מיאגרון אוזני
Myagrum perfoliatum

פגיע warningפגיע VU

צמח עשבוני חד-שנתי וקרח בגובה 50-100 ס"מ. הגבעול מסתעף קרוב לבסיס הצמח ומקנה לצמח צורת "מנורה". העלים תמימים וחובקים את הגבעול. הפרחים צהובים באורך 4-3 מ"מ. הפרי – תרמילון קצר שאורכו 4 מ"מ, צורתו משולש הפוך דמוי לב המתרחב כלפי קצהו, ראשו משונץ והוא בעל מקור בולט. הפירות ועוקציהם הדוקים לגבעול ונשארים כך זמן רב אחרי הבשלתם. המין ידוע ביכולת ההתנחלות שלו ע אף כושר ההפצה הנמוך של הפרי והזרעים. יכולת זו קשורה כנראה להתאמת הזרעים לתרדמה ושמירה לל בנת זרעים גדול עם התאמה לפיזור הנביטה בתנאים הטרוגניים ובלתי-ודאיים. מיאגרון אזון דומה מאד לשאר מיני המצליבים הצהובים מ"קבוצת החרדל" שאינם גבוהים מאד, אך באופן כללי נבדל מהם בצורת הפרי ובמופע ה"מנורתי" של הצמח. מין דומה במיוחד הוא בקבוקון מקומט, שגם לו פרי צר בבסיס ועבה בקצה, אך בניגוד למיאגרון, הפרי של בקבוקוןהוא כדור מקומט-גבשושי.
הפריחה בחודשי מארס – אפריל.

המין גדל כיום רק בגליל התחתון. ומתועד מ- 24 אתרים בארץ, אולם יש חשש שהוא נותר רק בכ-20 אתרים. בגליל התחתון הוא התגלה לראשונה במסגרת סקר הצמחים הנדירים ב-1992 כמין חדש לגלילה זו, בבקעת סכנין ובין נחל צלמון ומע'ר, באתרים אלו נמצאו פרטים בודדים. ב- 1993 נמצאו אוכלוסיות גדולות הנאמדות במאות אלפי פרטים ויותר בכל עמק בית נטופה ב-21 אתרים צמודים. לאחרונה נמצא גם במג'ד אל-כרום. ב-1941 נאסף על ידי טוביה קושניר ביגור ובין יגור לנשר (ככל הנראה בעמק עקו, אך חסר נ"צ), אולם לא נמצא שם שוב.

אדמות עמקים כבדות המוצפות בחורף אחת לכמה שנים בעקבות גשמי ברכה.

* הצמח גדל כיום רק בגלילה אחת, אשר בה לא היה ידוע עד ראשית שנות ה-90, בעוד שמגלילה שבה נאסף בעבר,עמק עכו - הוא נכחד. עקב הגילוי המאוחר של האתרים בבקעת בית נטופה קשה להסיק בשלב זה על מגמות השינוי במספר האתרים לאורך השנים ואין נתונים מספיקים על קצב הכחדה, אם אכן היא מתרחשת
* ניכרות תנודות בין-שנתיות גדולות במספרי הפרטים ובגודל האוכלוסיות. ייתכן שהצמח שומר על בנק זרעים גדול באדמה בהמתנה לשנה ברוכה, שבה נובטים ומתבססים אלפי פרטים, בעוד שבשנים רגילות או שחונות - שיעורי הנביטה זעומים.
* הצמידות הגאודרפית של האתרים חושפת את כל האוכלוסיות לסיכון משותף, כגון שינוי קיצוני במשטר המים בבקעת בית נטופה, שעלול לפגוע בבת אחת בכל האתרים וכתוצאה מכך תעמודנה כל האוכלוסיות בסכנת הכחדה מקומית.
* הצמח אינו מוגן באף שמורת טבע בישראל.
* אינו בסכנת הכחדה עולמית ויש עדויות על התפשטותו כצמח גר בחלקי עולם שונים. עם זאת נתון בשוויץ כמין ב"סכנה חמורה" (CR).

עקב הימצאו של באתרים צמודים וספורים בבקעת בית נטופה, מומלץ להקצות שטח לשמורת טבע בבקעה זו ולשמור בה על משטר מים של הצפת חורף וייבוש בקיץ. כמו כן יש לערוך מדי שנה סקר לצורך קבלת אומדנים על גודל האוכלוסיות באתרי בקעת בית נטופה ועל התנודות הבין-שנתיות, על מנת להגיע להמלצות יותר מושכלות.

המין נפוץ באזור הים-תיכוני בדרום אירופה (מצרפת וספרד ועד ליוון, הונגריה ורומניה וד לחצי האי קרים) ובטורקיה, סוריה, לבנון, ישראל, צפון-מזרח עירק הקוקז ומערב אירן. האוכלוסיה טרמינלית ומקוטעת מאזורי התפוצה האחרים. דווח כצמח גר ואף פולש בחלקי עולם שונים (ארצות הברית, קוריאה, אוסטרליה).

צמח עשבוני חד-שנתי בסוג מונוטיפי הגדל במספר קטן של אתרים צמודים על אדמות עמקים כבדות ומוצפות בחורף בבקעת בית נטופה. האיומים על האוכלוסיות נגזרים מהצמידות הרבה של האתרים ומשינויים אפשריים במשטרי המים בבקעת בית נטופה. חשיבות השימור בישראל נתמכת גם בעובדה שמדובר במין יחיד בסוגו, על אף העובדה שבמבט עולמי לא נשקפת לו כנראה סכנת הכחדה.

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערבילפת אל-מא
משפחהמצליבים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים-תיכונית
כורוטיפים-תיכוני – מערב איראנו-טוראני (אירו-סיבירי)
אתר מרכזי לשימורבקעת בית נטופה

נדירות
1
2
6
פגיעות
0
3
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
3.2
10
פריפריאליותN

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןפגיע

1 (None) גלילות
צמידות: 1
4.3% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת דו-כנף ריחנית
דו-כנף ריחנית
דו-כנף ריחנית
פגיע VU
תמונה מאת דו-פרית מכורבלת
דו-פרית מכורבלת
דו-פרית מכורבלת
סכנת הכחדה EN
תמונה מאת דקורניה מנוצה
דקורניה מנוצה
דקורניה מנוצה
סכנת הכחדה EN
תמונה מאת כרוב כרתי
כרוב כרתי
כרוב כרתי
סכנת הכחדה EN