צב-יבשה מצוי
Testudo graeca


צב יבשתי. שריון הזכרים קטן מזה של הנקבות. תחתית השריון קמורה בזכרים ושטוחה בנקבות. גוון חלקו העליון של השריון משתנה מחום בהיר ועד לשחור, בהתאם לבית הגידול. בפרטים בוגרים חלקו התחתון של השריון שחור. חלקו העליון של השריון מורכב מ-31 לוחיות הערוכות בשלושה טורים. בדרך כלל חלקה הפנימי של כל לוחית בהיר מהיקפה ובמרכז כל לוחית כתם שחור. הראש מכוסה במגנים חזקים ופתחי האוזניים ברורים. על הרגליים קשקשים נוקשים ובולטים, האצבעות בקצה הרגליים מאוחות ומסתיימות בטפרים. בעת סכנה הראש והרגליים מכונסים אל תוך השריון כך שקשקשי הרגליים והטפרים מגנים על הגוף והראש החבויים בו.

עד 263 מ”מ.

בישראל שני תת-מינים ( יש הטוענים כי מדובר בשני מינים נפרדים ). נפוץ מצפון הנגב ועד לגבול הלבנון.

מין נפוץ המאפיין מגוון רחב של בתי גידול. הפעילות בשעות היום ועיקרה בעונת האביב ( מרץ-מאי ) ובסתיו ( אוקטובר-נובמבר ). כאשר אינו פעיל מתחפר תחת נשורת עלים, בבסיסם של שיחים או במחילות שבאדמה. התזונה מורכבת בעיקר מעלים ומפרחים של צמחים חד-שנתיים ולעתים מגוונת ברכיכות, בתולעים ואף בפגרים. תקופת החיזור וההזדווגות מתחילה מיד עם תום החורף. בתקופה זו ניתן לשמוע את קולות החיזור של הזכרים הנוצרים בעת ניגוח שריונם בשריון הנקבות, לעתים בליווי נשיפות קולניות. חיזורים נצפים גם בסתיו. ההזדווגות מתרחשת בתחילת האביב ( מרץ ) והביצים מוטלות בין מאי ליולי, בכל הטלה 3-5 ביצים. הנקבות מטילות את הביצים בגומחות שהן חופרות, ובתום ההטלה מכוסות הגומחות. הביצים בוקעות כשלושה חודשים לאחר הטלתן.

אזרבייג’ן, איטליה, איראן, אלבניה, אלג’יריה, ארמניה, בולגריה, גיאורגיה, טורקיה, טורקמניסטן, יוון, ירדן, ישראל, לבנון, לוב, מולדובה, מונטנגרו, מצרים, מקדוניה, מרוקו, סוריה, ספרד, סרביה, עיראק, צרפת, רומניה, רוסיה ותוניסיה.

author nameנכתב על ידי אביעד בר וגיא חיימוביץ

מפת תפוסה נוכחית

מפת תפוסה נוכחית

נדירות
פגיעות
אטרקטיביות
אנדמיות
המס' האדום
פריפריאליות

ערך IUCN
הגדרת סיכון

() גלילות
צמידות:
% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת צב-יבשה מדברי
צב-יבשה מדברי
צב-יבשה מדברי
תמונה מאת עינחש
עינחש
עינחש
תמונה מאת לטאה ירוקה
לטאה ירוקה
לטאה ירוקה
תמונה מאת לטאה זריזה
לטאה זריזה
לטאה זריזה