עטיינית מגובבת
Crypsis minuartioides

סכנת הכחדה warningסכנת הכחדה EN

עשב דגני חד-שנתי בגובה עד 15 ס"מ, מסועף מאד מבסיסו. הקנים שרועים ומסתעפים במיוחד בחלק העליון. הפרקים קצרים. העלים העליונים מרובים ומאוגדים בפרקים העליונים ומהווים מעטפת למכבדי התפרחות. המכבדים מרובים ומקובצים, וממוקמים כל אחד בקצה של ענף, אורכם 7-9 מ"מ ורוחבם 1.5-3 מ"מ. המעטפת של כל מכבד מורכבת מ-2-4 עלים עליונים, אשר לנדניהם שוליים קרומיים. כל מכבד מכיל 5-12 שיבוליות חד-פרחיות חסרות מלענים. קצה השיבולית בולט 1-2 מ"מ מנדני המעטפת וארכו 4-5 מ"מ. הגלומות כמעט שוות באורכן, שקופות. המוץ התחתון באורך הגלומה, אך רחב ממנה ומחודד. במוץ העליון 2 עורקים. לפרח 3 אבקנים.
הפריחה – ממאי עד ספטמבר.

הצמח נמצא בארץ בשרון, בפלשת ובשפלה ב-9 אתרים מתועדים, אך לפי הערכה ישנם בסך הכל כ-15 אתרים. בשרון הצמח נותר כיום בוודאות רק בברכת געש ובשקע הרצליה וייתכן שגם בברכת יער אך משם אין זיהוי ודאי מהשנים האחרונות. בשרון נכחד מ-9 אתרים שבהם נאסף ונצפה בעבר: אזור בנימינה – פרדס חנה, בריכת דורה בנתניה וכן בסביבות הוד השרון, כפר מל"ל וירקונה. בפלשת נמצא, בברכת רחובות, בשלולית שפיר ע"י מרכז שפירא, ובשלולית רוברטס ליד אשדוד, אך נעלם מאזור תל-אביב וכנראה גם משרידי שלולית חולון ומשלולית ליד מחלף קיבוץ גלויות שבהם נצפה בשנות ה-80 של המאה ה-20. ב-2005 נמצא על ידי עוז גולן ושיר ורד במאגר יסודות ומאגר ענות כצמח חדש לשפלה.

קרקעות ביצה ובריכות חורף.

* הצמח מופיע כיום בישראל בעיקר ב-2 גלילות במישור החוף שבהם היה גם בעבר, אלא שמספר האתרים נמצא במגמת הצטמצמות ניכרת. רוב האתרים שמהם הצמח נכחד מצויים באזורים שבהם בריכות חורף ושלוליות עונתיות נעלמו עקב פיתוח. הצמח נצפה כיום בגלילה נוספת – השפלה, שבה לא היה ידוע בעבר. לכאורה הדבר מעיד על מגמת התפשטות, אולם אין לדעת בוודאות אם מדובר באוכלוסייה חדשה שהתנחלה במאגרי מים או בגילוי בעקבות מאמץ דיגום יסודי.
* האוכלוסיות מופיעות בדרך כלל במקבצים של מאות ואלפי פרטים. לעתים מתגלה כושר התנחלות נמרץ: האוכלוסייה הקטנה של בריכת געש התפשטה בכמויות של אלפי פרטים למאגר הניקוז הסמוך.
* היעלמות בריכות חורף ושלוליות עונתיות, עקב התייבשות ופיתוח, מהווה את גורם הסיכון העיקרי להמשך קיומן של האוכלוסיות.
* מוגן בשמורת ברכת געש. הצמח מצוי גם ב-2 שמורות טבע מוצעות, אך אינן שמורות מוכרזות: בריכת יער ובריכת רחובות.
* המין אנדמי, הסיכון המקומי הוא גם העולמי.

הפיכת בריכת יער ובריכת רחובות לשמורות מוכרזות עשויה להבטיח הגנה על אוכלוסיות המין. מומלץ לטפח את שקע הרצליה כאתר שבו עולם הצומח והחי מוגנים. בנוסף יש לנקוט צעדים למניעת התייבשות וחיסול של כל בריכות החורף והשלוליות העונתיות במישור החוף. לייסד אוכלוסיות חדשות ע"י פיזור במאגרי המים של השפלה.

הצמח אנדמי לישראל.

עשב חד-שנתי דגני קטן של ביצות ושלוליות חורף, בעיקר במישור החוף. אנדמי לישראל וגדל במספר אתרים קטן בבית גידול רגיש לפגיעה. ניכרת ירידה במספר האתרים לעומת העבר.

name of participantsהשתתפו בכתיבה: שיר ורד

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערביבקק
משפחהדגניים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים-תיכונית חופית
כורוטיפמזרח ים-תיכוני
אתר מרכזי לשימורשלולית רוברטס

נדירות
1
3
6
פגיעות
0
2
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
4
4
המס' האדום
1
4.7
10
פריפריאליות0

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןסכנת הכחדה

3 (2) גלילות
צמידות: 0
8.3% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת עטיינית פקטורי
עטיינית פקטורי
עטיינית פקטורי
קרוב לסיכון NT
תמונה מאת עטיינית ארוכה
עטיינית ארוכה
עטיינית ארוכה
סכנת הכחדה EN
תמונה מאת אבליניית מישל
אבליניית מישל
אבליניית מישל
סכנת הכחדה חמורה CR
תמונה מאת אנטינוריית האיים
אנטינוריית האיים
אנטינוריית האיים
קרוב לסיכון NT