כַּף-חָתוּל שְׂרוּעָה

Aeluropus littoralis (Gouan) Parl.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
ים-תיכוני, אירנו-טורני
אתר מרכזי לשימור
שמורת ואדי מלחה, מלֵחת הנעמן
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
9 (10)
בינונית
% אתרים בשמורות
34.8

עשב רב-שנתי זוחל שעליו מוארכים ונוקשים. לצמח קנה-שורש מסועף ושלוחות על-קרקעיות ארוכות. הצימוח הווגטטיבי בקרקעות לחות ובקרבת מים נמשך באופן רצוף במשך השנה כולה, אך בבתי-גידול יבשים יותר מוגבל הצימוח לחורף ולאביב. התפרחות חד-צדדיות, נישאות על ענפים קצרים היוצאים מקני-השורש התת-קרקעיים. התפרחת היא מכבד דמוי שיבולת חד-צדדית מוארכת או מעוגלת, עשויה משיבוליות הערוכות בשני טורים. הפריחה באפריל–אוגוסט. למרות שהצמחים מפתחים הרבה תפרחות ופירות, לא נצפו עד כה נבטים בטבע. עם זאת נמצא בניסויי מעבדה, שזרעים נובטים היטב הן בתמיסות חסרות מלח והן בתמיסות מלוחות, וכושר הנביטה שלהם הולך ויורד עם עליית ריכוז המלח בתמיסה. הזרעים דורשים אור וטמפרטורות גבוהות (25°C-30°C) לנביטתם. הצמחים הבוגרים עמידים ביותר בפני מלח, ומסוגלים להישאר בחיים גם בריכוזי מלח גבוהים, אם כי גידולם המיטבי הוא ברמות מלִיחוּת נמוכות. לצמח כושר רביה וגטטיבית ניכר. ייחוריו משתרשים בתחום נרחב של תנאי מליחות וזו דרך ההתרבות העיקרית של הצמח במלֵחות הארץ. הצמח מפריש מלח מבלוטות מלח הנמצאות בצידי העורקים משני עברי העלה. הפרשת המלח גורמת לתכולה הנמוכה של נתרן וכלוריד בעלים, ומונעת גרימת נזק לעלים עקב הרעלה.

כף-חתול שרועה גדלה במלֵחות בקעת הירדן, הערבה, הנגב ומישור החוף. היא מצויה גם במלֵחות החוף של צפון סיני. מרבית האתרים נמצאים בגלילות הבקע ובמיוחד בערבה – במלֵחות סדום, נאות הכיכר, נחל גדרון ליד חצבה ובמלֵחת ספיר. אוכלוסיות נוספות גדלות בשטחי מלֵחה לחופי ים המלח ובשולי מדבר יהודה (עין בוקק). בבקעה התחתונה ישנם כמה אתרים במלֵחת ואדי מלחה. שני אתרים נרשמו גם בבקעה העליונה – בעמק בית שאן ובבקעת כנרות. בנגב הצפוני גדל הצמח בעיקר במעיינות מצוק הצינים – בעין עקב ובעין זיק. בגלילות מישור החוף הוא גדל בעמק עכו (מלֵחות הנעמן והקישון), בחוף הכרמל (שפך נחל אורן, עינות תמסח) ובשרון באחו בנימינה. נצפה פעם אחת בעבר גם בפלשת, ליד פלמחים. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

מצויה בבתי-גידול מלוחים ולחים, בשטחי מלֵחה מוצפים לפרקים ובגדות נביעות ופלגים של מים מליחים, לעתים בחברה של קנה מצוי, בחגורה חיצונית בתנאים מלוחים מאלה המתאימים לקנה. אינה גדלה בקרקעות מלוחות מדי או יבשות.

תפוצת המין כוללת את דרום אירופה, צפון אפריקה, המזרח התיכון, ומרכז אסיה עד סין ומונגוליה. גדל בכל מדינות המזרח התיכון למעט מצריים.

ראה כף-חתול זוחלת.

  • גדל כיום ב-9 גלילות מתוך 10 שהיה ידוע בהן בעבר. לצמח כושר ריבוי מצויין, ובהינתן התנאים המתאימים הוא משגשג ומתפשט. באתרי גידולו הוא יוצר לעתים משטחי עשב צפופים. האיום על האוכלוסיות נובע מסכנת שינוי התנאים בבית-הגידול. שטחי המלֵחות הגדולים בצפון ובדרום ים המלח והנביעות בשוליהן הופרעו מאוד בעשרים השנה האחרונות עקב הסבת שטחים לחקלאות ושאיבת המים מהמעיינות. כתוצאה מכך נעלמו או פחתו הזרימות של מים מליחים, שגדותיהם היוו בית-גידול טיפוסי של כף-החתול השרועה, ומפלסי המים ירדו ושטחי מלֵחה הם יותר יבשים כיום מאשר בעבר. בעמק עכו נעלמה למעשה מלֵחת הקישון, וגם מצבה של מלֵחת עכו אינו טוב.
  • האוכלוסיות מקוטעות זו מזו על פי דגם הקיטוע של המלֵחות ובתוך שטח מלֵחה מסוים – בהתאם לדגם המרחבי של פריסת שטחים לחים ומלוחים או גדות של זרימות.
  • המין מוגן בארץ בשמורות מצוק הצינים בנגב וואדי מלחה בבקעה התחתונה.
  • הצמח רחב-תפוצה בעולם, ואין נשקפת לו ככל הנראה סכנה עולמית.

עשב מרעה ומספוא פוטנציאלי בשטחים מלוחים.

שימור שטחי מלֵחה לחים בדרום ים המלח בכיכר סדום. שיחזור זרימות מים מהנביעות של שולי מלֵחת נאות הכיכר.

כף החתול השרועה הוא דוגמה לעשב דגני רב-שנתי עם יכולת התרבות והתפשטות מוצלחת, אך עם דרישות אקולוגיות מאוד ייחודיות לצירוף של בית-גידול לח עם מליחוּת נמוכה עד בינונית. בתי-גידול אלה במלֵחות המדבריות ובמלֵחות החוף נפגעו מאוד ב-20 השנים האחרונות, וכתוצאה מכך נמצא הצמח בארץ כיום במעמד של איום, אף שברמה העולמית כנראה אינו מצוי בסיכון.

ויזל, י. ואגמי, מ. 1979. צמחי מלֵחה בישראל. הוצאת המדור לאקולוגיה. פולק, ג. 1967. אאוטאקולוגיה של כף-החתול השרועה. עבודת גמר. המחלקה לבוטניקה, אוניברסיטת תל-אביב.