נְטוֹפִית רְפוּאִית

Althaea officinalis L.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר. לחץ כאן למעבר לגרסת הספר.


שם נרדף
חטמית רפואית
שם אנגלי
Marsh Mallow
שם ערבי
חאטמיה טיבייה
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אירו-סיבירי – ים-תיכוני – איראנו-טוראני
אתר מרכזי לשימור
אחו בנימינה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
6.8
 
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (4)
% אתרים בשמורות
100.0

צמח רב-שנתי עשבוני, שעיר-לביד, בגובה 50-70 ס"מ. הגבעול זקוף, מסועף מעט. פטוטרת העלה קצרה מהטרף, בבסיסה שני עלי לוואי אזמלניים-קטנים אשר נושרים עם צמיחת העלה. העלים משוננים-מחולקים באופן בלתי אחיד; העלים התחתונים ביצניים, לבובים מעט בבסיס, לא מחולקים או בעלי 3-5 אונות לא עמוקות; העלים העליונים,במרכז הצמח ובחלקו העליון, מחולקים לאונות עמוקות וקטועים (לא לבובים) בבסיס. עוקצי הפרחים עבים, קצרים מהפרחים. הפרחים ערוכים בקבוצות של 1-3 בחיק עלה. לעיתים יוצרים תפרחת צפופה למדי או דלילה בקצות הגבעולים. בדומה לחלמיתיים רבים אחרים, גם לנטופית רפואית יש גביע וגביעון. הגביעון חיצוני, בן 7-12 אונות אזמלניות, מאוחות בחלקן התחתון, אורכן כמחצית מאורך הגביע או מעט יותר מזה. הגביע באורך 8-10 מ"מ, פעמוני, נפוח במקצת בשלב הפרי, מחולק לחמש אונות ביצניות, מחודדות. חמשת עלי הכותרת ורודים-לבנבנים, כהים במקצת לאורך העורקים בחלק התחתון, אורכם 1-2 ס"מ. כמו שאופייני לבני משפחת החלמיתיים, ממרכז הפרח עולה עמוד הנושא אבקנים ארגמניים רבים ובקצהו מתפצל למספר סעיפים לבנבנים נושאי צלקות. זירי האבקנים מאוחים בחלקם התחתון לצינור העוטף ומאוחה לעמוד העלי. הפרי מורכב מ-15-20 פרודות צמירות בעלות שערות כוכבניות, ופני שטח מעט מקומטים. כל פרודה בת מגורה אחת (בניגוד לפרודה בת שתי מגורות במיני החוטמית). הזרעים חומים, חלקים למדי, בצורת כליה. הפרודות מאורגנות בבסיס ציר גלילי. זרעי נטופית רפואית נובטים בקלות בתנאי משתלה וקל לגדל מהם צמחים בוגרים. מהניסיון בגן הבוטני בגבעת רם, ניתן לגדל את הצמח לא רק בתנאים לחים אלא גם עם השקיית קיץ מועטה או מתחת לשטחי סלע-כביש תורמי נגר. הפריחה בחודשי הקיץ והסתיו, מאוגוסט עד נובמבר.

הצמח נותר בארץ רק בעמק החולה באתר יחיד באחו גונן אולם נעלם ממנו בשנות ה-90 של המאה ה-20 ונחשב לנכחד. מאתרים אחרים בגלילה זו מהירדן ומהבריד (נוחיילה) נעלם עוד בשנות ה-50 של המאה ה-20. בעבר גדל בגלילות מישור החוף שם נאסף לעשביית ירושלים באתרים אחדים ע"י אייג, נפתולסקי וזהרי בין שנות העשרים והחמישים במאה ה-20, אך נכחד מכולם. בחוף הכרמל נאסף בעתלית ובכבארה; בשרון - בבנימינה, גן שמואל וחדרה; בפלשת – בנחל רובין (נחל שורק). ב-2016 התגלה מחדש במערב אחו בנימינה על ידי נעם עביצל וב-2017 נמצא מחדש בסקר שנערך לאחר שיקום אחו גונן. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

גדות נחלים וביצות.

