דּוּ-פְּרִית מְכֻרְבֶּלֶת

Aethionema carneum (Banks et Sol.) B. Fedc. (1905)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
סְפָר גבוה
מערב אירנו-טורני
אתר מרכזי לשימור
צומת תקוע: צומת כביש 356 עם 3157
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (4)
נמוכה
% אתרים בשמורות
33.3

צמח עשבוני חד שנתי קטן, גובהו 8-12 ס"מ. הגבעול זקוף מתפצל מבסיסו, נושא עלים תמימים בגוון מכחיל. כל איברי הצמח קירחים לחלוטין. הפרחים לבנבנים לרוב (ורודים לעיתים רחוקות), ערוכים באשכול צפוף דמוי קרקפת בראש הגבעול. הפרח זעיר, גודלו 1-2 מ"מ, והוא מבשיל לפרי שטוח פחוס מצדדיו עם כנפיים משוננות בשפתו. הכנפיים המשוננות דומות משהו לכרבולת של תרנגול ומכאן שם המין. הפרי דמוי לב בבסיסו ומפורץ בראשו. במפרץ ממוקם עמוד העלי, הקצר במין זה באופן ניכר משתי האונות שהוא יושב בחיקן. הפירות בחלק העליון של התפרחת אחרים: כאן הפרי לא פתח, ובו רק זרע אחד. פורח במרס–אפריל.

נדיר מאוד בארץ, גדל כיום רק בשתי גלילות: סְפָר שומרון וחגורת הסְפָר במדבר יהודה; בסְפָר השומרון נמצא ב-1979 בואדי מאליח על ידי אורי אליאב ובשנת 2006 נמצא גם ליד כוכב השחר. במדבר יהודה נמצא פעם אחת בצומת תקוע ברום 760 מטר, בשנת 1987. לא נמצא ברכס מעון. נאסף פעמיים בירושלים במאה ה-20 (1941, 1928) ומאז נכחד. נאסף פעם בודדת בהרטוב בשפלה בשנת 1929, וישנה גם תצפית מברכות שלמה בשנת 1986. על פי פלורה פלשתינה (2004) גדל בתשע גלילות, מהן משמונה ישנן גליונות עשבייה ומגלילה אחת נתוני ספרות בלבד. גדל בכתמים בדרום ירדן בהרי א-שרא מעל רום 1,300 מטר. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בתות ושדות בחגורת הסְפָר של יהודה ושומרון.

עיקר תפוצתו במזרח התיכון: טורקיה, סוריה, לבנון, ישראל, ירדן, דרום סיני, צפון עירק וכל אירן. ממשיך בתפוצתו מזרחה לפקיסטן, אפגניסטן (טיאן-שאן), הודו ולמרכז אסיה וכן גדל בקווקז.

הסוג כולל 70 מיני צמחים עשבוניים חד-שנתיים ורב-שנתיים, הנפוצים בעיקר באזור הים-תיכוני והאירנו-טורני. המינים החד-שנתיים גדלים באזורי סְפָר יובשניים והמינים הרב-שנתיים גדלים בהרים גבוהים ובצפון אירופה (9 מינים). כמה מינים תורבתו לגינון. לרוב מיני הסוג שני טיפוסים שונים של פירות (מכאן שם הסוג) – חלקם דמויי כדור חד-זרעיים בלתי נפתחים, וחלקם פירות דמויי קערה נפתחים ומרובי זרעים. הפירות הקעורים מתפרקים ונופלים בקרבת צמח האם ואלו הפירות הכדוריים נפוצים למרחקים. דופרית תמימה, הנפוצה בארץ, היא מין ויקרי לדופרית המכורבלת, מחליפה אותה באזור הים-תיכוני. היא נבדלת בשפה תמימה לפרי ועמוד עלי כאורך מפרץ הפרי שהוא ניצב בתוכו.

  • המין גדל כיום רק בשני אתרים, ונכחד לפחות משלושה אתרים נוספים שגדל בהם בעבר. כל האתרים נמצאים באזור יהודה ושומרון, בסְפָר המדבר שלהם.
  • לא דווח בארץ אפילו על אוכלוסייה אחת גדולה (מעל 50 פרטים), וכל האוכלוסיות שנמצאו כללו כנראה מספר צמחים מועט.
  • הצמח גדל בשמורת נחל ייטב + כוכב השחר.
  • האתר בצומת תקוע נתון באיום של מעבר מחקלאות מסורתית לחקלאות אינטנסיבית תוך חריש עמוק והוספת ריסוסים.

מין נחבא אל הכלים, אך גם נדיר ביותר. מומלץ לערוך סקר בחגורת הסְפָר הגבוהה כדי למצוא אתרים נוספים, במיוחד באזור כביש אלון, כביש הרודיון–בני-נעים ורכס מעון. מומלץ לנטר אוכלוסייה אחת ולבדוק את בנק הזרעים שלה.

צמח חד-שנתי קרח וקטן שתפוצתו אירנו-טורנית, נדיר ביותר בארץ. מין פריפריאלי, שישראל מהווה עבורו קצה גבול תפוצה מערבי. לא ברור אם ההיכחדות משלושה אתרים היא תוצאה של אקראיות הופעתו בזמן ובמרחב או תוצאה של הרס הנובע מפעולות האדם.