שום סיני
Allium sinaiticum

פגיע warningפגיע VU

גיאופיט בעל גבעול זקוף או מעוקל בגובה 7-25 ס"מ. הבצל ביצני, קוטרו 20-25 מ"מ והוא עטוף בקליפות חומות בעלות סיבים מרושתים. צמח זה בדרך כלל אינו מייצר בצלצולים או מייצר מעט מאוד. הגבעול חלק, עבה למדי, נושא בחלקו התחתון 2-3 עלים ותפרחת סוכך צפופה בראשו. העלים ארוכים מהתפרחת (בניגוד לשום הלענה הקרוב לו), חלולים, חלקים, עוטפים את חלקו התחתון של הגבעול, רוחבם 20-25 מ"מ. נדני העלים חלקים. העלים מתייבשים בזמן הפריחה. המתחל העוטף את הניצנים נקרע לאורך שני תפרים לשני חלקים ביצניים, קרומיים, שקופים עם עורקים ברורים; ואינו נושר. התפרחת כדורית או חצי כדורית, קוטרה 2-4 ס"מ. עוקצי הפרחים חלקים, אורכם כ-10 מ"מ, מלווים בחפיות לבנות, קרומיות. העטיף פעמוני בעל שש אונות לבנות עם עורק מרכזי אדמדם או ירוק, אזמלניות, מחוספסות בצידן החיצוני, אורכן כ-6 מ"מ; אונות העטיף החיצוניות מחודדות מעט יותר מהפנימיות. המאבקים חבויים בעטיף או בולטים ממנו, נישאים על זירים שהם ריסניים בחלק התחתון; הזירים החיצוניים פשוטים רחבים -משולשים; שלושת הפנימיים בעלי שתי שיניים צדדיות. עמוד העלי חבוי בעטיף. הפרי הוא הלקט ביצני בקוטר 4 מ"מ ובו זרעים שחורים בגודל כ-3 מ"מ.
הפריחה במרס-אפריל.

הצמח נמצא ב-16 אתרים בערבה, באזור אילת ובנגב הדרומי. היות שהוא פורח רק בשנים גשומות ונדירות ולכן קשה לאתרו, מעריכים כי הוא נמצא ב-22 אתרים. בערבה הוא נמצא באזור חצבה ובעיקר בחולות שיזף, בשמורה ומחוצה לה, וגם בצופר, סמר ובק"מ 32 על כביש הערבה. באזור אילת נמצא פעמיים באזור תמנע וכן בנחל שני. מהנגב הדרומי הצמח דווח לראשונה ע"י עוז גולן בבקעת ארדון במכתש רמון באביב 2010.

חולות המדבר הקיצוני, בחברת צמחים עשבוניים או בחברת פרקרק פרסי. לעיתים קרובות הצמח מתכסה בחול עד כדי כך שרק התפרחת וקצות העלים בולטים מעל לפני הקרקע.

* הצמח נאסף ונצפה לראשונה באתרים בערבה בראשית שנות ה-70 של המאה ה-20. החל משנות ה-80 יש מגמה של גידול במספר האתרים המדווחים כתוצאה מדיגום יותר יסודי. ב-2010 נוספה עוד גלילה – הנגב הדרומי. נתונים אלה אינם מאפשרים בשלב זה הערכה מוסמכת של מגמות שינוי בטווח ארוך במספרי האתרים והגלילות.
* האוכלוסיות מונות בדרך כלל פרטים בודדים עד עשרות פרטים, אולם הופעתן מאד לא סדירה ומותנית באירועי גשם גדולים, שהם נדירים באזורי התפוצה.
* ייתכן שהמגמה הנצפית בדרום הקיצוני של ירידה בכמות המשקעים ובמספר אירועי גשם אפקטיבי, עלולה לגרום להכחדות מקומיות.
* הצמח מוגן בישראל בשמורות נחל שיזף, מצוק הצינים ומסיב אילת.
* מוגדר כמין אדום גם בספר האדום של מצרים בקטגוריית סיכון EN (El Hadidi and Hosni, 2000, 2002).

מומלץ לנטר בקביעות אוכלוסייה באתר אחד בכל אחת מהגלילות, על מנת ללמוד את המגמות הרב-שנתיות של הופעה, לבלוב ופריחה בכל אוכלוסייה.

דרום ישראל, דרום ירדן, מצרים (סיני) וצפון-מערב ערב הסעודית.

גיאופיט של גלילות המדבר הקיצוני בארץ הגדל בבתי גידול חוליים. מין תת-אנדמי המצוי בסכנת הכחדה גם במצרים.

קולמן, פ. 1985. הסוג שום בישראל. רתם 15: 78.
El-Hadidi, M.N. & Hosni, H.A. (2000, 2002). Flora Aegyptiaca, Vol. 1, Part 2. The Palm Press, Cairo.

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערבי
משפחהשושניים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהמדברית
כורוטיפמזרח סהרו-ערבי
אתר מרכזי לשימורשמורת חולות שיזף

נדירות
1
2
6
פגיעות
0
2
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
1
4
המס' האדום
1
3.2
10
פריפריאליותS

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןפגיע

3 (3) גלילות
צמידות: 0
62.5% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת שום שחור
שום שחור
שום שחור
פגיע VU
תמונה מאת שום דרומי
שום דרומי
שום דרומי
פגיע VU
תמונה מאת שום הגליל
שום הגליל
שום הגליל
פגיע VU
תמונה מאת שום הגלגל
שום הגלגל
שום הגלגל
פגיע VU