שום החורשים

Allium dumetorum Feinbrun & Szel

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. נכתב ע"י אורי פרגמן-ספיר


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
נחל יגור
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
5.7
 
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (None)
% אתרים בשמורות
100.0

צמח בעל בצל כדורי, לבן, עמוק, שקוטרו 3-2.5 ס"מ. העלים 4-2, ירוקים בהירים, הם סרגלניים, ארוכים ורכים, דמויי סרטים. העלים יוצאים הישר מהקרקע, נדני העלים (החלק בו העלה מקיף את הגבעול) תת-קרקעיים. גבעול התפרחת עבה, זקוף, גובהו 45-25 ס"מ. התפרחת היא סוכך צפוף וחצי כדורי בעת הפריחה. המתחל העוטף את הניצנים נקרע לכמה אונות והוא קצר מהפרחים. הפרח בעל שישה עלי עטיף ורודים בהירים שצורתם ביצנית-מוארכת, קוטר הפרח כ-1 ס"מ ויותר ובמרכזו שחלה ירוקה. ששת האבקנים באורך עלי העטיף או קצרים מהם, בראשם מאבקים ורודים מהם נפוצה אבקה חיוורת בצבע קרם. הפרי הוא הלקט ירוק וקוני, הוא מתייבש ומפיץ זרעים כהים בקיץ. הפריחה בחודשים מרץ עד תחילת אפריל.

אתרים ספורים באגן נחל יגור תחתון בכרמל. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שולי חורש אלון מצוי במעונות חצי מוצלים.

שום החורשים משתייך לסקציית שום מזרחי בסוג שום, סקציה זו מאופיינת בגבעול עבה, בנדני עלים תת-קרקעיים ובעלים חסרי ריח שום. בעבר (פלורה פלסטינה וקולמן 1985) שום החורשים הוכלל תחת שום שחור שנחשב למין רחב תפוצה ווריאבילי באזורנו. אולם מחקר אחרון על שום שחור באזורנו מחלק את המין לשלושה מינים עצמאיים ונדירים : שום שחור, שום הגליל ושום החורשים (פרגמן ופריטצ', 2011). שום החורשים הוא היחידי בין השלושה שיש לו פרחים ורודים והוא דומה מאד לשום שחור ה"אמיתי" במובן הצר שהוא צמח של שדות חקלאיים בכל אגן הים התיכון. דרוש עוד מחקר כדי להבין האם שום החורשים הוא מין עצמאי או שצריך להיכלל תחת Allium nirgum במובן הצר. בכל מקרה מין זה גדל בארץ אך ורק בנחל יגור והוא שונה משום שחור בישראל Allium basalticum ומשום הגליל Allium meronense.

אוכלוסיית שום החורשים בארץ קטנה ודלילה, הפרטים גדלים בשולי החורש ונראה כי בחלק מהמקרים הם סובלים מהתפתחות החורש ומהצללת יתר הגורמת לאיבוד הפריחה ולבסוף להתנוונות הפרטים. זרעי הצמח מופקדים בבנק הגנים בבית דגן ומעט פרטים גדלים בגן הבוטני האוניברסיטאי – ירושלים.

יש לפעול לפתיחת חורש עדינה בקיץ כדי ליצור לצמח מעונות פוטנציאליים נוספים ולעודד פרטים לא פורחים לפרוח. יש לאסוף זרעים וליצור גיבוי לאוכלוסיית המקור הן בגנים (בוטניים או גני מקלט) והן באתר נוסף בכרמל. מומלץ לנטר את האוכלוסיה הקיימת לאורך כמה שנים כדי לראות האם יש שינוי במספר הפרטים.

גיאופיט אנדמי הגדל בשטח מוגבל בכרמל. יתכן והפרטים סובלים מהצללה.

קולמן, פ. 1985. הסוג שום בישראל. רתם 15.
Fragman-Sapir, O. & F.M. Fritsch. 2011. New Species of Allium Sect. Melanocrommyum from the Eastern Mediterranean. Herbertia 65. pp. 31-50