צלע-שור דקיקה
Bupleurum orientale

סכנת הכחדה warningסכנת הכחדה EN

צמח חד-שנתי, קרח ועדין, בגובה 30-70(20) ס"מ. הגבעולים דקים, זקופים או נטויים, מסתעפים בצורה דו-בדית מהבסיס וגם בחלק העליון, מצולעים. העלים סרגליים-אזמלניים בעלי שלושה עד חמישה עורקים, אורכם 1-5 ס"מ, רוחבם 2-3 מ"מ. הסוככים חיקיים או בקצות הגבעולים, רובם בעלי 2-3 קרנות בלתי שוות (לעיתים נדירות בעלי קרן אחת); חפי הסוכך (5)1-3, קצרים באופן ניכר מהקרנות הקצרות, בעלי עורק אחד (לעתים עד שלושה), סרגלי. הסוככון בעל כחמש חפיות דקות בעלות שלושה עורקים ושוות בגובהן לפרחים; בסוככון (8)3-5 פרחים הנישאים על עוקצים קצרים. הכנית הנושאת את עמודי העלי פחוסה, דמויית דיסק, רחבה מעמודי העלי. עלי הכותרת זעירים, גלולים פנימה בקצה. הפרי עגול-אליפטי מכוסה בצפיפות בגבשושיות מלבינות. אורכו כ-2 מ"מ.
הפריחה ביוני-אוגוסט.

הצמח נמצא בארץ ב-3 גלילות: עמק עכו, חוף הכרמל ובבקעת כנרות (בקעה עליונה). ידועים שישה אתרים בארץ: בעמק עכו נותר באזור אפק – נעמן, אך נעלם מאזור יגור – קישון; בחוף הכרמל מוכר ממלחת עתלית ומנחל תנינים. בבקעת כנרות מוכר רק מטירת צבי.
משתי גלילות שבהן גדל בעבר הוא נכחד: בעמק החולה נעלם מעין תאו (ג'חולה) ובשרון גדל בעבר בחדרה, עין החורש ונחל אלכסנדר.

בתי גידול לחים, מליחים, לעיתים קרובות במישורים מוצפים. בטורקיה ובקפריסין לעיתים גם באזורים חוליים.

* תפוצתו של הצמח בארץ נמצאת במגמת ירידה: נכחד משתיים מבין חמש הגלילות שבהן גדל בעבר, ומספר האתרים פחת גם בגלילות שבהן הוא נותר.
* האוכלוסיות מופיעות במקבצים של אלפי פרטים, בכתמים מוגדרים.
* בתי הגידול הלחים ואלה של מים מליחים בעמק עכו ובחוף הכרמל רגישים ביותר בישראל לפגיעה עקב לחצי פיתוח והתייבשות. הפיזור המרחבי של הפרטים באוכלוסיות צפופות בשטח קטן מגדיל את הסכנה להכחדה מקומית.
* אינו מוגן בישראל בתחומי שמורת טבע מוכרזת.
* על פי הנתונים החלקיים הקיימים, הצמח אינו בסכנת הכחדה בארצות מזרח הים התיכון פרט לישראל.

מומלץ לתחום חלקות קטנות ומוגנות בקרבת בריכות המלח בעתלית שבהן הצמח גדל (יחד עם עוד מינים ייחודיים לבית גידול זה). כמו כן יש לנטר את האוכלוסיות הקיימות ולהכיר את המגמות הרב-שנתיות של התפתחות האוכלוסיות. מומלץ גם לאסוף זרעים, להכיר את תנאי הנביטה וליצור אוספי גיבוי של הצמח בגני מקלט חופיים, כמו בגן המקלט של שמורת אפק.

צמח של חופים ומישורי החוף של מזרח הים-התיכון. גדל בדרום טורקיה, קפריסין, מערב סוריה (לטקיה) וישראל (Snogerup 1972).

צמח חד-שנתי נדיר של גדות נחלים ומלחות. בית גידולו רגיש ביותר לפגיעה. מצוי בישראל בשוליים הדרומיים של תפוצתו הגיאוגרפית.

Snogerup, S. (ed. Ds, P.H.). 1972. Bupleurum in Flora of Turkey 4: 406-407.

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערביחאלבלב שארקי
משפחהסוככיים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים-תיכונית
כורוטיפאירו-סיבירי – ים-תיכוני – איראנו-טורני
אתר מרכזי לשימורבריכות עתלית, נחל התנינים

נדירות
1
3
6
פגיעות
0
4
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
4.2
10
פריפריאליותN

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןסכנת הכחדה

3 (5) גלילות
צמידות: 0
0.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת צלע-שור אשונה
צלע-שור אשונה
צלע-שור אשונה
פגיע VU
תמונה מאת צלע-שור בואסיה
צלע-שור בואסיה
צלע-שור בואסיה
תמונה מאת ברולה זקופה
ברולה זקופה
ברולה זקופה
נכחד EX
תמונה מאת חרחבינה חופית
חרחבינה חופית
חרחבינה חופית
פגיע VU