לְשוֹן-פָר מִזְרָחִית

Anchusa ovata Lem.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Oriental Alkanet
שם ערבי
חמחים אל שרקייה
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מערב איראנו-טוראני
אתר מרכזי לשימור
בין כפר קמא לחנות תגרים בגליל התחתון
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
3 (3)
% אתרים בשמורות
10.0

צמח חד-שנתי בגובה 15-30 ס"מ. על כל פני כל הצמח פזורים זיפים לבנים. הגבעול זקוף או מתרומם, מפוצל מעט בחלק התחתון ונושא תפרחת מפוצלת בחלק העליון. העלים תמימים סרגליים-אזמלניים, הולכים וקטנים בגודלם כלפי מעלה לאורך הגבעול. התפרחות דמויות זנב-עקרב, ערוכות בקצות סעיפי הגבעול. גביע הפרח בעל חמש אונות צרות באורך 5-6 מ"מ. הכותרת מאוחה לצינור כפוף בחלק התחתון ונפתחת כמסמר ל-5 אונות מעוגלות, מהן 4 אונות כחולות פרושות ואחת לבנה תחתונה הנוטה מעט כלפי מעלה. קוטר אוגן הכותרת 7-8 מ"מ. לוע הכותרת חסום  בקשקשים האופייניים לסוג לשון-פר. אונות הגביע מתארכות בשלב הפרי והגביע נפתח ככוכב וחושף עד 4 פרודות ביצניות באורך 3-4 מ"מ. פני שטח הפרודות מרושתים-מצולעים ויש טבעת מקומטת בבסיס הפרודה. הפריחה בחודשים פברואר-מאי.

הצמח נאסף בעשרות אתרים בעמק יזרעאל, גליל-תחתון וגליל-עליון. בעמק יזרעאל הוא נעלם לגמרי מאתרים בדוברת, עפולה, שריד, גבת, נהלל וכפר ברוך שבהם נרשם בעבר, עקב המעבר לחקלאות מודרנית ונותר כיום רק בנחל עדשים ובנחל מזרע. כיום רוב האתרים של הצמח נמצאים בגליל התחתון בו נמצאו אתרים חדשים רבים בסקר הצמחים הנדירים בשנות ה-90 של המאה ה-20. בית הגידול העיקרי של הצמח כיום הוא מטעי זיתים בהם יש ממשק חקלאי מסורתי. רוב האתרים מצויים באזורי בית קשת, אלון תבור, צומת גולני, מע'ר, בקרבת נחל צלמון, שורשים וארבל. הצמח מופיע בגליל העליון ממש בגבולו עם הגליל התחתון בבקעת חנניה וברמה. לשון-פר מזרחית גדלה בארץ בוודאות על פי תיעוד ב-18 אתרים אך לפי הערכות הצמח מצוי בכ-30 אתרים. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

קרקעות טרה-רוסה ובזלת בשטחי חקלאות מסורתית, במיוחד בשדות קטנים ובמטעי זיתים.

צפון ישראל, לבנון, סוריה, טורקיה, ארמניה, דרום יוון והאיים האגאיים. המין מתואר גם כעשב רע באזורים חקלאיים במזרח אירופה ואף בהרי תימן.

בסוג לשון-פר יש 35 מינים, שתפוצתם באירופה, המזרח הקרוב, צפון אפריקה ודרום אפריקה. לשון-פר מזרחית היא מין קרוב מאד ללשון-פר השדה, ואף נחשב בעבר לתת-מין שלו (A. arvensis ssp. entalis) על ידי חלק מהחוקרים. לשון-פר השדה הוא צמח חד-שנתי או רב-שנתי הנפוץ באירופה, בעל כותרת שכולה כחולה.

  • הצמח גדל ב-3 גלילות, ללא שינוי לעומת העבר, אך חל צמצום ניכר במספר האתרים, במיוחד בעמק יזרעאל, שם הוא נעלם מרוב האתרים.
  • בחלק גדול מהאתרים שבהם הוא עדיין גדל, גודל האוכלוסיות נאמד במאות פרטים, ולעומת זאת בכמה אתרים נרשמו רק פרטים בודדים.
  • הצמח קשור לבית גידול של ממשק חקלאות מסורתית. המעבר לעיבוד מודרני הכולל חריש עמוק וריסוסים הביא כנראה להכחדה באתרים רבים. כיום הוא שורד בעיקר בכרמי זיתים. ויישום של שיטות חקלאות מודרניות בכרמים אלה עלול להביא להכחדתו.
  • מוגן בשמורת מצוק ארבל, אך מרבית האתרים אינם כלולים בתחומי שמורות טבע ואין כל הגנה לאוכלוסיות המין בארץ.
  • אינו מופיע ברשימות עולמיות של מינים בסכנת הכחדה ואין מידע על מצב המין בארצות התפוצה האחרות.

ניטור האוכלוסיות באתרים העיקריים. מומלץ להגדיר כשמורות אתרים בכרמי זיתים בגליל התחתון שבהם יימשך הממשק המסורתי ויימנע מעבר לשיטות חקלאיות מודרניות.

עשב חד-שנתי הגדל בשטחי חקלאות של עיבוד מסורתי, ומצוי כיום בעיקר בכרמי זיתים בגליל התחתון. גורם ההכחדה העיקרי הוא המעבר משיטות עיבוד מסורתיות לשיטות מודרניות-אינטנסיביות. מומלץ לשמר כרמי זיתים תחת משטר של עיבוד מסורתי. אינו בסכנת הכחדה עולמית.