צתרה מדברית
Satureja thymbrifolia

סכנת הכחדה warningסכנת הכחדה EN

בן-שיח מסועף ומאפיר שגובהו (40)10-30 ס"מ. כל אברי הצמח מכוסים בשערות מקורזלות וצפופות בתוספת שערות בלוטיות יושבות בעלות גוון אדמדם המשחררות ריח חריף. השעירות הצפופה מקנה לצמח מראה לביד. הגבעולים זקופים, וגבעולים חדשים הם בעלי עלים חסרי פטוטרת שאורכם 8-12 מ"מ, רוחבם 2-2.5 מ"מ והם שמנים ושטוחים. הפרחים מסודרים בדורים בחלק העליון של הגבעול כאשר בכל דור פורחים בו זמני רק 1-3 פרחים. כל דור מכיל 6-10 ניצני פרחים. הגביע זעיר, גודלו 2.5 מ"מ ובחיקו חפה שווה באורכו לגביע. הגביע צינורי בעל חמש שינים זעירות והוא מכוסה בשערות צמריות לבנות ובלוטות יושבות. הפרח לבן דו-שפתני, עם נקודות סגולות על אונות הכותרת, אורכו 5-8 מ"מ. שפת הכותרת שעירה בעלת בלוטות יושבות; צינור הכותרת בולט הרבה מהגביע. האבקנים בולטים מעט מצינור הכותרת וממוקמים מתחת השפה העליונה; מאבקיהם סגולים.
פורח בחודשי הקיץ ועד חודש אוקטובר.

עלי הצמח טובים לשימוש כעשב תיבול לסלט, ומאכלים מבושלים וצלויים.

הצמח נמצא רק במדבר יהודה, היה ידוע בעבר רק
בשלושה אתרים באזור הורקניה – נבי מוסא, נאסף באזור זה פעמים אחדות החל משנות ה-30
ועד לשנות ה-90 של המאה ה 20. ב-2016-2014 בסקרים של מכון דש"א נמצא הצמח
באתרים נוספים בתצורת חתרורים : נחל קידרון, קרן אל-חג'ר, נחל גרופן, נחל תמרים ונחל קנה. סה"כ
ידועים כיום 9 אתרים .ייתכן כי איסוף בודד במצוקי דרגות ב-1947 הוא תוצר של זרעים שנסחפו
בנחל דרגות ונבטו אך לא התבססו לאוכלוסייה בת קיימא, כפי שרואים מידי פעם ופעם גם במינים
נוספים. על פי פינברון בפלורה פלשתינה (1986), המין גדל גם באדום בדרום ירדן, אולם
דנין בעבודה חדשה שייך את הפרטים שאספו אייג, זהרי ופינברון באדום למין חדש – צתרת
הנבטים (
Danin & Hedge 1986).

הצמח גדל אך ורק על תצורת חתרורים בצפון מדבר יהודה. תצורה זו הבנויה מפסיפס של גיר מצורר וקרטון, עשירה במינרלי קורט מיוחדים בתנאי מדבר שחונים. היא יוצרת ערבת בני-שיח יחד עם מלחית אשונה.

* הצמח נדיר ביותר בישראל, גדל רק ב-9 אתרים בגלילה אחת – מדבר יהודה. על פי הנתונים נוכחותו במדבר יהודה יציבה לאורך שנים.
* קטיף ורעיית יתר מסכנים את קיומם של הפרטים באוכלוסיות הצפוניות. ככל הנראה היו אוכלוסיות באיזור השומרוני הטוב שנכחדו עקב קטיף יתר. חסר מידע דמוגרפי על משך החיים של השיחים, על הביולוגיה של הרבייה ועל היכולת של חידוש האוכלוסיות מזרעים.
* הצמח אינו מוגן בארץ בתחומי שמורת טבע, אך היות האתרים בתוך שטח איש, מגן עליהם מפני קטיף ורעייה.
* הצמח אנדמי לישראל והסיכון המקומי הוא גם הסיכון העולמי.

יש לנטר את האוכלוסיות באתרים הידועים ולהשיג הערכת מצב עדכנית של גודל האוכלוסיות, פיזורן המרחבי ונתונים דמוגרפיים. מומלץ לחקור מבחינה טקסונומית ופליאו-גנטית את אוכלוסיות צתרת הנבטים באדום ובאזור ג'בל רם יחד עם אוכלוסיות הצתרה המדברית במדבר-יהודה. מומלץ גם לאסוף זרעים ולגדלה בגני מקלט, לשימוש בגינון יובשני בנגב ובמדבר יהודה.

אנדמי לישראל

שיח מדברי נדיר הגדל ב-9 אתרים בגלילה אחת בלבד – מדבר יהודה. המין אנדמי לישראל והסכנה המקומית היא גם הסכנה העולמית.

Danin, A. and Hedge, I.C., 1998. Contributions to the flora of Jordan 2. A new species of Satureja (Labiatae) and some new records. Willdenowia 28: 135-142.

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערבי
משפחהשפתניים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהמדברית
כורוטיפמערב איראנו-טוראני – מזרח סהרו-ערבי
אתר מרכזי לשימורהורקניה במדבר-יהודה

נדירות
1
3
6
פגיעות
0
1
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
4
4
המס' האדום
1
4.2
10
פריפריאליות0

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןסכנת הכחדה

1 (1) גלילות
צמידות: 0
0.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת אבובית עדינה
אבובית עדינה
אבובית עדינה
סכנת הכחדה חמורה CR
תמונה מאת אזוביון דגול
אזוביון דגול
אזוביון דגול
סכנת הכחדה EN
תמונה מאת אזובית רמון
אזובית רמון
אזובית רמון
סכנת הכחדה EN
תמונה מאת אקינוס ריחני
אקינוס ריחני
אקינוס ריחני
סכנת הכחדה EN