טופח הגליל
Lathyrus spathulatus
השתתפו בכתיבה:
עשבוני רב-שנתי חסר קנוקנות, קרח לחלוטין וזקוף, גובהו 20-40 ס"מ. הגבעולים מסתעפים מהבסיס, קרחים ומצולעים. העלה מחולק ל-4-6 עלעלים היוצאים מנקודה אחת, צורתו כעין כף-יד, והוא מחוסר פטוטרת (או שפטוטרתו קצרה מאוד). עלי הלוואי קטנים, דמויי-חץ ודקיקים. ציר העלה מסתיים בזיף. העלעלים דמויי סרגל, צרים וארוכים, רוחבם 2-6 מ"מ ולאורכם נמשכים חמישה עורקים מרכזיים. התפרחת מרובת פרחים, נישאת על עוקץ ארוך בהרבה מהעלה שהוא יוצא מחיקו. הפרחים נישאים בחלקו העליון של עוקץ התפרחת, מספרם 4-11 והם מרוחקים זה מזה. גודל הפרח 10-15 מ"מ, צבעו כחול-סגול עמוק, והוא נישא על עוקץ שאורכו 5 מ"מ. עמוד העלי מאונקל, ראשו משוטח ושעיר, רוחבו מעל 1 מ"מ. הפרי תרמיל ארוך וישר, נישא על עוקץ דק, נטוי כלפי מטה. עם ההבשלה מתבקעות קשוות הפרי ומסתלסלות בבת אחת, ומרבית הזרעים נזרקים למרחק (תכונה אופיינית לרוב מיני הטופח).
פורח באפריל ועד תחילת מאי.
הצמח גדל רק בגלילות הגליל העליון והגולן: בגליל העליון ידוע ממצפה חניתה במערב דרך גוש תפן, בירנית, הר הלל, גוש הר מירון ועד רכס אביבים (הגבעה הלבנה ליד ברעם). הצמח נאסף בחניתה במאה ה-20 ונכחד משם. בגולן גדל ב-11 אתרים, כולם בצפון הגולן ברום מעל 800 מטר: בהר אביטל, הר חוזק, הר בנטל, תל אל חריעה, הר ורדה, עין-זיון והר אודם. יש גם תצפית בודדת מדרום הגולן מצומת המפלים. הצמח גדל גם בחרמון מרום 900 עד 1,350 מ' בחגורת החורש הים תיכוני ובחגורת היער ההררי.
בתות שטופות שמש בהרים על מצע גיר קשה או גיר רך וקרחות חורש מוארות בהרים, לרוב מעל רום 700 מטר. בגולן גדל בקרקעות בזלת או טוף מעל 800 מטר. למרגלות החרמון, באזור מגדל שמס ועמק יעפורי, גדל המין במסלע קירטוני. בחרמון – במדרונות גיר קשה על קרקע טרה-רוסה. סיכום בתי-הגידול מראה על שונות גדולה מאוד במסלע ודמיון בדרישות לאקלים קר וגשום מעל 600 מ"מ גשם.
על הסוג – ראה טופח עדין.
טופח הגליל שייך לסקציה ברורה מאוד ומיוחדת בסוג טופח, שהעלה בנוי בה מכמה עלעלים היוצאים מנקודה משותפת (עלה דמוי כף-יד), והתפרחת מרובת פרחים. המין הוגדר בעבר כ-L.digitatus (פלורה פלשתינה 1972), אך התברר כי הטקסון שלנו שייך למין מדעי אחר– L. spathulatus (השם העברי אינו משתנה). שני המינים גדלים באופן סימפטרי בטורקיה ונבדלים בצורת עמוד העלי: בטופח הגליל ראשו של עמוד העלי שטוח ורחב יותר מאשר ראש עמוד העלי של L. digitatus.
מעמדו הטקסונומי של המין מעניין ואינו ברור כל צורכו, משום שקיים פולימורפיזם: בתחומי גבול הצפון ובחגורה ההררית בחרמון העלעלים צרים מאוד, רוחבם 1-2 מ"מ בלבד; ואילו בצפון הגולן, העלעלים רחבים הרבה יותר (4-6 מ"מ) והפרחים גדולים יותר (15-18 מ"מ).
* גדל בארץ ב-20 אתרים בשתי גלילות בלבד. רק אתר אחד חשוד שנכחד, במטולה. רוב האתרים מרוחקים מישוב אך חלקם נתונים לרעיית בקר.
* הצמח מוכרז על פי חוק כ"צמח מוגן".
* האוכלוסיות קטנות: מספר הפרטים שנספרו באתרי הגליל הוא בין 3 ל-25.
* רוב האתרים בגליל אינם בתחום שמורות טבע. רוב אתרי הגולן בתוך שמורות.
לסמן, לגדר ולשלט שני אתרים: אחד בגולן (לוע הר אביטל) והשני בצפון הגליל (מצפה חניתה או הגבעה הלבנה ליד ברעם); לערוך ניטור דו-שנתי לבירור השפעת הרעייה על האוכלוסיות. מומלץ לערוך סקר שדה לאיתור אוכלוסיות באצבע הגליל ולאורך כביש הצפון.
המין אנדמי למזרח הים התיכון, ומופיע בהרי האמנוס בדרום מזרח טורקיה, בסוריה, בלבנון ובצפון ישראל. ניתן בספרות גם מהגלעד בירדן. למעשה המין אנדמי רק לסוריה, לבנון וישראל, מכיוון שהרי האמנוס שייכים גיאוגרפית לצפון סוריה, על אף שמבחינה מדינית הם כלולים בטורקיה.
צמח תת-אנדמי רב-שנתי, הגדל בארץ רק בצפון הגליל ובצפון הגולן. הצמח אטרקטיבי ביותר, פריפריאלי צפוני, מספר אתריו מועט ומספר הפרטים בכל אוכלוסיה מועט ביותר. רגישותו לפיתוח נמוכה. יתכן שהאוכלוסיות בגולן מהוות טקסון מיוחד, שיש להבדילו מאוכלוסיות החרמון והגליל.
השתתפו בכתיבה:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Galilee Vetchling |
| שם ערבי | ג'ולבאן אל-ג'ליל |
| משפחה | קטניות |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית, חרמון הררי |
| כורוטיפ | מזרח-ים-תיכוני |
| אתר מרכזי לשימור | מצפה חניתה, לוע הר אביטל |
| נדירות |
1
2
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
0
4
|
| אטרקטיביות |
0
3
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
4.2
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | סכנת הכחדה |
