חוּדַּיִים מְנוּצִּים

Andrzeiowskia cardamine Reichb. (1823)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
חודים
שם אנגלי
שם ערבי
אנצווספקיה שינאבייה אל-וואראג
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
מסיל עסניה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
אתר יחיד
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי קרח לחלוטין, עם גבעול זקוף המתנשא לגובה של 15-40 ס"מ. הגבעול בודד או מסתעף מבסיסו ל-1-4 ענפים. העלים מנוצים ל-4-7 זוגות עלעלים. העלה דומה לעלה הקרדמין – מכאן השם המדעי של המין. העלעל מוארך או עגול כמעט. לעלי הבסיס יש אוזניות, והם לופתים את הגבעול. התפרחת אשכול צפוף דמוי סוכך, ממוקם בראש הגבעול, מתארך מאוד בפרייה. הפרח לבן, קטן, אורך הכותרת 5-6 מ"מ בולטת אך מעט מתוך הגביע. הגביע והכותרת מפושקים קמעא ואינם יוצרים צינור סגור. ארבעת עלי הגביע זהים ולא נוצר בבסיסם גביע דו-שקי המכיל צופנים גדולים (כמו למשל במיני ארביס, שיש להם פרח לבן דומה). עוקצי הפרחים קצרים מאוד, והם מתהדקים לגבעול בפרייה. הפרי ארוך ופחוס מגבו, אורכו 17-22 מ"מ ובראשו זוג קרניים באורך 3-4 מ"מ, וביניהן שנץ עמוק. רוחב הפרי 3-4 מ"מ והוא קרח לגמרי. הפרי הבשל מהודק לגבעול ועוקצו מתעבה מאוד. בפרי 8-12 זרעים ששטחם מנוקד. הפרי נשאר צמוד לצמח-האֵם היבש ואיננו מפיץ את הזרעים מיד לאחר הבשלתם (סינפטוספרמי). פורח באפריל ובתחילת מאי.

הצמח נמצא על ידי יריב עברי בברֵכת מים בערוץ של מסיל עסניה בצפון הגולן בתאריך 27.5.1983, המקום נמצא ברום 920 מטר, כ-3 ק"מ צפונית לאלוני הבשן וכ-6 ק"מ דרומית לקונייטרה. כל המאמצים למצוא עוד אתרים שגדלים בהם חודיים בגולן עלו בתוהו. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שקעים לחים בשולי מקווי-מים וערוצי זרימה עונתיים, במיקרו-בית-גידול המתייבש במהרה בסוף האביב ונשאר יבש במשך הקיץ. הצמח גדל בשולי ברֵכת מים עונתית הצמודה למסיל עסניה. ערוץ המסיל מזרים מים כל חורף, ומנקז את מעיינות מומסיה שבאגן הניקוז העליון של נחל זוויתן. בקיץ מצטמצם מאוד שטף הזרימה, והברֵכה הצמודה אליו מתייבשת כמעט. בברֵכת עסניה אפשר להבחין בחגורות צומח מהמים ועד למישורים הטרשיים, והחודיים המנוצים גדלים בחגורה השלישית, בשטח לח למחצה הנשלט על-ידי צומח עשבוני מעורב של עשבים רב-שנתיים וחד-שנתיים, כמו: קחוון יווני, לחך אזמלני, תלתן הביצות, אנטינוריית האיים, פילגרית גולנית וגודיניה שבירה.

מזרח-ים-תיכונית, מוגבלת מישראל ועד יוון: צפון ישראל, לבנון (טריפולי), מערב סוריה ודרומה, תראקיה שביוון, וקפריסין (?). בטורקיה נאסף פעמים מעטות בצפון, במערב ובדרום, אך הוא נדיר ביותר. הצמח נדיר מאוד בכל אזור תפוצתו; כנראה שבגלל זה אין לו שם עממי אנגלי וגם לא ערבי.

סוג מונוטיפי, הקרוב לסוגים שחליים, חופניים,ילקוט וילקוטון. מבנהו וצורתו המיוחדים של הפרי נתנו לטקסון זה מעמד של סוג עצמאי. סוגים בני מין יחיד שכיחים במשפחת המצליבים, במיוחד במינים חד-שנתיים. משערים כי במינים חד-שנתיים עם מחזור-חיים קצר מואץ קצב האבולוציה תוך סלקציה והתמיינות בתנאי עקה, וכך התקבלו במזרח התיכון הרבה סוגים חד-שנתיים מונוטיפים דוגמת שושנת-יריחו, סילון, דו-קרן ואנקון.

  • לצמח רק אתר בודד בארץ, בצפון הגולן. על אף מאמצי חיפוש רבים של בוטנאים לא נמצא הצמח באתרים נוספים.
  • לא נערך סקר מינים נדירים בגולן, ולכן אין מידע וודאי על גודל האוכלוסייה. ההערכה היא שבשנות השמונים של המאה ה-20 מנתה האוכלוסייה עשרות עד מאות פרטים. האוכלוסייה אותרה במקום גם בשנת 2004.
  • האתר נמצא בתחום שמורת הטבע המוצעת מסיל עסניה. בשמורה מתנהלת רעיית בקר בלתי מבוקרת, המאיימת על החודיים ועל עוד מינים רבים נדירים ואדומים הגדלים שם.

מומלץ לערוך סקר שדה יסודי בכל מקווי-המים העונתיים של מרכז הגולן וצפונו לאיתור אוכלוסיות חודיים נוספות. יש להעביר את שמורת מסיל עסניה למעמד שמורה מוכרזת כדי להגן על מאסף מינים ייחודי הגדל בה. נדרש לפקח בקפדנות על הרעייה בשמורת מסיל עסניה ולמנוע רעיית-יתר. יש לנטר את אוכלוסיית החודיים במקום שלוש פעמים בשנה ולאמוד את גודל בנק הזרעים שלה.

מצליב חד-שנתי מונוטיפי, הגדל בישראל רק במקום יחיד – מסיל עסניה בצפון הגולן. גם בארצות השכנות (טורקיה וסוריה) הוא מין נדיר מאוד, הגדל במפוזר. הצמח הוא פריפריאלי, ומסיל עסניה הוא האתר הדרומי ביותר של המין בעולם.

שמידע,א., פולק, ג., עברי, י. והיימן, ר. 1984, מסיל ע'סניה – מקווה מים מעניין בגולן. רתם 11: 63-67.