שָׁקֵד עֲרָבִי

מוגן

Amygdalus arabica Olivier

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Broom Almond
שם ערבי
לוז (ערבי)
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מערב איראנו-טוראני
אתר מרכזי לשימור
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
% אתרים בשמורות
75.0

שיח רותמי חסר גזע מרכזי שענפיו אשונים וזקופים ודומים לענפי רותם המדבר. גובהו 1.5-3 מ'. רוב הענפים ירוקים ורק ענפי הבסיס מעוצים. העלים מסורגים, צורתם מוארכת ושפתם חרוקה-משוננת קלות. אורכם 15-40 מ"מ ורוחבם 3-5 מ"מ; מופיעים באביב המוקדם מיד לאחר הפריחה, ונושרים במהרה באביב המאוחר. עוקץ העלה קצר, אורכו פחות מ-5 מ"מ. לענפים הרותמיים של השקד אין חריצים כמו לענפי רותם המדבר הרותם, אך מחוץ לעונת הפריחה הם דומים מאד וזה מקשה מאוד על זיהויו. בזמן הפריחה ניתן להבדיל ביניהם בקלות. הפרחים בודדים, בעלי סימטריה רדיאלית וצבעם לבן עד לבן-ורדרד; קוטר הפרח 18-26 מ"מ; לפרח חמישה עלי כותרת שצורתם כביצה הפוכה, מעוגלים או משונצים בראשם; אורכם 6-8 מ"מ. הגביע מחומש, מכוסה בבסיסו קשקשים חומים רבים. האבקנים מרובים, מקיפים עמוד עלי יחיד שעיר בבסיסו. השחלה דמוית ביצה, שעירה לבידה והופכת בפרי לבית-גלעין שאורכו 15 מ"מ ורוחבו 8 מ"מ. עם ההבשלה מתבקעת ומתקלפת הקליפה החיצונית הירוקה וה"אגוז" נושר לאדמה: הוא מכיל זרע אחד מר ביותר. הפירות מבשילים ונושרים בסתיו. הפריחה בפברואר- מרס ושיאה במחצית השנייה של פברואר.

הצמח גדל במדבר יהודה המזרחי בשלושה אתרים – נחל פרת, נחל מכוך ונחל מכמש. הוא נכחד מאתר אחד ומוערך כי יש ארבעה אתרים. הצמח התגלה בארץ ב-1977 ע"י מימי רון, ליד מפגש נחל פרת ונחל מכמש. בינתיים נכרת השיח הראשון שהתגלה אך התגלו שיחים נוספים במעלה נחל מכמש. צמח בודד נוסף התגלה ע"י שוקה רווק בנחל מכוך. שיח נוסף צולם על ידי דרור גלילי באזור מצפה שלגים ברום החרמון, בשנת 1974; בית הגידול בחרמון הוא האופייני ברחבי הסהר-הפורה במזה"ת – מדרונות טרשיים יובשניים בהרים גבוהים. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

מדרונות מצוקיים בקניונים היורדים מירושלים וספר שומרון אל בקעת הירדן, בחגורת הספר. בנחל מכמש גדל השיח גם ליד האפיק הסלעי הצר וגם במדרון צפוני על מצוקי מדרגות. בירדן גדל השיח באפיק חצצי של ואדי בוטום במדבר המזרחי. בדרום הרי הזגרוס באיראן, בונה השקד הערבי חברת צומח מיוחדת הנקראת על שמו והוא שולט שם על פני שטחים נרחבים בחגורת הספר ההררית שבין המדבר לחגורה הטרגקנטית.

הרי הסהר הפורה מהזגרוס בדרום מערב איראן, דרך הרי כורדיסטן בצפון עיראק ודרום מזרח טורקיה ועד הרי מול הלבנון והחרמון. כן נמצא במספר אתרים במדבר הסורי ובמקום בודד בצפון סעודיה. אתרי נחל מכמש ומכוך מהווים אתר קיצון מערבי עולמי של תפוצת המין ובכך חשיבותם הרבה. לעומת הרי הזגרוס וכורדיסטן שם תפוצתו כמעט רציפה, הרי שבאזור הלבנט (סוריה, לבנון, ישראל וירדן) תפוצתו מקוטעת ביותר ובכל אוכלוסייה יש מעט שיחים. גם בירדן זהו שיח נדיר ביותר שנמצא עד כה רק באתר אחד.

הסוג שקד מונה כארבעים מינים, הגדלים ממרכז אסיה ועד הבלקן ודרום איטליה (Browicz, 1973). מרכז המגוון הוא בטורקיה, (19 מינים) ובאיראן (16 מינים). כיום מקובל לכלול את השקד בתור סקציה בסוג הגדול שזיף (Prunus), אך יש חוקרים המעדיפים לשמור למיני השקד מעמד עצמאי של סוג. ההבדל בין שקד לשזיף ברור: בשזיף הציפה בהבשלה עסיסית ומתוקה ואילו קליפת הפרי בשקד מתייבשת ומתקפלת בהבשלה ואיננה עוזרת בהפצת הפרי. בהתאם, פרי השזיף נאכל ומופץ ע"י ציפורים ויונקים גדולים בעוד שגלעין השקד שהוא בלתי נפתח נושר מהעץ ומופץ למרחק קטן. כמו כן קליפת פרי השקד לבדנית (כמו באפרסק) ולא חלקה-מבריקה כמו במיני השזיף והדובדבן. שקד ערבי נמנה על קבוצת מינים של שקדים "דמויי רותם" (Sec. spartioides) הגדלה בספר המדבר בהרי אפגניסטן והזגרוס של המזה"ת. אופייני להם גבעולים ירוקים שהם חסרי עלים ברוב חודשי השנה. זוהי קבוצה בת ארבעה מינים הגדלה באזורים יובשניים יותר מקבוצת שקד קטן-עלים ושקד מצוי.

  • תפוצתו של הצמח מוגבלת לגלילה אחת בלבד, במספר זעום של אתרים.
  • מספרם של הפרטים הידועים בישראל, בכל האתרים גם יחד, הוא שנים-עשר בלבד.
  • נשקפת סכנת הכחדה לאוכלוסייה הזעירה עקב סיבות דמוגרפיות ופגיעה אקראית.
  • הצמח מוגן בישראל בחוק. הפרטים גדלים בתחומי שמורות נחל פרת ונחל מכוך.
  • הצמח נדיר מאד גם בירדן ובכל הלבנט; לפי הערכה בארצות אלה סך כל הפרטים הוא כעשרים.

הגנה נקודתית על הפרטים הגדלים במצוקי הקניונים במדבר יהודה מפני כריתה.

שיח רותמי נדיר מאד הגדל במספר אתרים קטן ביותר במצוקי קניונים בנחלי מדבר יהודה. מצוי בארץ בשוליים הדרומיים-מערביים של תפוצתו העולמית. בסכנת הכחדה עקב כריתה אפשרית ובגלל מספר הפרטים הקטן. נמצא בסיכון גם בירדן, בסוריה ובלבנון.

שמידע א. ומ. רון, 1983 – שקד ערבי – מין חדש לא"י המערבית. רתם 6: 48-51. Browicz, K. 1973. The Genus Amygdalus in Turkey. Pp: 239-255, in: Proc. Inter.Symp.on Abies equi-trojani and Turkish Flora. Univ. Istanbul, Fac.of Forestry, Pub. 209.