צמח אירו-סיבירי בעל תפוצה נרחבת באירופה ובאסיה הממוזגת עד לסיביר. דרום תחום התפוצה הוא באגן הים התיכון, המזרח התיכון ומזרחה עד טורקיסטן ואפגניסטן (Cullen, 1967). בניגוד לאירופה, בה זהו צמח נפוץ בבתי גידול נרחבים ורציפים, באזורנו האוכלוסיות קטנות ומקוטעות. בצפון אמריקה זהו צמח פולש זר.

בסוג נטופית יש 12 מינים הנפוצים באירופה, צפון אפריקה, המזרח התיכון, הקווקז ומזרחה עד צפ' מז' סיביר. אלה הם ברובם צמחים עשבוניים רב-שנתיים, מיעוטם חד-שנתיים. הפרחים קטנים יחסית לסוגים קרובים (חוטמית, חלמית). גביעון הפרח בן 6-12 אונות. נטופית רפואית היא המין הנפוץ ביותר ובעל תחום התפוצה הרחב ביותר בסוג.

  • הצמח נמצא בישראל על סף הכחדה ממשית, שכן הרוב המכריע של האוכלוסיות באתרים שבהם היה בעבר – נכחד.
  • האוכלוסיות באזורנו קטנות ומקוטעות, דבר שעלול לתרום להכחדות על רקע רבייתי, גנטי ודמוגרפי.
  • ללא ספק, הייבוש וההידרדרות של הנחלים, הביצות ושאר בתי הגידול הלחים במישור החוף הוליכו להכחדתו מרוב האתרים באזור זה, וגם באתרים היחידים בהם קיים - קיומה של האוכלוסייה אינו מובטח.
  • הצמח שמור רק באחו גונן.
  • כמו הרבה צמחים של בתי הגידול הלחים, תפוצתו בעולם נרחבת. אינו מופיע בספרים אדומים של ארצות אירופה, אך ניתן להניח שבארצות השוליים של תפוצתו במזרח התיכון – מצבו בסיכון.

צמח רפואה עתיק בו השתמשו לפיתרון בעיות רפואיות מגוונות, כבר בתקופת הפרעונים. העלים והשורשים מכילים חומרים ריריים, פלבנואידים וטנינים. מיצוי מהם מרגיע שיעול, דלקות עור, מרפא פצעים וגם פותר בעיות שונות במערכת העיכול ועוד. בניסוי עכשווי הוכחה יעילותו בריפוי שיעול (Engels, 2007).

מומלץ לאסוף זרעים מהאוכלוסיות הקיימות מבלי לפגוע בצמחים הבוגרים ולייצר שתילים חדשים. את השתילים ניתן לגדל באוספי גיבוי בגנים בוטניים, ניתן גם לאושש את האוכלוסיות שנותרו וגם ליצור אוכלוסיות חדשות במקומות לחים מתאימים, בחלקם כאלה שבהם הצמח גדל בעבר. יש ללמוד על האקולוגיה של המין לצורך ממשק של משטר מים נאות באחו בנימינה ובאחו גונן – בו שרד, וכן גם במקומות מיועדים להשבה.

צמח רב-שנתי של גדות נחלים וביצות שנמצא בארץ על סף הכחדה. צמח נדיר מאד אשר גדל כיום רק בשני אתרים: במישור החוף ובעמק החולה. בית הגידול רגיש ביותר לפגיעה. מצוי בישראל בשוליים הדרומיים של תפוצתו הגיאוגרפית.

Cullen, L. 1967. in Ds P.H. (ed.) Flora of Turkey. Vol. 2. pp. 419-420. Engels G. 2007. Marshmallow herbalgram 75, pp. 1-5.