קחוון קטן-עלים
Anthemis parvifolia

סכנת הכחדה warningסכנת הכחדה EN

צמח חד-שנתי בגובה של 20-35 ס"מ. כל הצמח מכוסה בצמר רך. העלים מנוצים פעמיים ובעלי צורה ביצית כללית, אונותיהן מחודדות לרוב. עוקצי התפרחת אינם נבובים ונשארים זקופים גם לאחר ההתייבשות. התפרחת קטנה יחסית, 15-22 מ"מ, בעלת פרחים צינוריים צהובים במרכז ופרחי היקף לשוניים לבנים חפי התפרחת בעלי מלל קרומי רחב. הזרעונים דמויי חרוט הפוך, מגובששים פחות או יותר והם אינם נושרים גם לאחר ההבשלה.
קחוון קטן-עלים קרוב ודומה לק. מצוי בתפרחותיו ובזרעוניו אך עוקץ התפרחת איננו מתעבה עם הבשלת הזרעונים. בק. קטן-עלים כל זרעוני התפרחת זהים, ובק. מצוי זרעוני ההיקף הם לרוב בעלי אוזנית. בצורתו הכללית דומה ק. קטן-עלים גם לק. הגליל, אך עוקצי תפרחותיו אינם ארוכים ודקיקים כמו של ק. הגליל. כמו כן, בק. קטן-פרחים הזרעונים נשארים על הקרקפת זמן רב לאחר הבשלתה בעוד שבק. הגליל הזרעונים מתפרקים מהקרקפת מיד עם הבשלתה. מין נוסף הדומה בחזותו לק. קטן פרחים הוא ק. יווני. שניהם גדלים בישראל באותו בית-גידול אך שייכים לסקציות לגמרי שונות. בק. יווני מוצי התפרחת נושרים מיד בהבשלה (תכונה נדירה מאוד בסוג קחוון), וזרעוני ההיקף הם בעלי אוזנית גדולה.
הפריחה במאי-יוני כאשר רוב הצמחייה החד-שנתית כבר יבשה.

המין נדיר מאד בארץ ונמצא כיום כנראה רק בשרון באזור חדרה ליד ברכת זיתא (תצפית אחרונה בשנת 2010). בנוסף לשרון, בעבר נאסף פעם יחידה בעמק יזרעאל ובעמק עכו (ליד כפר אתא). ב-2008 הצמח נרשם בעמק יזרעאל בערוצים של נחל רימון (יובל של הקישון), אולם בגלל הקושי הגדול בהגדרת מיני קחוון יש צורך בבדיקות נוספות של פרטים מאזור זה. בספרות המין נתון גם מחוף הכרמל (Danin, 2004), אך נתון זה של חוף הכרמל הוא של ביצת כברה אשר נכללת בספר זה בשרון. בשרון כל האיסופים בעשביית ירושלים הם משנות הארבעים של המאה ה 20 ומסתיימים בשנת 1971. לא ברור אם סיום האיסופים קשור להכחדות של רוב האוכלוסיות בשנות השישים או גם לסיום עבודת הדוקטורט של זיוה ייבין על הסוג קחוון (ייבין, 1971). יש להדגיש כי המין לא היה ידוע בישראל בזמן שאייג כתב את המונוגרפיה שלו על הסוג קחוון (Eig, 1938) – רמז לקושי הרב שהיה כבר בשנות השלושים למציאתו ונדירותו. רק בסוף שנות השישים התברר שהמין גדל בישראל באזור חדרה וכפר אתא. המין קשה מאוד לזיהוי.

אדמות כבדות המוצפות חלקית.

* מספר האתרים שבהם הצמח מוכר מאז גילויו בישראל היה קטן מאז ומתמיד, ובמהלך עשרות השנים האחרונות ניכרת ירידה חריפה במספרם. שרד בוודאות רק בגלילה אחת השרון.
* קרוב לוודאי שהסיבה העיקרית היא הכחדת בית-הגידול, כפי שקרה לצמחים אחרים של קרקעות כבדות מוצפות עונתית במישור החוף ובעמקי הגליל.
* האתר היחיד ממזרח לחדרה אינו מצוי בתחומי שמורת טבע מוכרזת.
* המין מצוי בארצות נוספות במזרח אגן הים התיכון, אך אין מידע על מצב הסיכון והשימור.

מומלץ לערוך סקרים בשטחי אדמות כבדות בניסיון לאתר אוכלוסיות ולעדכן את המידע על המין. יש לנטר את האוכלוסיות באזור בריכת זיתא ולוודא את קיומו בעמק יזרעאל, בחבל תענך. עונת הפריחה של מין זה יוצאת דופן בהשוואה למיני קחוון האחרים בארץ ולכן ייתכן כי לא אותר בחלק מאתריו.

דרום טורקיה, קפריסין, רודוס, לבנון (טריפולי), וכמו כן אתר בדרום צרפת (אך לא מצוטט בפלורת אירופה כגדל בצרפת). זהו מין נדיר ביותר בישראל ובעולם, אשר מספר האיסופים שלו מועט ולכן זהותו לא ברורה.

צמח חד שנתי נדיר מאד של אדמות כבדות מוצפות אשר שרד בוודאות רק בשני אתרים. בית גידולו נפגע ביותר ועקב כך נכחד מכמה אתרים שבהם גדל בעבר.

ייבין זיוה, 1971, אבולוציה וטקסונומיה בסוג קחוון, משפחת המורכבים. האוניברסיטה העברית בירושלים (עבודת דוקטורט).

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערביקחוואן
משפחהמורכבים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים-תיכונית
כורוטיפמזרח ים-תיכוני
אתר מרכזי לשימוראיזור ברכת זיתא

נדירות
1
4
6
פגיעות
0
4
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
4.7
10
פריפריאליותN

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןסכנת הכחדה

1 (3) גלילות
צמידות: 0
33.3% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת קחוון פלישתי
קחוון פלישתי
קחוון פלישתי
פגיע VU
תמונה מאת קחוון קטום-מוצים
קחוון קטום-מוצים
קחוון קטום-מוצים
סכנת הכחדה חמורה CR
תמונה מאת קחוון קצר-פירות
קחוון קצר-פירות
קחוון קצר-פירות
סכנת הכחדה חמורה CR
תמונה מאת קחוון יווני
קחוון יווני
קחוון יווני