כרכום החרמון
Crocus hermoneus

6.8 סכנת הכחדה חמורה
CR

גיאופיט נמוך הפורח בסתיו ללא עלים, גובהו 5-7.5 ס"מ. הבצל עטוף בקליפות קרומיות שהן בסיסי עלים, קליפותיו החיצוניות עשויות סיבי אורך עדינים מקבילים. העלים סרגליים-מחטניים ובמרכזם פס-אורך מכסיף. הפרח גדול (6 ס"מ),דמוי משפך, צבעו סגול-לילך, יוצא ישר מהקרקע ללא גבעול. לפרח שישה עלי עטיף, משורטטים בצידם החיצוני בעורקים כהים, שלושה אבקנים צהובים, ועמוד עלי המתפצל לשלוש צלקות כתומות-אדומות (בחרמון הצלקות לפעמים צהובות). הצלקות מתפצלות לאונות נימיות רבות, והן גבוהות מהאבקנים בס"מ אחד בקירוב. העלים מלבלבים רק לאחר גשם חזק בנובמבר. הפירות מבשילים באדמה ועולים אל פני השטח רק בתחילת האביב.
פורח בשומרון בסוף נובמבר ובדצמבר. בחרמון מתחילה הפריחה בספטמבר–אוקטובר באזור מצפה שלגים ברום 2,200 מטר, ובדצמבר באזור מחנה ערער ברום 1,400.

התת-מין ארץ-ישראלי אנדמי לשומרון בהרי בנימין בלבד, מאזור רמאללה ובית-אל ועד נבי-סמויל מצפון לשכונת רמות בירושלים: גדל (נכון ל-1987) בבית-אל, מחנה בית-אל, צומת יו"ש, פאתי קלנדיה, בקעת גבעון, כפר ג'דירה, כפר אלג'יב ונבי סמויל. בעבר (1952-1968) היה שכיח כנראה באזור שכונת סנהדריה ונאסף שם פעמים רבות, אך נכחד מירושלים בוודאות לפני שנת 1972. הצמח לא נמצא שם בסקר מינים נדירים בשנת 2000-2001.

מדרונות אבניים ובתות שטופות שמש בשדרת ההר ברום מעל 800 מטר, לרוב בתשתית גיר קשה בין סלעים, אך גם בבתת סירה בגיר רך (מחנה בית-אל).

* גדל בעבר ב-7 אתרים באזור שבין בית-אל לנבי-סמויל. אזור זה נתון בעשרים שנה האחרונות בפיתוח מואץ, ולפחות חלק מהאוכלוסיות שנצפו ב-1987 נעלמו בשנים 2000-2004. האוכלוסייה שהמין תואר ממנה למדע באזור בית אל נכחדה בעקבות בינוי נרחב. אוכלוסיית סנהדריה בירושלים הוכחדה כליל.
* כל האתרים ששרדו אינם בשמורות טבע.
* לא נעשה סקר יסודי באזור. אין מידע על גודל האוכלוסיות וכמה שרדו עד היום.

מומלץ לערוך סקר למיפוי אתרי הכרכום בשומרון ולאמוד את גודל האוכלוסיות. יש לחקור את אוכלוסיית מצוקי האון – האם היא שייכת למין כרכום השבכה או למין כרכום ארץ-ישראלי. מומלץ להכריז על שמורה באזור בית-אל–בקעת גבעון, ולנטר בה ולשמור על תת-מין אנדמי זה.

המין אנדמי ללבנון, ישראל וירדן. תת-מין חרמוני של כרכום החרמון אנדמי לחרמון ולרכסי מול-הלבנון. הוא תואר מפסגת החרמון (כהן ושמידע 1988) ונפוץ כיום בחרמון במדרונות סלעיים ובראשי גבעות בעיקר ברום 1,700-2,800 מ'. בירדן גדל ברמות הגבוהות של עמון (=הבלקה) ומואב מעל רום של 800 מטר.

גיאופיט אנדמי, הגדל רק באזור בנימין בשומרון. כמחצית האתרים נכחדו בגלל בינוי ומסיבות לא ידועות. תפוצת התת-מין הארץ-ישראלי היא פריפריאלית דרומית של כרכום חרמוני מלבנון – רמז להיסטוריה הגיאולוגית-אבולוציונית של אזורנו. זהו מין שנמצא לראשונה על-ידי ישראלי ותואר למדע על-ידי חוקרת ישראלית.

כהן, ע. ושמידע, א. 1988. צמחים נדירים בישראל – כרכום ארץ-ישראלי. טבע וארץ ל"א 3: 13-15.
Feinbrun, N. and Shmida, A. 1978. A review in the genus Crocus in Israel and neighbng countries. Israel J.of Botany, 26: 237-243.

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגליHermon Crocus
שם ערביזאפראן (ג'בל א-שייך, ארגאטה)
משפחהאירוסיים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים-תיכונית, טרגקנטית
כורוטיפמזרח-ים-תיכוני
אתר מרכזי לשימורצומת יו"ש ליד בית-אל

נדירות
1
3
6
פגיעות
0
4
4
אטרקטיביות
0
2
4
אנדמיות
0
3
4
המס' האדום
1
6.8
10
פריפריאליותN

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןסכנת הכחדה חמורה

1 (1) גלילות
צמידות: גבוהה
0.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת כרכום דמשקאי תת-מין הרמון
כרכום דמשקאי תת-מין הרמון
כרכום דמשקאי תת-מין הרמון
תמונה מאת כרכום גיירדו חופי
כרכום גיירדו חופי
כרכום גיירדו חופי
סכנת הכחדה EN
תמונה מאת אירוס הלבנון
אירוס הלבנון
אירוס הלבנון
קרוב לסיכון NT
תמונה מאת אירוס שחום
אירוס שחום
אירוס שחום
סכנת הכחדה EN