שׁוּם לְבֶן-קְלִיפּוֹת

Allium albotunicatum O. Schwarz

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מערב איראנו-טוראני
אתר מרכזי לשימור
קריית יובל, ירושלים
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
3 (4)
% אתרים בשמורות
0

גיאופיט בעל בצל סמוך לפני השטח, וגבעול זקוף שגובהו (65)25-50 ס"מ. קוטר הבצל 12-17 מ"מ והוא עטוף קליפות בהירות בצבע לבן-קש (מכאן שם-המין). בבסיס בצל האם יש בצלצולים רבים ושלוחות שורש חוטיות היוצאות מעוגת הבצל ומגדלות בצלצולים במרחק 1-4 ס"מ מבצל האם. אין עלי שושנת בבסיס הצמח ולאורך הגבעול ישנם 3-5 עלים גליליים קרחים וחלולים שרוחבם 1-2 מ"מ. העלים מתייבשים לגמרי בזמן הפריחה. בראש הגבעול נמצאת תפרחת סוכך בעלת שני עלי מתחל קרומיים רחבים בבסיסם ומחודדים מאוד בראשם; אורכם 8-10 ס"מ והם ארוכים בהרבה מהתפרחת שקוטרה 5-6.5 ס"מ. הפרחים בסוכך נישאים על עוקצים ארוכים שאינם שווים באורכם, היוצאים מנקודה אחת. עטיף הפרח דמוי כד, אורכו 4-5 מ"מ, צבעו ירקרק-חוור (לרוב) עד חום-ורדרד, וממנו בולטים שישה אבקנים. הפרח פרוטאנדרי (הבשלת האבקנים מקדימה את הבשלת הצלקת) ולאחר פתיחת הפרח עמוד העלי גדל והצלקת בולטת מעט מעבר לעלי העטיף. שום לבן-קליפות דומה מאוד לשום ירקרק השכיח למדי בבתות הספר ובשולי האזור הים-תיכוני. הוא נבדל ממנו בכך שהאבקנים שלו בולטים מצינור הכותרת. שום האבקנים הוא מין נוסף הדומה לש. לבן-קליפות ומצוי באותו בית-גידול, אך צבע עטיף פרחיו ורוד-בשר לעומת ירקרק-קרם של ש. לבן-קליפות והוא נמוך יותר. גם בש. האבקנים וגם בש. לבן-קליפות האבקנים בולטים מצינור הכותרת. הפריחה בהרי יהודה ובשומרון במאי ותחילת יוני. בחרמון במאי ביער ההררי, וביוני-יולי בחגורה הטרגקנטית.

הצמח גדל בהרי יהודה, בשומרון ובמדבר שומרון, בשלושה אתרים, אחד בכל גלילה. מוערך כי יש חמישה אתרים. בהרי יהודה הוא נמצא בירושלים בקריית יובל בשרידי המעברה שהיתה שם (בועז פסטמן). נכחד מקריית משה ומקריית יערים, שם הצמח נמצא לראשונה בישראל. בשומרון ניתן משנות ה-70 של המאה ה-20 בארבעה אתרים, אך נמצא כיום רק במעלה לבונה ליד שילה. במדבר שומרון נמצא פעמיים באזור נחל תרצה, בין סרטבה וג'יפתליק. לפי קולמן (1985) היו בשנות ה-70 גם שני אתרים בצפון הגולן. בחרמון (מחוץ לתחום המכוסה בספר זה) הצמח שכיח מרום 1,600 ועד פסגת החרמון ברום 2,804 מ'. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בשומרון ויהודה גדל בשולי טרסות מעובדות ועזובות ובבתות על מדרונות גיר ברום מעל 700 מטר.

המין גדל בישראל, לבנון ובדרום טורקיה. עד כה טרם נמצא בירדן ובסוריה.

על הסוג – ראה שום סתווי, שום הפטמות. שום לבן-קליפות שייך לקבוצה מיוחדת של שומים אשר להם עלי-מתחל ארוכים מאוד ותפרחתם מכילה פרחים בעלי עוקצים השונים מאוד באורכם. קבוצה זו, סקציית Codonoprasum (קולמן, 1985), מכילה עשרות מינים במזרח-התיכון. בישראל ובחרמון גדלים אחד-עשר מינים ממנה. לכל המינים אופייניים עלים גליליים חלולים, שני עלי מתחל בבסיס התפרחת שאורכם עולה בהרבה על אורך הפרחים עם עוקציהם ועונת פריחה מאוחרת, לרוב בסוף אפריל ובחודש מאי. תופעה שכיחה בקבוצה היא יצירת בצלצולים בקרבת צמח האם. בתת-המין הטיפוסי של ש. לבן-קליפות הגדל בשומרון ובחרמון, מצויים הבצלצולים בקרבת בצל האם או במרחק 1-4 ס"מ ממנו, באותו מישור. קולמן ושמידע (1977) תיארו בעבודתם על שומי החרמון שני תתי-מין של טקסון זה: תת-מין טיפוסי, אשר תיאורו זהה לכתוב לעיל ותת-מין החרמון שלו יש תפרחת דלת פרחים, מספר כרומוזומים שונה ומתחל ארוך רק פי 1-1.5 מאורך הסוכך. זהו תת-מין אנדמי לרום החרמון המחליף בהדרגה את תת-המין הטיפוסי הגדל בחרמון ברום 1,300-1,850 מ'. בתת-מין חרמוני הבצלצולים ערוכים לאורך חלקו התחתון של עמוד התפרחת וחבויים מתחת לקרומי בסיס העלים. עם התייבשות התפרחת משתחררים הבצלצולים מבין הקליפות ונזרקים תוך כדי שהגבעול מתנודד עד למרחק עשרות ס"מ מצמח האם. זוהי אסטרטגיית רבייה וגטטיבית שכיחה בשומים בהרים גבוהים.

  • ישנה ירידה במספר הגלילות בהן הצמח גדל מארבע לשלוש (נכחד בגולן) וגם בגלילות מרכז הארץ שבהם הוא עדיין מצוי, מספר האתרים נמצא במגמת ירידה לעומת הידוע עד שנות ה-70 של המאה ה-20.
  • האוכלוסיות קטנות, באוכלוסיית קריית יובל נמנו 50 פרטים.
  • הצמח גדל במקומות שמושפעים מפעילות האדם ולאור הממדים הקטנים של האוכלוסיות יש חשש להכחדה מקומית עקב פעילות כזאת.
  • הצמח אינו מוגן בשמורת טבע.
  • חסר מידע על מצבו בארצות התפוצה האחרות. אינו מופיע ברשימות של צמחים אדומים.

ניטור ומעקב אחר האוכלוסיות הידועות, במיוחד זו שבקריית יובל ולהגדיר במקום זה אתר שימור נקודתי. מומלץ גם להעתיק בצלצולים מאוכלוסייה זו לגנים הבוטניים של ירושלים.

גיאופיט נדיר של מדרגות מעובדות או נטושות בחבלי ההר של מרכז הארץ. דגם תפוצתו בישראל מקוטע והאתרים בישראל מהווים נקודות קיצון דרומיות של תפוצתו.

קולמן, פ. 1985. הסוג שום בישראל. עלון רתם מס. 15. הוצאת החברה להגנת הטבע. Kollman, F. and A. Shmida, 1977. Allium species of Mt. Hermon. I. Taxonomy. Israel. J. of Bottany 26: 128-148.