בקעצור שלוש-האונות
Saxifraga tridactylites

ללא חשש warningללא חשש LC

צמח עשבוני חד-שנתי זעיר ועדין. זקוף, גובהו 5-10 (20) ס"מ. הגבעול מסתעף לרוב לגבעולים דקיקים הנושאים בראשם את הפרחים. כל אברי הצמח מכוסים שיער בלוטי, לעיתים אדמדמים מעט. העלים דומים לעלי קיסוס, חסרי פטוטרת ברורה. העלים התחתונים תמימים ויוצרים מעין שושנת. יתר העלים, בייחוד עלי הגבעול התחתונים, הם דמויי משולש הפוך מוארך, וראשם מחולק לשלוש אונות. האונה המרכזית רחבה על פי רוב משתי האונות הצדדיות. בפרטים קטנים עלי הגבעול העליונים תמימים ונראים כחפים מוארכים.
הפרחים יושבים על עוקצים ארוכים בראשי הגבעולים. הפרח קטנטן, קוטרו 5-7 מ"מ ולו חמישה עלי גביע, חמישה עלי כותרת לבנים ועשרה אבקנים. השחלה תחתית למחצה. הפרח יושב בראש שחלה מעובה-ביצית. עם התפתחות הפרי בולטות שיני הגביע ככתר בראש הפרי, ובתוכן נראים ראשי שני המקורים של ההלקט. הפרי נפתח בהבשלה לשתי קשוות, ונותר כלוא בגביע.
פורח מסוף מרס ובמשך אפריל במעונות הנמוכים ( בנחל דישון-- ברום 350 מ'), ועד סוף אפריל במעונות הגבוהים.

גדל בישראל רק בגליל העליון המזרחי - רוב האתרים נמצאים באגן הניקוז של נחל דישון, מנחל אביב במערב ועד שדה אליעזר במזרח. אתרים נוספים באותה סביבה נמצאים במצוק הר אביתר, בנחל חצור ובנחל ראש פינה (הר כנען). המין נמצא לראשונה בחרמון ברכס נמנמן בשנת 1984 ועד אז לא היה ידוע מישראל. בחרמון מוכר כיום המין ברוב הערוצים היורדים מראש רכס החרמון מערבה – נחל ערער, נחל שיאון, נחל גובתא ונחל חזור. כמו כן הוא נאסף בבניאס.

כיסי קרקע רדודים מאוד על גבי סלעים ומצוקים טחובים, במפנים צפוניים בשטחים מוארים ופתוחים. גדל גם בשולי חורש פתוח. בחרמון גדל הצמח במצוקי גיר מוצלים. באירופה שכיח בגדרות, חומות וצידי דרך.

* הצמח גדל באתרים מועטים, בכל אחד מעט פרטים. רוב האתרים מצויים בתחום מצומצם ששטחו כ-30 מ"ר וביניהם מרחקים של 3–1 ק"מ. המרחק המרבי בין שני אתרים הוא כ-12 ק"מ.
* הצמח גדל בישראל רק ב-10 אתרים, הנמצאים כולם בתחום גיאוגרפי אחד, צמודים זה לזה.
* רוב האתרים כלולים בתחום שמורת נחל דישון. האתרים בהר צבי, הר כנען ובמקטע שדה אליעזר (שלוש אוכלוסיות) אינם בתחום שמורת טבע.
* המין חבוי ולא ניכר לעין. אין חשש לפגיעה על ידי קטיפה. כיוון שהמין גדל לרוב במצוקים וסלעים אין חשש לפגיעה על ידי פיתוח חקלאות ובינוי.
* באזור יש רעיית פרות חריפה. יש לשמור שלחץ הרעייה לא יסיט את הפרות לבית-הגידול של הבקעצור.

מומלץ לחזור על סקר המינים הנדירים אשר בוצע באזור בשנת 1991 וכן להרחיבו לתחום שבין נחל דישון לנחל ראש פינה. מומלץ לנטר שתי אוכלוסיות - באפיק נחל דישון (ממערב למפגש נחל אביב), ובמצוק הר אביתר.

המין גדל בכל ארצות אירופה וברוב ארצות הים התיכון וצפון אפריקה. במזרח התיכון הוא גדל בטורקיה, במערב סוריה, בצפון עירק, במערב אירן ודרומה ובקווקז. ממשיך בתפוצתו מזרחה למרכז רוסיה ומזרחה.

צמח חד-שנתי זעיר, שהוגדר בספר האדום (2011)
כמין בסכנת הכחדה משום שהוא גדל בישראל באתרים מעטים בחלק מצומצם של גלילה אחת,
שטח האוכלוסיות שלו מצומצם מאוד ומידת הקיטוע הגיאוגרפי ביניהן קטנה. רגישות
האתרים לפיתוח נמוכה, בשל בית גידולו המצוקי. צמח פריפריאלי, שאזור נחל דישון הוא
קצה תפוצתו הדרומי בעולם
. בחישוב מחודש של המספר
האדום ב-2018, קיבל המין ערך של 2.1 (ערכו נמוך כיוון שעל אף נדירותו אינו צמח
אטרקטיבי או אנדמי לישראל ובית גידולו אינו בסכנה). בעקבות החישוב מחדש השתנה
מעמדו למין נדיר מאוד שאינו בסכנה.

כהן, ע. ושמידע, א. 1987. "צמחי החודש". טבע וארץ כ"ט,7, 16-18.

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערביכאסר אל-חג'ר
משפחהבקעצוריים
סיווגברשימת המינים הנדירים מאוד
אקוסיסטמהים-תיכונית
כורוטיפאירו-סיבירי וים-תיכוני
אתר מרכזי לשימורנחל דישון

נדירות
1
3
6
פגיעות
0
0
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
2.1
10
פריפריאליותN

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןללא חשש

1 (1) גלילות
צמידות: בינונית
62.5% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת בקעצור החורש
בקעצור החורש
בקעצור החורש
תמונה מאת זליה מחומשת
זליה מחומשת
זליה מחומשת
סכנת הכחדה חמורה CR
תמונה מאת אהל הגבישים
אהל הגבישים
אהל הגבישים
קרוב לסיכון NT
תמונה מאת כף-צפרדע לחכית
כף-צפרדע לחכית
כף-צפרדע לחכית
סכנת הכחדה חמורה CR