חומט מנומר
Eumeces schneideri


הגדול והצבעוני מבין החומטים החיים בישראל. הגוף חלק ומבריק. גוון הגב חום או אפור ועליו כתמים בצבעים כתום, צהוב, לבן ושחור. בכל אחד מצדי הגוף פס כתום או צהוב (לעתים מקוטע). פתחי האוזניים ניכרים ובחלקם הקדמי מכוסים בארבעה או בחמישה קשקשים בולטים. צבעי הזכרים בהירים מאלו של הנקבות והפסים בצדי גופם בולטים ורציפים יותר. לנקבות ולפרטים צעירים דגמי כתמים צפופים. הזכרים גדולים מן הנקבות. הזנב נתיק וארוך משמעותית מאורכם של הראש והגוף ביחד.

עד 497 מ”מ ( 172 מ”מ לא כולל הזנב ).

תת-המין הצפוני נפוץ בכל בתי הגידול הים תיכוניים מקו דימונה בדרום וצפונה ( תפוצה המסומנת במפה בצבע אדום ). תת-המין הדרומי נדיר, ומאכלס בתי גידול מדבריים מבאר-שבע ודרומה עד אילת, עם ריכוז תצפיות באזור הר הנגב ( תפוצה זו מסומנת במפה בצבע צהוב ).

חומט זריז המיוצג בארץ על ידי שני תת-מינים. הפעילות יומית. בסביבה עשירה בצמחייה מתפרסת הפעילות על פני כל היום, אף בשעות הצהריים החמות. התזונה כוללת פרוקי רגליים וחולייתנים קטנים דוגמת לטאות, ולדות של מכרסמים וגוזלי ציפורים, ולעתים מגוונת גם בפירות. בכל הטלה 2-02 ביצים הבוקעות במהלך חודש ספטמבר.

אוזבקיסטן, אזרבייג’ן, איראן, אלג’יריה, אפגניסטן, ארמניה, גיאורגיה, הודו, טג’יקיסטן, טורקיה, טורקמניסטן, ירדן, ישראל, לבנון, לוב, מצרים, סוריה, עיראק, ערב הסעודית, פקיסטן, קפריסין, רוסיה ותוניסיה.

author nameנכתב על ידי אביעד בר וגיא חיימוביץ

מפת תפוסה נוכחית

מפת תפוסה נוכחית

נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות

ערך IUCN
הגדרת סיכון

() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת חומט גמד
חומט גמד
חומט גמד
תמונה מאת חומט פסים
חומט פסים
חומט פסים
תמונה מאת Scincus scincus
Scincus scincus
Scincus scincus
תמונה מאת חומט נקוד
חומט נקוד
חומט נקוד