בוצין קיסריון
Verbascum caesareum
מבוסס על:
רב-שנתי קצר חיים ומונוקרפי. צמח שושנת זקוף, גובהו 70-150 ס"מ. כל הצמח מכוסה בשערות כוכביות צהבהבות, היוצרות כסות צמירה וגסה למגע. עלי השושנת שונים מאוד בשני צידיהם - צידו העליון של העלה צבעו ירוק כהה מאוד, חסר שערות כמעט; צידו התחתון לביד ומכוסה בשיער כוכבי שצבעו צהבהב. הגבעול זקוף, בלתי מסתעף לרוב, רק לעיתים רחוקות הוא מסתעף לענפי-משנה מעטים. חלקו התחתון של הגבעול גלילי, חלקו העליון מצולע ומקריח וצבעו סגול כהה. עלי השושנת גדולים, נישאים על פטוטרת ברורה, אורכם מגיע עד 30 ס"מ. הטרף ביצי-מוארך ושפתו חרוקה. עלי הגבעול התחתונים נישאים גם הם על פטוטרות, עלי הגבעול העליונים יושבים. על ענפי הפריחה יושבות קבוצות פרחים צפופות, כל קבוצת פרחים מונה 3-5 פרחים, והן יוצרות תפרחת דמויית שיבולת ארוכה, צפופה ורצופה, שאורכה עד 60 ס"מ. רק בחלק התחתון של התפרחת מרוחקים דורי הפרחים זה מזה. לאורך הגבעול בחלק התחתון של התפרחת נישאים חפים קטנים.
הפרחים חסרי עוקצים, יושבים על הגבעול. הגביע מכוסה צמר וגם שיער בלוטי, אורכו 8-12 מ"מ. שיני הגביע אזמלניות-צרות, שסועות כמעט עד בסיסו. הכותרת גלגלית, קוטרה 25-40 מ"מ וצבעה צהוב. זירי האבקנים מכוסים שערות סגולות והמאבקים סגולים. בבסיס הכותרת מסביב לאבקנים מצויירים כתמים סגולים היוצרים מעין טבעת במרכז הכותרת. הפרי הלקט דמוי ביצה, קצר מהגביע, שאורכו 6-8 מ"מ.
פורח במשך אפריל–מאי, ופריחה דלילה נמשכת עד תחילת יולי.
גדל בישראל אך ורק בגליל העליון בשני מקטעים של נחל כזיב ונחל בצת. ב-1990-91 נמצאו בנחל בצת שלושה אתרים ובנחל כזיב 4 אתרים בין קרן ברתות להר זיו. סך הכל נספרו בכל האוכלוסיות 250 פרטים. ליד המונפורט הופיעו עשרות צמחים לאחר כריתת החורש (שנת 2004, טליה אורון).
בחרמון המין נדיר, גדל רק בחגורה התחתונה של החורש הים-תיכוני; בנחל שיאון, נחל זבדים, נבי חזורי–נחל גובתא, נחל ערער (בודד ברום 1,300 מ') ובחורש בין עין-קיניה לנחל סער.
לאורך אפיקים של נחלי אכזב אבניים עם סלעים גדולים, החתורים בנוף הררי תלול. גם בשולי חורש במדרונות תלולים מוצלים בשולי סלעים ולמרגלות מצוקים.
על הסוג – ראה בוצין בירותי.
המין נמצא לראשונה בסביבות בניאס שלמרגלות החרמון על ידי בואסייה במאה התשע-עשרה. הוא קרא למין על פי השם הקדום של בניאס – 'קיסריה פיליפי'. שמו העברי הוסב לאחרונה ל"בוצין קיסריון" – כשמה של בניאס במקורות עבריים מתקופת המשנה.
בוצין קיסריון נבדל מרוב מיני הבוצין בישראל בצורת שיבולת הפרחים הצפופה, הממוקמת על גבעול ישר ולא מסועף. הוא דומה לבוצין הגליל, שגם לו שיבולת צפופת פרחים. בוצין קיסריון נבדל מבוצין הגליל בשיני הגביע הצרות והשסועות כמעט עד הבסיס, לעומת שיני גביע ביציות ומאוחות בשליש התחתון שיש לבוצין הגליל; בכותרת קטנה יותר שקוטרה 25-40 מ"מ, לעומת כותרת בקוטר 40-55 מ"מ לבוצין הגליל. בוצין הגליל נבדל גם בבית-גידולו – שקעים לחים ומקווי מים.
* כל האתרים כלולים בתחומי שמורות טבע.
* האתרים מרוחקים מישוב, אך רובם נמצאים ממש בשולי שבילי מטיילים.
* האוכלוסיות קטנות, והן מקובצות לעומדים קטנים ומצומצמים בשטחם. .
לנטר את האוכלוסייה בנחל כזיב. לבדוק את השפעת המטיילים עליה, ואם התוצאה שלילית, לנהל ממשק טיולים אשר ימנע פגיעה בשתי אוכלוסיות לפחות.
מזרח-ים-תיכונית. המין נפוץ בלבנט בלבד; מהרי האמנוס בדרום טורקיה (הרים אלה משתייכים גיאוגרפית למעשה לסוריה), דרך המורדות המערביים של הלבנון, מערב החרמון והגליל העליון. לא נמצא עד כה בסוריה. נמצא באתרים נוספים בטורקיה בשנות ה-2000
בוצין קיסריון הוא צמח שושנת רב-שנתי נדיר בארץ - הוא גדל רק בגליל העליון, ובחרמון הנמוך. מספר האתרים הקטן ומספר הפרטים המצומצם מהווה גורם המסכן ממש את המשך קיומו בישראל. האתרים אינם רגישים לפגיעה, אך סמוכים לשבילי מטיילים. המין תת-אנדמי, גדל גם בלבנון ובטורקיה. המין פריפריאלי צפוני בתפוצתו העולמית – דבר המקנה חשיבות-יתר לשימור אתרי הגליל.
בשל מציאת אתרים נוספים של המין בטורקיה ובשל ירידה בנדירותו (אתרים נוספים בנחל בצת) הוחלט בשנת 2000 לעדכן את מספרו האדום ולהורידו מרשימת הצמחים בסכנת הכחדה לרשימת המינים הנדירים מאוד בישראל.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Caesarea Mullein, Banias Mullein |
| שם ערבי | ח'ירווע (אל-פאניאס) |
| משפחה | לועניתיים |
| סיווג | ברשימת המינים הנדירים מאוד |
| אקוסיסטמה | ים-תיכונית |
| כורוטיפ | מזרח ים-תיכוני |
| אתר מרכזי לשימור | נחל כזיב, נחל שרך |
| נדירות |
1
2
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
0
4
|
| אטרקטיביות |
0
0
4
|
| אנדמיות |
0
1
4
|
| המס' האדום |
1
2.1
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | ללא חשש |
