לוענית יריחו
Scrophularia hierochuntina

סכנת הכחדה warningסכנת הכחדה EN

עשב בין-שנתי (חד-שנתי או דו-שנתי), קרח או מקריח, בגובה 60-180 ס"מ. הגבעול זקוף, מצולע, מאדים, נושא עלים בחלקו התחתון ותפרחת אשכול צרה בחלק העליון. העלים מחולקים-מנוצים פעמיים לאונות צרות, לעיתים גזורות-מחודדות. צורת העלה בקו חיצוני ביצנית-מוארכת. העלים העליונים ביותר מסורגים, שאר העלים נגדיים. העלים התחתונים פחות מחולקים, אונותיהם מעוגלות וגדולות יותר. הפרחים ערוכים בקבוצות קטנות וצפופות הנישאות על עוקצים קצרים. החפים המלווים את קבוצות הפרחים מחודדים-מחולקים, חפי הפרחים דמויי מרצע. עוקץ הפרח קצר מהגביע או שווה לו באורכו. לגביע חמש אונות עגולות בעלות שוליים קרומיים לעיתים ארגמניים. הכותרת ארגמנית כהה, אורכה 7-8 מ"מ. הסטמינוד (אבקן שנהפך למבנה דמוי קשקש) כמעט עגול וצבעו זהה לאונות הכותרת העליונות. הפרי הוא הלקט כדורי עד ביצני בקוטר 5-7 מ"מ, ארוך כפליים מהגביע, מחודד.
הפריחה בחודשים אפריל-מאי.

לוענית יריחו ידועה כיום מ-4 גלילות. רוב האתרים מצויים בגליל התחתון ובעמק יזרעאל. בגליל התחתון היא נפוצה בכל בקעת בית נטופה במקטע בן 23 אתרים ומעבר לזה גם באזור התבור, בקעת טורען, כוכב הירדן ועוד. בעמק יזרעאל המין נפוץ מאזור עפולה ועד למגידו ובאזור תל עדשים וקריית חרושת. בגולן הצמח מוכר מרמת מגשימים בלבד. בשפלה הוא נמצא לראשונה בנחל תמנה בשנת 1999, על ידי שיר ורד. לוענית יריחו מוזכרת בספרות מהגליל העליון אולם בדיקתנו מעלה שנתון זה מתבסס על איסוף עשביה מהכפר רמה, ואנו משערים כי הצמח נאסף בקרקעות הכבדות בשולי בקעת בית הכרם אשר בגליל התחתון, מתחת לרמה. בשרון ובפלשת הצמח נאסף בתשעה אתרים משנות העשרים עד שנות החמישים, אולם לא אותר בהם מאז. בהרי יהודה נאסף פעם יחידה בקריית ענבים ב-1935, וגם שם לא אותר שוב (הסימן במפה הוא בגבול השומרון והרי יהודה וגלילת השומרון נצבעה). בסך הכל יש תיעוד מ-61 אתרים בארץ, אך יש חשש כי ב-15 השנים האחרונות נעלם הצמח מחלק מהאתרים הללו ונותר רק בכ-40 אתרים בארץ.

קרקעות עמקים עמוקות: שדות חקלאות מסורתית, שדות בור וצומח עשבוני

* מספר הגלילות שבהם הצמח גדל בישראל הצטמצם מ-8 ל-4.
* מספר האתרים נמצא במגמת ירידה גם בגלילות שבהן הצמח עדיין שורד.
* מספר הפרטים באוכלוסייה באתרים השונים נע לרוב בין עשרות בודדות למאות, בדגם פיזור דליל.
* הסבת קרקעות עמוקות לעיבוד חקלאי אינטנסיבי וניקוז שטחים מוצפים בחורף מהווים את האיום העיקרי להמשך קיום האוכלוסיות.
* רובם המכריע של האתרים בישראל לא נמצא בתחומי שמורות טבע.
* הסיכון בישראל הוא גם הסיכון העולמי, שכן המין הוא תת אנדמי וגדל רק בישראל, לבנון וסוריה.

מומלץ לתחום כמה שטחים של קרקעות כבדות ועמוקות בקטעים בבקעת בית נטופה ובאזור בקעת כסולות ותל עדשים ולנטר שם את האוכלוסיות.

דרום סוריה,לבנון וישראל.

צמח בין-שנתי של קרקעות כבדות ועמוקות הגדל בעיקר בעמקי הגליל התחתון, בעמק יזרעאל ובגולן. מין תת אנדמי הגדל רק בישראל, בלבנון ובסוריה. מספרי הגלילות והאתרים נמצאים במגמת ירידה. האיום העיקרי הוא הסבת שטחי קרקע כבדה ועמוקה לחקלאות אינטנסיבית ולשימושי אדם אחרים.

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערביזייתא
משפחהלועניתיים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים-תיכונית
כורוטיפמזרח ים-תיכוני
אתר מרכזי לשימורבקעת בית נטופה

נדירות
1
1
6
פגיעות
0
3
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
3
4
המס' האדום
1
4.2
10
פריפריאליותN

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןסכנת הכחדה

4 (8) גלילות
צמידות: 0
4.8% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת לוענית גדולת-עלים
לוענית גדולת-עלים
לוענית גדולת-עלים
פגיע VU
תמונה מאת לוענית הסלעים
לוענית הסלעים
לוענית הסלעים
תמונה מאת אנטיכריס בלוטי
אנטיכריס בלוטי
אנטיכריס בלוטי
סכנת הכחדה EN
תמונה מאת בוצין הבשן
בוצין הבשן
בוצין הבשן
פגיע VU