זהבית אדמדמת
Gagea libanotica

סכנת הכחדה warningסכנת הכחדה EN

גיאופיט צנוע בעל בצל חד-שנתי העטוף בקליפות קרומיות. לצמח גבעול יחיד-זקוף שגובהו 5-12 ס"מ, והוא מסתעף בחלקו העליון ל-3-5 (-7) סעיפים דקיקים הנושאים כל אחד פרח יחיד. 1-2 עלים מחוברים לבסיס הגבעול ועוד 2-4 לאורכו. חפי הפרחים אזמלניים. הפרח פעמוני-שופרי בניגוד למיני הזהבית בעלי הפרחים הצהובים, אשר בהם הפרח פתוח-כוכבי. ששת עלי העטיף באורך 12-15 מ"מ. צבע עטיף הפרח בניצן ירקרק, ובפריחה הוא הופך לבן, מוכתם מבחוץ בוורוד בחלק העליון וירוק בחלק התחתון. צבע עלי העטיף מבפנים לבן צחור ובבסיס צהוב. בשלב הקמילה הפרח נסגר, הופך לוורוד יותר ואונות העטיף מתארכות. העטיף נותר קרומי גם לאחר הפריחה ועוטף את הפרי (הלקט). הזרעים משולשים שטוחים ורקועים.
הפריחה בהר הנגב בתחילת אפריל (בחרמון במאי).

הצמח גדל בישראל רק בגלילה אחת - הר הנגב, בו התגלה לראשונה ע"י עופר כהן ב-1990. באזור זה הוא נמצא ותועד בשני אתרים - מצוק מכתש רמון ומעלה ערוד, ברום של 900-1,000 מ'. לפי ההערכה מין זה נמצא בסך הכל ב- 4 אתרים בין מעלה ערוד לבור חמת. הצמח צוין על ידי פוסט מירושלים אולם גיליון האיסוף לא נמצא והצמח לא אותר שוב בשטח. מציאותו בהרי יהודה מוטלת בספק במיוחד עקב העובדה שהפרחים של זהבית דמשקאית הנפוצה בירושלים מלבינים קמעה עם הקמילה ודומים לפרחי הלוידיה. הצמח נפוץ בחרמון באתרים רבים בחגורה הכרקוצית מעל 1,750 מ', מחוץ לתחום הנדון בספר זה.

מדרונות סלעיים וכיסי סלע (גיר קשה), לרגלי מצוקים בחברה ערבתית-גבוהה של לענת המדבר ובצומח כרקוצי הררי.

* על הימצאותו של הצמח בישראל, בגלילה אחת בלבד – הר הנגב, ידוע רק מאז 1990. הנתון של פוסט מירושלים מסופק ואין בו בכדי לספק עדות כלשהי על שינוי במספר הגלילות לאורך זמן.
* מספר האתרים בהר הנגב מועט ביותר, 2 ודאיים ואולי 4 לפי הערכה, אך חסר מידע מתמשך על יציבות או שינוי במספר האתרים. עם זאת, בחרמון ידוע מספר גדול של אתרים.
* בהר הנגב האוכלוסיות הידועות קטנות ותופסות שטח קטן מאד. האוכלוסייה שמצא עופר כהן מנתה 30 פרטים בשטח של 1 מ"ר.
* האתרים בהר הנגב אינם נתונים לסכנת פגיעה עקב התערבות האדם, אולם גודל האוכלוסיות הקטן מהווה סיכון להכחדה מסיבות גנטיות ודמוגרפיות. ככל הנראה אין סיכונים בחרמון.
* מוגן בתחומי שמורת הר-הנגב.
* מין אנדמי ללבנון, עבר הירדן, לחרמון ולהר-הנגב. האוכלוסייה בהר-הנגב מבודדת וקטנה, והיא אוכלוסיית שוליים קיצונית המחייבת שמירה ומחקר טקסנומי עתידי.

לאור המידע המועט על הצמח בהר הנגב מומלץ לערוך באזור זה סקר מדוקדק על מנת לאתר אוכלוסיות נוספות ולספק הערכה יותר מהימנה על מספר האתרים והגודל של האוכלוסיות. יש לבצע סקר כזה בשנה בה יש משקעים רבים בסתיו - תחילת החורף. לנטר את האוכלוסיות שנמצאו בהר הנגב וללמוד האם גודל האוכלוסיות קבוע או משתנה משנה לשנה, ואם משתנה לאיזה כיוון. ליצור אוכלוסיית גיבוי באזור מצפה רמון, אין לעקור פרטים היות שהאוכלוסייה קטנה, מומלץ לאסוף זרעים ולהנביטם במשתלה.

ישראל, ירדן, סוריה ולבנון.

גיאופיט קטן, נדיר מאד בישראל הגדל במספר מצומצם של אתרים בהר הנגב. שכיח יותר בחרמון. להימצאות הצמח בהר הנגב יש משמעות ביוגיאוגרפית שכן היא מספקת עדות על הקשר בין צמחי החרמון וצמחיית המקומות הגבוהים בהר הנגב. ככל הנראה הסיכון לאוכלוסיות הידועות בהר הנגב הוא גנטי ודמוגרפי. המידע המועט על אוכלוסיות אלה מחייב מעקב וניטור.

ראה רשימת הספרות הכללית.

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערביבוטייט זהרי
משפחהשושניים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמההרים במדבר וטרגקנטית
כורוטיפאיראנו-טוראני
אתר מרכזי לשימורמצוקי מכתש רמון באזור הר-רמון

נדירות
1
5
6
פגיעות
0
0
4
אטרקטיביות
0
1
4
אנדמיות
0
1
4
המס' האדום
1
4.2
10
פריפריאליותN

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןסכנת הכחדה

1 (1) גלילות
צמידות: 0
16.7% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת זהבית פעוטה
זהבית פעוטה
זהבית פעוטה
תמונה מאת זהבית שרונית
זהבית שרונית
זהבית שרונית
סכנת הכחדה חמורה CR
תמונה מאת זהבית הבצלצולים
זהבית הבצלצולים
זהבית הבצלצולים
תמונה מאת זהבית שעירה
זהבית שעירה
זהבית שעירה
פגיע VU