פרעושית טיונית
Pulicaria inuloides

פגיע warningפגיע VU

צמח זקוף רב-שנתי עשבוני קצר-חיים שגובהו (160)30-120 ס"מ, המכוסה שערות לבנות מפושקות ושערות בלוטיות רבות המקנות לו מגע דביק. בחורף יש לצמח גבעול קצר ושושנת עלים הדומה לזו של קייצת. השערות על הגבעול, הקרקפת והעלים, בעלות גבשושית בבסיסן. גבשושית כזו חסרה בפרעושית ערבית ובפ. פשוטה. הגבעול סגול, מסועף ובעל תפרחת דלילה דמוית מכבד או סוכך. לעלי הגבעול אוזניות קטנות בבסיסן, צורתם מוארכת, אורכם 6-12 ס"מ ורוחבם 3-10 מ"מ. הקרקפות בודדות, קוטרן 8-15 מ"מ, עטורות בעלי מעטפת סרגליים ירוקים במרכזם וקרומיים בשוליהם, שאורכם 5-6 מ"מ. הפרחים הלשוניים מסודרים בשני דורים והם ארוכים מעלי המעטפת; אורכם 4-6 מ"מ. אורך הפרחים הצינוריים במרכז הקרקפת כ-4 מ"מ. הזרעונים זעירים, בעלי זיפי ציצית מרובים שאורכם כמעט כאורך הזרעון (1 מ"מ).
הפריחה מאפריל עד אוקטובר.

שם הסוג מעיד על שימוש שנעשה באחד מהמינים כצמח דוחה פרעושים ואכן לרבים ממיני הסוג ריח דוחה, אך לטעמם של אחדים הריח נעים ומרענן. ניתן לאסוף עלים, לייבשם בשקית נייר או בד, ולהשתמש בצמח כמחטא ודוחה חרקים.

הצמח גדל בגלילת ים המלח רק ב-2 אתרים סמוכים באזור עין גדי: במטע התמרים ליד בית-הכנסת העתיק (מ. בלכר - מידע אישי) וליד מעיין עין-גדי. נאסף בישראל לראשונה בעין-גדי בשנת 1974 על ידי רוחמה ברלינר והוגדר לראשונה לישראל ע"י נעמי פינברון ב-1983. דנין (2004) מציין אותו מהגולן, אולם לא נמצא לכך תיעוד בעשבייה.

מעיינות, אפיקים זורמים במדבריות חמים; מטעי תמרים ושקעים לחים מופרעים שבהם יש רעייה חזקה בשולי מקווי מים. לפרטים הגדלים רחוק מהמים צורת "רעב" קטנה ועליהם שעירים יותר וקטנים.

* צמח הגדל רק בשני אתרים בישראל.
* מספר הפרטים בכל אוכלוסייה – מועט.
* התייבשות זרימות באזור עין גדי והפסקת השקיה עלולים להכחיד את הפרטים שאינם קרובים למקורות מים טבעיים.
* מוגן בשמורת עין גדי.
* אינו מוגדר בסיכון עולמי, שכיח במיוחד בצפון אפריקה.

מומלץ לערוך מחקר טקסונומי מפורט לגבי הקשר בין פ. טיונית ופ. ערבית בדרום-סיני, אדום ואזור ים-המלח. יש לנטר את האוכלוסייה בעין גדי ולהבטיח משטר מים תקין באתר.

צמח רחב תפוצה מאגן הים התיכון ועד אפגניסטן. באגן הים-התיכון תפוצתו מקוטעת בין ארצות צפון אפריקה, שם הוא נפוץ מאד, לבין ארצות מזרח הים התיכון (קפריסין, לבנון, ישראל, ירדן, עיראק, ערב וחצי האי סיני), שם אינו שכיח או אפילו נדיר. לאחרונה נמצא גם בחמישה אתרים לאורך החוף הים-תיכוני של טורקיה. באפריקה גדל בניג'ר, צ'אד, אתיופיה ואריתריאה. בהר הגבוה בסיני יש כנראה טיפוסי ביניים בין פרעושית ערבית ופרעושית טיונית. ההבחנה בין שני המינים קשה ולכן יש להטיל ספק בהגדרתו הנכונה מירדן, קפריסין, לבנון וטורקיה. יחד עם זאת, סביר להניח שהוא גדל גם בערב ובקרן אפריקה ובאזורנו יש לו זיקה סודנית.
הצמח ניתן גם מאדום בירדן (דנין, 2004), על סמך גיליון עשבייה שנאסף בקניון ואדי מוסה ממערב לפטרה. במקום גדלה גם פרעושית ערבית ויש טיפוסי ביניים בין המינים.

צמח עשבוני רב-שנתי נדיר מאד הגדל בקרבת מים בעין גדי. בית הגידול רגיש לפגיעה מחשש התייבשות. מעמדו הסיסטמטי והקשרים עם פרעושית ערבית מצריכים הבהרה, אשר תשליך על מעמדו כצמח אדום בישראל. אינו מצוי בסכנת הכחדה עולמית.

Zareh M. M. 2005, Systematic and anatomical studies of Inuleae and Plucheae in Egypt. Feddes Repertum 116, 1-2, 43-53

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערבידפדף
משפחהמורכבים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהנווה מדבר
כורוטיפסהרו-ערבי (ים-תיכוני)
אתר מרכזי לשימורמטע התמרים ליד בית-הכנסת העתיק בנווה מדבר עין-גדי

נדירות
1
5
6
פגיעות
0
2
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
3.7
10
פריפריאליות0

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןפגיע

1 (1) גלילות
צמידות: 0
50.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת פרעושית החורן
פרעושית החורן
פרעושית החורן
תמונה מאת אמברוסיה ימית
אמברוסיה ימית
אמברוסיה ימית
נכחד EX
תמונה מאת ארנין ההרים
ארנין ההרים
ארנין ההרים
קרוב לסיכון NT
תמונה מאת פלומית בובה
פלומית בובה
פלומית בובה
פגיע VU