מירונית סרגלית

מוגן

Platanthera chlorantha Lindb. f.

מבוסס על "הספר האדום – צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר
שם נרדף
Platanthera holmboei
אתר מרכזי לשימור
יער אודם
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (2)
% אתרים בשמורות
14.3

גיאופיט בגובה 15-35 ס"מ, שלו 2 פקעות שורש מעוגלות ומאוחות, 2-3 עלים אזמלניים-רחבים מרוכזים בבסיס הגבעול ועוד כמה קטנים יותר עוטפים את הגבעול. העלים הופכים צרים בהדרגה כלפי חיבורם עם הגבעול, חסרי פטוטרת, רוחבם 2.5-6 ס"מ. התפרחת היא שיבולת דלילה בקצה הגבעול ובה 7-20 פרחים יושבים. כל פרח מלווה בחפה ירוק, דק, ארוך ומחודד; החפים מפושקים לאחר קמילת הפרח. הפרחים לא בולטים, ירוקים, ללא דגם על העטיף. בפרח שישה עלי עטיף – שלושה עליונים קצרים היוצרים קסדה מעל לאבקיות ולצלקת, שניים צידיים, סרגליים, פרושים (אורכם כ-10 מ"מ) ואחד תחתון, השפית, סרגלי, דמוי רצועה קצרה, פונה מטה, רוחבו כ-2 מ"מ ואורכה 8-11 מ"מ; קצה השפית אינו מחודד. הפרח נראה כמו צלב ירוק הבנוי מששת עלי העטיף. באחורי הפרח יש דורבן דק, אופקי וכפוף במקצת, אורכו 15-25 מ"מ. כמו בכל הסחלבים בפרח יש אבקן אחד המחולק לשתי לשכות ובכל אחת מהן אבקית המכילה גוש אבקה קומפקטי; הלשכות במירונית מפושקות ולכן האבקיות מרוחקות אחת מהשניה. הפרי הוא הלקט מוארך ומפותל, בעל זרעים רבים זעירים. הפריחה בחודשי אפריל – מאי.

הצמח נמצא בצפון הגולן ובגליל העליון בשבעה אתרים מתועדים בארץ, ולפי הערכה הוא נמצא בכ-10 אתרים. בגליל העליון הוא גדל בנחל אדמוניות, ובאתר נוסף בין סאסא לגורן, אך באתר זה כנראה נכחד שכן לא אותר שם מאז שנות השישים של המאה ה-20. בצפון הגולן נמצא בחמישה אתרים צמודים באזור יער אודם – הר אודם ובאתר נוסף בהר בנטל. סביר להניח כי סקר יסודי יגלה את הצמח גם בהר אביטל ואולי אף ברכס בשנית. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

חורשים ויערות טחובים ושוליהם בחברת אלון מצוי ואלון התולע ברום 800 מ' ומעלה. קרקעות חומות-כהות לחות עשירות ברקבובית.

המין בעל תפוצה רחבה אירופאית-אטלנטית – ים-תיכונית, הוא נפוץ כמעט בכל אירופה המערבית והמרכזית כולל את האיים הבריטיים חופי נורבגיה, צפון אגן הים התיכון (עד סיציליה) ומזרחה עד לישראל, מערב רוסיה והקווקז. גבול התפוצה המזרחי של הצמח אינו ברור בגלל מידע מועט ודימיון למינים קרובים (Delforge, 2006). הצמח נפוץ במזרח הים התיכון בטורקיה, קפריסין, סוריה, לבנון וצפון ישראל. בארץ הוא מגיע לגבול תפוצתו הדרומי.

בסוג מירונית כ-130 מינים הנפוצים על פני אזורים נרחבים בעולם, רובם נפוצים במזרח הרחוק, אחדים נפוצים בכל אסיה, אירופה וצפון אמריקה. מירונית סרגלית כאמור נפוצה בשטחים נרחבים באירופה. מין קרוב ודומה הגדל גם הוא ברובה של אירופה הוא מירונית "שני העלים" (P. bifolia). שני המינים דומים מאד ולעיתים קרובות קשה להבדיל ביניהם, אולם הם מייצרים ריחות שונים ובשל כך מואבקים בדרך כלל על ידי מאביקים שונים (Delforge 2006). לכן מקובל להתייחס אליהם כאל שני מינים נפרדים. במזרח הים התיכון, כולל ישראל, יש רק טקסון אחד אשר תואר כתת-מין הולומב (ssp. holomboei) של מירונית סרגלית. חלק מהחוקרים מחשיבים טקסון זה כמין בפני עצמו P. holomboei (Delforge, 2006, Kreutz 2004). כאן נתייחס למירונית כתת מין הולומב, כפי שתואר בפלורה של קפריסין (Meikle, 1985). עמדה זו נתמכת גם בדיווחים על צורת ביניים בין אודלוסיות מזרח הים התיכון לצורה הטיפוסית של המין בצפון טוריקה ואירופה (Kreutz 2004). תת-מין המקומי שלנו נבדל מתת-המין הטיפוסי של מירונית סרגלית בתפרחת דלילה, פרחים קטנים וירוקים יותר ודורבן אופקי דמוי חוט.

  • הצמח מוגבל רק לגליל העליון ולצפון הגולן, כאשר באחד משני האתרים בגליל העליון הצמח נכחד. עם זאת, ייתכן שבגלל הקושי בזיהוי הצמח ובאיתורו בשדה לא התגלו כל האוכלוסיות וכל האתרים.
  • האוכלוסיות מונות פרטים בודדים ודגם הפיזור של הצמחים מאד מפוזר ודליל.
  • הגודל הקטן של האוכלוסיות בכל אתר חושף אותן לסיכוני הכחדה רבייתיים ואקראיים. איום נוסף הן פריצות הדרכים באיזור יער אודם והרחבת שטחי חקלאות באיזור הר מירון.
  • הצמח מוגן בחוק מתוקף היותו מין במשפחת הסחלביים. הוא מוגן בשמורות יער מסעדה (אודם) ובהר מירון.
  • המין רחב תפוצה ואינו נתון בסכנת הכחדה עולמית, עם זאת מופיע ברשימה ראשונית של צמחים בסכנת הכחדה גם בסוריה.

מומלץ לבצע מאמצי חיפוש יסודיים בצפון הגולן ובגליל העליון לצורך איתור מלא של האוכלוסיות. כמו כן יש לנטר את האוכלוסיות באתרים הידועים בגליל ובגולן.

גיאופיט קטן ממשפחת הסחלביים אשר קשה מאד לאתרו בשדה. מצוי במספר אתרים קטן בגליל העליון ובצפון הגולן. הצמח מצוי בסכנת הכחדה משום שהיא גדל רק באתרים בודדים ועקב מספר הפרטים המצומצם שלו ברוב האתרים. פריצת דרכים באתריו העיקריים מהווה אף היא איום.

Delforge, P. 2006. Orchids of Europe, North Africa and the Middle East. A&C Black. Kreutz, C.A.J. 2004. The Orchids of Cyprus. Published by the author.