שום הגלגל
Allium schubertii
מבוסס על:
גיאופיט מרשים בגובה 30-60 ס"מ. הבצל בקוטר 3-5 ס"מ, עטוף בקליפות חומות, ממוקם עמוק בקרקע. בניגוד למיני שום רבים הוא כמעט לא מייצר בצלצולים ולעיתים רחוקות מתפצל לצמחי משנה. הגבעול עבה וחלול. לצמח 4-8 עלים המתחברים לגבעול מתחת לפני הקרקע, רוחבם 5-7 ס"מ, לפני הפריחה הם קשתיים ולעיתים שפתם גלונית. מתחל התפרחת קרומי בעל 2-2 אונות לא מחודדות ואינו נושר. התפרחת סוכך בקוטר 10-40 ס"מ שצורתו כמעט כדורית או חצי כדורית ומכיל 50-200 פרחים, התפרחת הגדולה והמרשימה בין כל מיני השום בארץ ואחת המרשימות בעולם. עוקצי הפרחים קשיחים, בלתי שווים בצורה קיצונית - אורכם 3-20 ס"מ. הפרחים על העוקצים הארוכים לרוב זכריים (לעיתים נדירות דו-מיניים); הפרחים על העוקצים הקצרים דו-מיניים. עטיף הפרח כוכבי, ורוד-ארגמני בעל שש אונות אזמלניות באורך 7-9 מ"מ. אונות העטיף מתקשות ולא נושרות לאחר הפריחה. זירי ששת האבקנים ארגמניים, אורכם כמחצית מאורך עלי העטיף והם נושאים בקצה מאבקים צהובים חוורים. השחלה ירוקה ובולטת ובראשה עמוד עלי קצר. הפרי הלקט בקוטר 6-8 מ"מ ובו זרעים שחורים. עם הבשלת הפרי גבעול הצמח נשבר מבסיסו ברקמת ניתוק, וכל התפרחת מתגלגלת ומפיצה כך את זרעיה (מכאן שם הצמח).
הפריחה - מסוף מרס ובעיקר במהלך חודש אפריל.
הצמח נמצא כיום ב-10 גלילות בחלקים הלא-מדבריים בארץ: הגליל העליון, הגליל התחתון, החרמון הנמוך, דרום הגולן, עמק החולה, הגלבוע, עמק יזרעאל, הכרמל פלשת, הנגב הצפוני ומדבר שומרון. מגלילות אלה יש תיעוד מ-75 אתרים, אך הוא נעלם מ-15 אתרים אחרים וייתכן שבשנים האחרונות נעלם מעוד אתרים. בגליל העליון נמצא ברמת דלתון, הר אביבים, מירון, ג'דידה ובקעת קדש. בגליל התחתון מופיע ב-27 אתרים הפזורים בגלילה זו, למעט בחלקה המערבי. בחרמון הנמוך נמצא ליד קלעת נמרוד. בדרום הגולן נמצא בכמה אתרים באזור נוב-אפיק. בעמק החולה נמצא רק ליד מחניים. לאורך הגלבוע נמצא בתשעה אתרים ממרומי הרכס ועד למרב. בעמק יזרעאל שרד באזור כביש הסרגל, תל עדשים, בלפוריה וצומת התשבי, אולם נכחד מהעמק המזרחי, מסביבות כפר יחזקאל ותל יוסף. בכרמל נמצא ברמת הנדיב ובקרן הכרמל, ונעלם מאזור חיפה. בפלשת קרוב לגבולה עם השפלה יש אוכלוסיות באזור קריית גת –גלאון ובנגב הצפוני באיתן. במדבר שומרון, בגבול השומרון נמצאה אוכלוסייה ברימונים. נכחד בארץ מ-4 גלילות: רמות מנשה (דליה), הרי יהודה (ירושלים ודהריה), חוף הכרמל (בנימינה, כבארה) והשפלה (בין כפר אוריה לחולדה).
מעונות פתוחים בהם התפרחות יכולות להתגלגל: שדות בור, שדות חקלאות מסורתית, שטחי צומח עשבוני ויער ספר הררי פתוח; בדרך כלל בקרקעות סחף כבדות בעמקים ומישורים.
