים המאפיינים את בתי הגידול אותם הם מייצגים.

גן המקלט בגן הלאומי ציפורי הוקם בשנת 2014 ומטרתו לשמר ולהציג לציבור את הצמחייה האופיינית לבקעת בית נטופה. הגן כולל מספר בתי גידול שונים: בית גידול לח, איזור הצפה, שדות חקלאים, אדמות כבדות, בוסתן וגן סחלבים. 

הוקמה חממה בגן לגידול צמחי הגן וכמקור ריבוי לצמחים אדומים לפרוייקטים שונים של השבת צמחים באיזור.

בגן גדלים גם מינים אדומים הגדלים באדמות כבדות אך לא גדלים בבקעת בית נטופה, מתוך הבנת חשיבות מינים אלו וסכנת העלמותם בעקבות מעבר לגידול בשיטות חקלאות מודרניות.

גן המקלט בשמורת עין אפק הוקם בשנת 2007 בסיוע תקציבי מהקרן לשמירת טבע. הגן הוקם במטרה לשמר ולהציג לציבור הרחב את צמחיית איזור הנעמן ועמק עכו. הגן כולל מספר בתי גידול שונים: שקע חולי, בית גידול לח, בית גידול כורכרי, ואיזור צמחי מלחה. 

בעקבות עבודות בינוי ופיתוח באיזור מלחת הנעמן, נאספו צמחי מלחה רבים לגן המקלט. בגן הוקמה חממה המשמשת לריבוי צמחים לגן ולצורך השבות בשמורה. בנוסף גדלים במיכלים גדולים מספר צמחי מים אדומים להשבה בשמורה.

הגן הבוטני בשמורת החולה הוקם במטרה להחזיר, לשקם ולשמר את הצמחייה היחודית שהיתה בביצת החולה בעבר.  בין צמחי המים הרבים ניתן למצוא גם צמחים נדירים וצמחים שנכחדו מהחולה. גן המקלט הועתק אל בריכה חדשה בכניסה לשמורה, מינים נוספים בסכנת הכחדה מגודלים בגינת הקופה. 

בפרוייקט לשיקום שטח של כ-400 דונם בשמורת החולה נשתלו צמחי מים, צמחי גדות ועצים. מתוכם 10 מינים בסכנת הכחדה.

בשנת 2013 הוקם גן מקלט קטן, באתר ארכיאולוגי הצמוד לבסיס הצבאי חוות השומר. מטרת הגן היא גידול ושמירה על מינים 'אדומים' הגדלים בקרקעות כבדות. האתר מאומץ ע"י החיילים והמפקדים שמבצעים באתר עבודות שתילה, עישוב, השקייה וכו', בהנחיית מדריכה מטעם הרשות, שמלווה את החיילים בסדרת הדרכות לאורך השנה. בשנת 2014 נתמכה הפעילות בגן על ידי קרן דוכיפת "צבא הגנה לטבע". 

בנבי סמואל הוקם בשנת 2016 גן מקלט לצמחים בסכנת הכחדה של הרי ירושלים, יהודה ושומרון, בעזרת קרן  "ציוני דרך" ובשיתוף פעולה עם הגן הבוטני האוניברסיטאי- גבעת רם, הגן הבוטני בהר הצופים ובנק הגנים במכון וולקני.

בשטח  הפארק נבי סמואל גדלים חמישה מיני צמחים בסכנת הכחדה, ביניהם איריס הסרגל הפורח בחורף. בנוסף למינים אלו, ישנם עוד כ-50 מינים בסכנת הכחדה הגדלים באיזורים ההרריים של יהודה ושומרון.

מטרות הגן הן שמירה על צמחים בסכנת הכחדה מאיזור יהודה ושומרון, חינוך והסברה לציבור המבקרים על חשיבות שמירת הצומח. 

החלקות בגן  מייצגות מספר בתי גידול שונים: בתה ים-תיכונית, בתת ספר (ומדרונות סלעיים), שדות בעיבוד מסורתי. חלקה נוספת הוקדשה לצמחי תבלין, צמחי מרפא וצמחי מאכל.

בחי-רמון הוקם בשנת 1989 גן לצמחיית המכתש והר הנגב. מטרת הגן היתה להכיר ולהנגיש לציבור הרחב את הצמחייה המקומית. הגן לא שימש כגן מקלט לצמחים בסכנת הכחדה, אלא דווקא הציג את הצמחים המאפיינים את בתי הגידול השונים באיזור.

בשנת 2015 הוחלט ע"י מחוז דרום להתחיל בתהליך לשיקום הגן, כולל הקמת מערכת השקייה חדשה, שתילה של צמחים ש"נעלמו" מן הגן, שיקום השילוט בגן והוספת צמחים נדירים בסכנת הכחדה. המטרה בשיקום הגן היא הפיכתו לגן מקלט אטרקטיבי, שיציג לציבור את הצמחייה האופיינית, אך בנוסף ישמר את המינים הנדירים הגדלים רק בהר הנגב.

אירוס שחום הינו אירוס היכל מקבוצת האירוסים הגדלים בחגורת ספר המדבר. זהו מין אנדמי לישראל ודרום ירדן, בארץ שמור רק בתל קריות ונמצא בסכנת הכחדה בשל פיתוח העיר באר שבע, עבודות תשתית ופיתוח כבישים ובשל רעיית יתר. אוכלוסיות המין בצפון הנגב מתרכזות בבקעת ערד וליד באר שבע. מחקרים וסקרים גילו הבדלים מורפולוגים וגנוטיפים בין האוכלוסיות של בקעת ערד לאוכלוסיות של איזור באר שבע ולכן עולה החשיבות לשמירה על הטיפוסים שונים בגנים לאומיים שמורים. בשנים 2007-2013 הוקמו גנים לגיבוי של אוכלוסיות מין זה בגן לאומי תל באר שבע וגן לאומי בתל ערד. 

בגן לאומי כוכב הירדן הוקמה בשנת 2008 ערוגה למינים 'אדומים' הגדלים בקרקעות כבדות באיזור. אל הגן הובאו מינים מהאיזור שהוצלו מעבודות תשתית. בגן הוקמה גם חממה לגידול וריבוי הצמחים. בשנת 2019 מתוכנן שיקום והגדלת גן המקלט והחממה.

בגן הלאומי כפר נחום הוקמה בשנת 2014 ערוגה שמטרתה שימור והשבה של מינים 'אדומים' מקומיים אל הכנרת. מינים אלו נאספו אל הגן מאיזורים מאויימים על מנת לשמר את המינים.

בחלקת המקלט גדלים צמחים מאזור הר מירון. בין הצמחים ניתן לראות צמחים בסכנת הכחדה כמו אדמונית החורש, חמשן זוחל וטופח הגליל, צמחים נדירים כמו מרווה כחולה וחוחן בלאנש וגיאופיטים מאפיינים כמו חלמונית גדולה וסתוונית בכירה.

בחלקת המקלט גדלים צמחים מאזור חוף הים בגן לאומי אכזיב וסביבתו בבתי הגידול של חול וכורכר: בין הצמחים בחלקה, ניתן לראות צמחים בסכנת הכחדה כמו עדעד הגליל, אזוביון דגול, חרחבינה חופית, מחרוזת קשתית, אלמוות ארץ-ישראלי, לוטוס קרח וחוחן קרדני, צמחים נדירים כמו שיכרון לבן ואהל הגבישים וצמחים מאפייני חוף ים כמו פרגה צהובה.