זמזומית ורבורג
Bellevalia warburgii

סכנת הכחדה warningסכנת הכחדה EN

גיאופיט שגובהו 40-60 ס"מ. מספר העלים 3-6, רחבים מאוד, ערוכים רק בבסיס הצמח, זקופים וריסניים בשפתם. 1-2 גבעולי-תפרחת זקופים לצמח, מסתיימים באשכול בן 25-70 פרחים. צבע ניצני הפרחים לבן עכור. הפרח צינורי, אורכו 10-14 מ"מ, לבן בפריחתו והופך חום בהתבגרו. לפחות חלק מהפרחים נוטים מטה. עוקצי הפרחים אינם מתארכים כמעט בפרייה, הם אופקיים ואשונים.
פורח במרס–אפריל.
מין זה קרוב מאוד מורפולוגית לזמזומית ארוכה: הם דומים ב-6–3 העלים הגדולים והרחבים, בהיותו של הצמח גדול ועם תפרחת מרובת פרחים, ובעירוק ירוק על הפרח. אולם זמזומית ורבורג נבדלת מזמזומית ארוכה בצבע ניצני הפרח (חום עכור), בפרח גדול יותר, בפרחים הנטויים כלפי מטה ובמספר כרומוזומים כפול (2n=16).

גדל כיום בשבע גלילות: דרום הגולן, הגליל התחתון, עמק יזרעאל, השרון, השפלה, פלשת, ומערב הנגב הצפוני. בפלורה פלשתינה נתון גם מגלילות הגליל העליון (מלכיה) והרי ירושלים, אך אלה איסופים מלפני שישים שנה, וכנראה שהמין נכחד מגלילות אלה וייתכן גם שאלה טעויות בהגדרה; זמזומית ורבורג לא נמצאה באזורים אלה בסקר המינים הנדירים. שמור בעשבייה איסוף אקראי מאתר צפונית ליריחו משנת 1988.

אדמה כבדה בעמקים, לרוב בשדות חקלאיים.

* אין לנו מידע על מספר האתרים הכולל בישראל, וכן על מצב ההכחדה של האתרים בפלשת, בשפלה, בנגב הצפוני ובגולן. אולם מסקר מפורט שנערך בגליל התחתון ובעמק יזרעאל עולה תמונה עגומה: בגליל התחתון שרדו רק שני אתרים (תמרה ושדה-אילן), וגם בעמק יזרעאל שרדו רק שני אתרים (רם-און ותעלת הקישון). הצמח לא נמצא כלל במרחב עפולה – עין-חרוד, משם נאסף המין לראשונה ותואר למדע.
* אין אתרים הנמצאים בשמורות טבע.
* בית-הגידול – שדות חקלאיים על קרקע כבדה – נתון לעיבוד אינטנסיבי תוך חריש עמוק וריסוסים.

מומלץ לסקור את כל עמקי הסחף במישור החוף ובנגב המערבי ולאתר אוכלוסיות של זמזומית ורבורג. יש לבדוק את הקשר הסיסטמטי בין זמזומית ורבורג לזמזומית ארוכה וזמזומית אייג. יש לנטר שתי אוכלוסיות הנמצאות באזורים שונים.

המין אנדמי לישראל, ועד כה לא נמצא מחוץ לגבולותיה. המין ניתן לאחרונה בפלורה של מצריים (Boulos 2005) משדות בסיני, אך המין לא נמצא בסקר סיני (Danin et al. 1985), וייתכן שהצמח שהוגדר שם היה זמזומית אייג. במונוגרפיה מ-1940 רשמה פיינברון בסימן שאלה את הימצאו של המין במזרח טורקיה ובסוריה, על סמך שני גליונות עשבייה בלבד. בפלורה של טורקיה כותב דייויס (Davis, 1984) במפורש כי הצמח שפיינברון הסתמכה עליו משתייך לזמזומית ארוכה. בפלורה של סוריה (Mouterde 1884-1966), לא נכללה זמזומית ורבורג, וכך נהגו גם כותבי הקונספקטוס (Heller 1984-94).
בשל קביעתה המסוייגת של פיינברון שהמין אינו אנדמי לארץ וגדל גם בסוריה וטורקיה לא נחשב המין עד כה כאנדמי, אולם מחקרי השנים האחרונות הראו כי המין אנדמי רק לישראל.

גיאופיט אנדמי לישראל, אשר בית-גידולו, שדות בעמקי סחף, נתון לעיבוד אינטנסיבי. במשך שישים השנים האחרונות חלה ירידה דרסטית במספר אתריו, והוא נעלם לפחות משתי גלילות ומהאזור שתואר בו למדע (עין-חרוד).

Feinbrun,N. 1940, A Monographic study on the Genus Bellevalia. Palestine J. of Botany. Jer.Series,vol 1: 336-409.

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערביבוצייל (אל-סהל)
משפחהשושניים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים-תיכונית
כורוטיפמזרח-ים-תיכוני
אתר מרכזי לשימורשדה אילן בצפון ואזור לכיש בדרום

נדירות
1
2
6
פגיעות
0
3
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
4
4
המס' האדום
1
4.7
10
פריפריאליות0

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןסכנת הכחדה

7 (9) גלילות
צמידות: בינונית
0.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת זמזומית מפושקת
זמזומית מפושקת
זמזומית מפושקת
קרוב לסיכון NT
תמונה מאת זמזומית ארוכה
זמזומית ארוכה
זמזומית ארוכה
תמונה מאת זמזומית זהרי
זמזומית זהרי
זמזומית זהרי
קרוב לסיכון NT
תמונה מאת זהבית פעוטה
זהבית פעוטה
זהבית פעוטה