כלך דו-דורי
Ferula biverticillata

סכנת הכחדה warningסכנת הכחדה EN

עשבוני רב-שנתי עם מופע כדורי דליל, גובהו 30-50 ס"מ, והוא פורח רק בסתיו לאחר התייבשות העלים שבבסיס הצמח. עלי השושנת שעירים מאוד בשעירות לבנה מחוספסת, גזורים 3-4 פעמים ומסתיימים באונות קיצוניות קצרות משולשות. העלים מוריקים באביב, מתייבשים ונושרים מהגבעול בקיץ. התפרחת מכבד מסועף וחסר עלים, לענפי התפרחות הצדדיים 3-4 דורים של קרניים. לסוככון 8-12 קרנות באורך 7-9 מ"מ, ארוכות מהפרי, ואין לסוככון עלי מעטפת. הכותרת צהובה, הכנית דמוית חרוט שטוח, קצרה בהרבה מעמוד העלי הכפוף. הפרי קטן, אורכו כ-6-7 (13) מ"מ ורוחבו 2.5-3.5 מ"מ. צורת הפרי אליפסה רחבה, ואין הוא רקוע כבשאר מיני הכלך.
היות שענפי התפרחות הצדדיים שווים כמעט באורכם לגבעול הראשי, מקבלת התפרחת צורת גלגל. עם הבשלת הזרעים מתקשים ענפי התפרחת, הצמח מתנתק מהקרקע על-ידי רקמת ניתוק מיוחדת והוא נפוץ ברוח כ"צמח גלגל" אופייני. שייך לקבוצה מיוחדת של של מיני כלך שהם צמחי גלגל, בניגוד לשאר מיני הכלך, שגבעוליהם הצדדיים מסתעפים רק בחלק העליון של הגבעול המרכזי.

גדל כיום רק בשתי גלילות: הר הנגב והרי יהודה: בהר הנגב גדל באופן רציף לאורך כביש 171 מנחל דורבן ועד
בורות לוץ
. אוכלוסיות קטנות יותר נמצאות
במישור הרוחות, בבור חמת ובקרבת מצפה רמון
. בעבר נצפתה אוכלוסיה נוספת נחל צין, דרומית לכלא נפחא, אך
היא לא אותרה בסקר מינים נדירים ב-2016.
בדרום הרי יהודה נמצא הצמח בהר עמשא
. בשתי גלילות נכחד הצמח: בעמק יזרעאל נאסף בשנים 1924-1941 בין ג'נין לעפולה. כל מאמצינו לגלותו מחדש בשנות השבעים (שמידע, 1982) העלו חרס. הצמח נתון בפלורה פלשתינה גם מהשרון באדמה כבדה. אצל דנין (2004) נתון הצמח גם מפלשת ומהכרמל. הצמח שכיח למדי בחרמון הישראלי, ונאסף גם בצפון החרמון ובמערבו בעליה מהעיירה רחלה לפסגה.

עמקי לס בואדיות ועמקים בהר הנגב. אדמת סחף חומה בחגורת הסְפָר הגבוהה של רכס מעון, מעל רום 800 מטר. בחרמון שכיח הצמח ברום 1500-1900 מטר, שם הוא גדל במדרונות אבניים טרשיים של גיר או דולומיט קשה, בית-גידול שונה מאוד מזה של הר הנגב וכל שכן מזה של עמק יזרעאל. בחורן גדל בבזלת.

* הצמח גדל בכ-20 אתרים, רובם בהר הנגב. כל אתרי עמק יזרעאל והשרון נכחדו בשל פיתוח או ריסוסים. בהר הנגב נכחד האתר ליד בורות הקצינים, ובתוך מצפה-רמון ובמישור הרוחות יש סכנה לקיומו בשל אימוני רכב.
* אוכלוסיית נחל ניצנה כוללת מאות פרטים, והיא נצפית כל שנה כפורחת ופורה. אוכלוסיית בית-יתיר שרויה בסכנה הכחדה, באיום של פיתוח.

לערוך סקר שדה למציאת כל אתרי כלך דו-דורי בהר הנגב וברכס מעון. לתחם ולנטר את אוכלוסיית נחל ניצנה ולהכריז על אוכלוסיית הר עמשא כשמורת טבע.

אנדמי ללבנט: גדל בישראל, ובסוריה – בהרי מול-הלבנון, בחורן (משם תואר לראשונה) ובמדבר הסורי. לא נאסף בערבות הגבוהות בירדן, אזור שמופיעים בו רוב צמחי הר הנגב המיוחדים (דק-נוף, צבעוני ססגוני, ברומית רבת-מלענים, פיגמית פור, בן-חרצית גזור וארביס אזון).

עשב רב שנתי המתפקד כצמח גלגל. גדל בעיקר באדמות עמוקות בסְפָר גבוה ובהרים במדבר. אנדמי ללבנט, ובישראל הוא שריד של צומח הרי הלבנט הגבוהים ומהווה מין פריפריאלי צפוני, הקשור לאוכלוסיות הגדולות בחרמון. נכחד מאדמות כבדות בשרון, בשומרון ובעמק יזרעאל בגלל פיתוח חקלאי, וצפויה לו סכנה בגלל הפרעות והרס בית-הגידול גם בדרום הרי יהודה ובחלק מהאתרים בהר הנגב. כיוון שבהר הנגב הוא נפוץ יחסית ואינו בסכנה שם ולאחר עדכון מדד האנדמיות (קיבל ציון שגוי בספר המקורי), הוחלט ב-2020 לשנות את מעמדו לעל סף איום.

שמידע, א. 1982. כלך הרמון. רתם 4: 32-39.

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערביכאלח' (ג'אבל א-שייח)
משפחהסוככיים
סיווגברשימת המינים על סף איום
אקוסיסטמהסְפָר גבוה
כורוטיפמזרח-ים-תיכוני
אתר מרכזי לשימורנחל ניצנה עליון

נדירות
1
2
6
פגיעות
0
1
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
1
4
המס' האדום
1
2.6
10
פריפריאליותN

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןסכנת הכחדה

2 (4) גלילות
צמידות: נמוכה
50.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת כלך שומרוני
כלך שומרוני
כלך שומרוני
קרוב לסיכון NT
תמונה מאת כלך סיני
כלך סיני
כלך סיני
קרוב לסיכון NT
תמונה מאת כלך מירוני
כלך מירוני
כלך מירוני
תמונה מאת כלך חרמוני
כלך חרמוני
כלך חרמוני