אַגְרוֹסְטֶמַת הַשָּׂדוֹת

Agrostemma githago L.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Corn Cockle
שם ערבי
ח'ורם אל-חינטה
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
ים-תיכוני עם חדירה לאירו-סיבירי ולאירנו-טורני
אתר מרכזי לשימור
נחל תנינים באדמה כבדה; הר אביטל
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.7
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (7)
נמוכה
% אתרים בשמורות
66.7

עשבוני חד-שנתי זקוף ושעיר, שגובהו 40-70 ס"מ. הפרח יפהפה, צבעו ארגמן. העלים והגבעול מכוסים שערות לבנות ארוכות כמשי. העלים נגדיים ומוארכים מאוד. צינור הגביע ארוך מאוד (1-2 ס"מ) ועליו 10 עורקים הבולטים כצלעות. צינור הגביע מסתיים בחמש שיניים מחודדות, שאורכן עולה במקצת על אורכו של צינור הגביע. אורך עלי הכותרת כאורך שיני הגביע או קצר מהם במקצת. הפרי הוא הלקט גדול ושמן, נפתח בחמש קשוות. האגרוסטמה מפורסמת כצמח מלווה של גידולי חקלאות. הזרעים דומים בגודלם ובמשקלם לזרעי דגני תבואות – חיטה, שעורה ושיפון, והצמח מתפשט יחד איתם וקשה לנפותו. לכן התפשט באמצעות האדם כעשב שוטה לרוב האזורים הממוזגים בעולם. הזרעים רעילים וגורמים לשלשול.

בעבר גדלה האגרוסטמה בשבע גלילות שונות: פלשת (מקווה-ישראל, שכונת בורוכוב), שרון (פרדס חנה, אילנות), חוף הכרמל (מעגן-מיכאל), הרי-ירושלים, בקעת כנרות (כנרת), גליל עליון וגולן. לאחר קום המדינה לא נמצאה עוד באזור מישור החוף, ונכחדה כנראה בעקבות צמצום שטחי האדמות הכבדות שליד נחלים זורמים. שיפור דרכי הבירור של זרעי דגני תבואות מקטין את פוטנציאל ההתפשטות באמצעות זריעת דגניים. ב-1992 נמצאו כמה פרטים באופן מפתיע בשולי נחל תנינים, אך מאז לא נצפו שם עוד. דומה לכך המציאה בגוש הר-מירון ליד בית-היערן ב-1993; מאז לא נצפתה שם שנית. האוכלוסייה היחידה הידועה בארץ כיציבה היא אוכלוסיית הר אביטל והר בנטל; מעניין שדווקא אוכלוסייה זו גדלה על סקוריה, בית-גידול מאוד לא אופייני לאגרוסטמה. עוז גולן חושב שאסף אותה במושב יכיני ליד שדרות בשנת 2005. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

רוב הצמחים בישראל נאספו באדמות כבדות בשולי מקווי מים ובשולי שדות מושקים. בית-גידולו העיקרי בלבנט הוא כנראה קרקעות עמק כבדות מוצפות עונתית בחורף ומעובדות בקיץ. הצמח ידוע מאירופה כעשב רע בשדות. בצפון הגולן גדל הצמח במדרונות בזלתיים יובשניים – בית-גידול שונה לחלוטין מהמעונות שהוא גדל בהם בדרך כלל.

אגרוסטמת-השדות היא צמח שמוצאו ים-תיכוני צפוני, הוא שכיח למדי בדרום אירופה, וישראל היא קצה תפוצתו הדרומי. תפוצתו כוללת את כל אירופה (פרט לצפונה), דרום רוסיה עם חדירה למערב האזור האירנו-טורני. הצמח הגיע גם ליבשת אמריקה ונחשב שם כצמח פולש בשדות.

הסוג אגרוסטמה נבדל מהסוג ציפורן בכך שהגביע אינו מלווה בחפים, ומהסוג ציפורנית הוא נבדל בשיניים הארוכות מאוד של הגביע. הספרות בישראל מתארת עוד מין, אגרוסטמה עדינה, הנתונה מאדום ומפלשת מתחילת המאה ה-20. הנתון פלשת מתבסס על דינסור שמצא אותו ביפו, אך כנראה זהו בלבול הגדרה עם אגרוסטמת השדות וככל הנראה המין אינו גדל בישראל ולא גדל בה בעבר. לכן הוא גם לא הוכנס לספר האדום. עם זאת, בשנת 2007 מצא שאולי בקרמן בתל אביטל בגולן פרט של אגרוסטמה עם פרח שכותרתו קצרה בהרבה מעלי הגביע - סימן המתאים לא.עדינה. באתר זה גדלה גם א.השדות, ומכאן שיש עוד לחקור את האתר והטקסונומיה של שני המינים בישראל.

  • צמצום בתי הגידול המתאימים הוא כנראה הסיבה העיקרית להתמעטות מספר האתרים. במחצית הראשונה של המאה ה-20 נרשם המין בישראל בשמונה אתרים.
  • דגם התפוצה היה מקוטע מאוד. עם ההכחדה של רוב האוכלוסיות גדלו המרחק והבידוד שבין האוכלוסיות עוד יותר.
  • בכל האתרים, פרט להר אביטל, היא נאספה באקראי ולא דווח על גודל האוכלוסייה לאורך השנים. משנות השמונים של המאה ה-20 המציאוֹת של האגרוסטמה הן אנקדוטליות (מקומות כגון הר מירון, מעגן-מיכאל), ואין מוצאים צמחים בשנים שלאחר "המציאה". רק באתר של הר אביטל אפשר למצוא צמחים כל שנה. האוכלוסייה שם מונה 5-40 פרטים.
  • בארצות אירופה היה נפוץ בעבר כצמח שדות, אך עקב שיפור בשיטות בירור הזרעים נמצא כיום בכמה ארצות בסכנת הכחדה. הצמח פלש לארצות הברית ושם אין נשקפת לו סכנת הכחדה. הצמח אומנם נפוץ כיום בכל אירופה, אך תומפסון (Tompson, 1973) משער שבית-גידולו הראשוני היה במזרח-התיכון. לכן להימצאותו בהר אביטל בבית-גידול ראשוני נודעת חשיבות רבה, וחשוב לשמור על בית-גידול זה.

מומלץ להשיבו לאדמות כבדות בקרבת גדות נחלים במישור החוף בנחל איילון, בנחל פולג, בנחל תנינים ובנחל אלכסנדר.

צמח חד-שנתי נדיר מאוד, שנעלם כמעט לגמרי מישראל. הצמח נכחד מרוב אזורי הארץ שגדל בהם בעבר, בגלל צמצום במספר האתרים המתאימים. כיום אפשר למצוא אותו אך ורק בצפון הגולן בהר אביטל. המין נמצא פעמיים באופן אקראי (בהר-מירון, בנחל תנינים). עדיפות שמירה גבוהה.

שמידע, א. וליסטון, א. 1984. צמחים נדירים בארץ – אגרוסטמת השדות – גילוי מחדש. רתם 12: 65-68. Thompson,P.A., 1973, Effects of Cultivation on the germination character of the Corn Cockle (Agrostemma githago). Ann.Bot. 37,133-154.