אמניה מצרית
Ammannia baccifera

סכנת הכחדה warningסכנת הכחדה EN

צמח חד-שנתי קרח לחלוטין, מסתעף מאוד מבסיסו, גבעוליו זקופים או שרועים קלות. גובהו 10-16 ס"מ וקוטרו 15-20 ס"מ. הגבעול מרובע (לפחות בחלק מאורכו), העלים חסרי פטוטרת וערוכים בזוגות נגדיים. העלה דמוי ביצה, תמים עם עורק בודד. הפרחים דו-מיניים, זעירים (2 מ"מ) וממוקמים בחיקי העלים, לרוב מוסתרים ולא בולטים לעין. הגביע דמוי פעמון, עם 4 שיניים ועוד מספר שיניים משניות זעירות (גביעון). הפרח מלווה שתי חפיות וצבעו ירקרק. בפרח 4 עלי כותרת (לעתים חסרים), 2 אבקנים ועמוד עלי אחד, שבראשו צלקת בודדת דמוית גולה. הפרי הלקט כדורי הכלוא בתוך הגביע. הפריחה בקיץ, ממאי עד אוגוסט, הפרי מבשיל באוגוסט–ספטמבר, והוא נשאר ירוק.
שם הסוג בעברית הוא על פי השם המדעי. שם התואר העברי " מצרית" נשאר על פי שמו המדעי הקודם –A. aegyptiaca.

גדל כיום בשלוש גלילות: בבקעת כנרות – בבקעת בית-ציידה, שם גדלה האמניה בלגונות של נחל יהודיה-משושים (זאכי) ושל נחל דליות (מג'רסה) ובאזור שפך הירדן; בגולן היא נדירה מאוד ונמצאה בין השאר בנחל משושים; בגליל התחתון - בבקעת בית נטופה; בשרון היא נמצאה ב-2006 ב-3 אתרים - בריכת דורה, בריכת געש והבאסה של הרצליה. בעמק החוּלה היא הייתה נפוצה בביצת החוּלה ובמעיינות שהתנקזו אליה, ונאספה לעשבייה מספר פעמים בשנות הארבעים של המאה ה-20 מהחוּלה ומעין תאו (ג'חולה). אתר חשוב היה מעיין עינן, שיצר נחל רחב ורדוד ממזרח לכביש הראשי, ובו שלטה האמניה בגוף המים עד שנות השמונים. יריב עברי צפה בה אחרון באתר זה ב-1979. נאספה בשמורת החוּלה על ידי טליה אורון, וייתכן שלא נכחדה שם.
בעבר גדל הצמח בעוד 3 גלילות - בפלשת נאספה האמניה פעם בודדת ב-1926 בנחל איילון, ומאז נכחדה באזור, בפלורה פלשתינה מצוינת גם הבקעה התחתונה, אך אין ייבוש עשבייה משם, והיא לא נמצאה בסקר המינים הנדירים, ויש רק איסוף מעין-פשחה משנת 1943, אך הצמח לא גדל של לפחות משנת 1976.

שלוליות קטנות על קרקע אבנית או סילטית; שולי גדות חשופות (וכאלה שהתמוטטו) של ביצות ונחלים. הצמח יכול לגדול גם בשטח היבשתי מחוץ למים, אך תכופות מוצאים אותו גדל ואף שולט כמרבד בתוך גוף המים. במקרה זה חייבת להיות תקופה קודמת שהשטח נחשף בה ממים ואז חלה הנביטה.

* גורם הסיכון הראשון במעלה הוא תפיסת המים בבתי-גידול לחים.
* רק האוכלוסיות בשמורת בית-ציידה שומרות על יציבות בגודלן. שאר האוכלוסיות הוכחדו או הצטמצמו מאוד. אוכלוסיית בריכת-דורה מאוימת ביותר, ואולי נכחדה בגלל הבינוי מסביב והשינוי במשטר ההידרולוגי במקום.
* דגם התפוצה המקוטע מוכתב על ידי דגם התפוצה המקוטע של בית-הגידול.
* כנראה אין סיכון ברמה עולמית. הצמח בעל יכולת פלישה טובה, וכנראה הגיע כך לאירופה ואף לאוסטרליה.

מומלץ לשמור ולנטר אוכלוסייה בלגונת יהודיה-משושים, תוך מניעת רעיית יתר והרס בית-הגידול על ידי בקר. כמו כן מומלץ להשיב את האמניה לחוּלה, מועדף פתח נחל עינן, מזרחית לכביש 90, שם הייתה אוכלוסייה צפופה.

תפוצה רחבה טרופית וסוב-טרופית על פני האזור הסודני-דקני, כולל הודו, צפון אמריקה ודרומה, מזרח אפריקה ומרכזה, דרום-אפריקה, סין ואוסטרליה (קרוב לוודאי גר). באזורנו היא גדלה בחלקים החמים של מצריים, ערב, איראן, טרנס-קווקז ואפגניסטן.

צמח מים אופייני לקבוצת צמחים טרופיים הידרופיליים, שכאן קצה גבול תפוצתו, ובכך חשיבותו המיוחדת. המין נכחד מאתרים רבים במישור החוף ובמערכת הירדן, ואוכלוסיות יפות שרדו רק בבקעת בית-ציידה. הפגיעוּת הרבה בבית-גידולו, היותו פריפריאלי ומיעוט אתריו – הפכו אותו לצמח "בסכנה".

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגליTooth cup
שם ערבי
משפחהכופריים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים-תיכונית לחה
כורוטיפטרופי ורב-אזורי
אתר מרכזי לשימורשמורת בית-ציידה

נדירות
1
4
6
פגיעות
0
4
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
4.2
10
פריפריאליות0

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןסכנת הכחדה

4 (6) גלילות
צמידות: נמוכה
28.6% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת אמניה רבת-פרחים
אמניה רבת-פרחים
אמניה רבת-פרחים
תמונה מאת זליה מחומשת
זליה מחומשת
זליה מחומשת
סכנת הכחדה חמורה CR
תמונה מאת אהל הגבישים
אהל הגבישים
אהל הגבישים
קרוב לסיכון NT
תמונה מאת כף-צפרדע לחכית
כף-צפרדע לחכית
כף-צפרדע לחכית
סכנת הכחדה חמורה CR