שום הגלגל ועוד מינים ספורים ממרכז אסיה, איראן והקווקז שוייכו בעבר לסקציה מיוחדת בסוג שום - Sect. Kaloprasum (שפירושו "השום היפה" או "הכרישה היפה"), (קולמן 1985). מחקר מולקולארי חדש (Fritsch et al., 2010) מראה כי מיני סקציה זו אינם ייחודיים אלא נכללים בתת-סוג Melanocrommyum אליו משתייכים עוד מינים בארץ - שום שחור, שום אשרסון ועוד. מתוך אנליזה זו עולה כי שום הגלגל קרוב במיוחד לשום אשרסון ושום שחור (במובן הצר, ראו דיון בשום הגליל). שלושת המינים הללו בעלי פרחים ורודים-ארגמניים.
שום הגלגל תורבת ומגודל באירופה כפרח קטיף וכצמח גינה.
* מספרי הגלילות והאתרים שבהם הצמח גדל רב יחסית, אך ניכרת מגמה של ירידה במספר הגלילות לעומת העבר, וגם בגלילות שבהן הצמח ממשיך להתקיים יש אתרים שמהם הצמח נכחד.
* הצמח מופיע לרוב באוכלוסיות קטנות, בנות פרטים בודדים. לפיכך יש חשש מהכחדות מקומיות.
* התפרחת מרשימה מאד ויש חשש מקטיף.
* בית הגידול הטיפוסי של הצמח - שדות בעיבוד מסורתי, קרקעות כבדות ושדות בור, מצוי באיום גובר עקב הצטמצמות החקלאות המסורתית ובגלל פעולות פיתוח מתרחבות על חשבון בתי גידול אלה.
* חלק מהאתרים מצוי בשמורות: בדרום הגולן, בשמורת הר מירון, בשמורות הר אחים והר לבנים בגליל התחתון, בשמורת הגלבוע ובשמורת בלפוריה (עמק יזרעאל).
* הצמח גדל בארצות מזרח הים התיכון ואינו מופיע ברשימות של מינים אדומים.
מומלץ לנטר אוכלוסייה נבחרת בכל אחת מהגלילות שבהן הוא גדל ולדאוג להשארת כתמים מוגנים של שדות בור באדמות כבדות ושטחי עיבוד מסורתי ללא פיתוח מודרני.
צמח של מזרח אגן הים התיכון הגדל בישראל, ירדן, סוריה ולבנון, דרום טורקיה ולוב.
גיאופיט בעל תפרחת מרשימה ואטרקטיבית של אדמות כבדות בשדות בור ובשטחי חקלאות מסורתית. מספר הגלילות והאתרים נמצא במגמת ירידה עקב הפגיעות של בית הגידול. מצוי בישראל בשוליים הדרומיים של תפוצתו הגיאוגרפית.
קולמן, פ. 1985. הסוג שום בישראל. רתם 12: 15, 89.
Fritsch, R.M., Blatner, F.R. & Guruschidze, M. 2010. New Classification of Allium L. subgen. Melanocrommyum (Webb. & Berthel.) Rouy (Alliaceae) Based on Molecular and Morphological Characters. Phyton 29: 145-320.
מבוסס על:
מפת תפוסה נוכחית
| פיקסל בגדול 1000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 5000 מטר רבוע | פיקסל בגדול 10000 מטר רבוע | |
|---|---|---|---|
| מספר התצפיות | 0 | 0 | 0 |
| בסך הכל פיקסלים | 0 | 0 | 0 |
| שם אנגלי | Schubert's Garlic, Tumble Garlic |
| שם ערבי | ת'ום שוברט |
| משפחה | שושניים |
| סיווג | ברשימת המינים בסכנת הכחדה |
| אקוסיסטמה | חגורת הספר |
| כורוטיפ | איראנו-טוראני (מזרח ים-תיכוני) |
| אתר מרכזי לשימור | הר שאול בגלבוע |
| נדירות |
1
1
6
|
|---|---|
| פגיעות |
0
2
4
|
| אטרקטיביות |
0
2
4
|
| אנדמיות |
0
0
4
|
| המס' האדום |
1
3.2
10
|
| פריפריאליות | N |
| ערך IUCN | DD EW EX LC CR EN VU NT |
| הגדרת סיכון לפי הספר האדום | פגיע |
