קחון קטום-מוצים

Anthemis amblyolepis Eig

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. נכתב ע"י אורי פרגמן-ספיר בהשתתפות עוז גולן


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
חוף ראש הנקרה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
5.7
 
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (None)
% אתרים בשמורות
100.0

קחוון קטום-מוצים הוא צמח חד-שנתי מגושם ומסועף, גובהו 30-5 ס"מ. העלים קטנים, קרחים, נוקשים ובשרניים מעט. העלים מנוצים-מפורצים, מורחבים בציר הראשי ובעלי אונות ושיניים רבות. התפרחות נישאות על עוקצים מעובים ומעט שעירים. הקרקפת מעובה מאוד, דמויית-ספל, ושונה לחלוטין מזו של קחוון ארץ-ישראלי. חפי המעטפת הפנימיים קהים ולא מחודדים כמו בקחוון ארץ-ישראלי. גם חפי המצעית קהים. בהבשלת הזרעים, הקרקפת מקבלת מראה של אגרוף קמוץ: חפי-המעטפת הפנימיים, הבהירים והקהים, סוגרים על המצעית דמויית-הספל ומקטינים בכך את קוטר הקרקפת. הזרעונים שקועים בין חפי המצעית כך שמתקבל מראה גלי רדיאלי ויפה במבט-על. הזרעונים פחוסים, כמעט חלקים, בעלי עורקי-אורך מעטים, רחבים ומטושטשים (בניגוד לקחוון ארץ-ישראלי אשר לו מספר רב של צלעות בולטות). הקרקפות היבשות נותרות על הצמח במהלך כל חודשי הקיץ עד לגשמים החזקים של החורף, כך שניתן לאתר את הצמח גם בקיץ. הפריחה מתרחשת בחודשי מרץ-אפריל.

אוכלוסיה יחידה בת כמה מאות פרטים בחוף ראש הנקרה, כרגע זה האתר היחיד בארץ. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

תשתית קרקע של חול זיפזיף וכן שקעים סלעיים בחגורת הרסס. למרות שלכאורה הצמח מראה הסתגלות לרסס מי ים, הנתונים הספרותיים מצביעים שהצמח אינו מוגבל לחגורת החוף ולא מן הנמנע שיימצא גם במדרונות רכס ראש-הנקרה.

הצמח נמצא בחבל האירנו-טורני של פנים סוריה (חלב, חמה וחומס), בהרים הים-תיכוניים של לבנון וצפון סוריה, ובחוף הים של לבנון, קפריסין, רודוס וצפון ישראל.

קחוון קטום-מוצים נאסף לראשונה בביירות ע"י מ. זהרי באפריל 1931 ותואר ע"י איג כמין חדש למדע. איג מסביר במאמרו מדוע החליט לחלק את המין קחוון ארץ-ישראלי (Anthemis palestina) לשני מינים שונים (Eig 1938): קחוון שחור-מוצים (Anyhemis melanolepis) וקחוון קטום-מוצים (Anthemis amblyolepis). ההפרדה בוצעה בעיקר על-סמך ההבדלים בחפים ("המוצים") ועל-סמך ההבדלים בזרעונים. איג מבקר את בואסייה על כך שבתיקונים ל- Flora Orientalis שהתפרסמו בשנת 1888 הוא כבר ידע לכאורה שהקחוון שנמצא בחוף קפריסין אינו כפי שתיאר כקחוון ארץ-ישראלי אלא היה צריך לתארו כמין חדש: קחוון קטום-מוצים (Boissier 1888). איג התלבט מי מבין שני הקחוונים היה צריך להיקרא קחוון ארץ-ישראלי - קחוון שחור-מוצים או קחוון קטום-מוצים. לבסוף הוא הציע לקרוא לקחוון שחור-מוצים קחוון ארץ-ישראלי היות והוא נמצא בפלשתינה ואילו קחוון קטום-מוצים יהיה מין נפרד שאינו גדל בארץ-ישראל (Eig 1938) - באותה שנה לא היה ידוע על הימצאותו בחוף ראש-הנקרה. איג גם מציין את התפוצה הרחבה והשונוּת בזיקה האקלוגית לרום הטופוגרפי שבו נמצא המין קחוון קטום-מוצים. זיוה יבין בחיבור הדוקטורט שלה הציעה להפריד את שני המינים בהתאם לסימנים שהציע איג. ב"מפתח למינים החד-שנתיים של הסוג Cota" (יבין 1971, עמוד 134) היא מתארת את קחוון שחור-מוצים כבעל "חפי מצעית גלדניים, דמויי יתד, שראשם משולש. החפים החיצוניים ולפעמים גם החפים הפנימיים בעלי חודים דוקרניים וארוכים. הזרעונים בעלי 10-8 צלעות דקות בכל צד, ראשם חסר שפה כמעט". את קחוון קטום-מוצים היא מתארת כבעל "חפי מצעית קטועים בראשם וחסרי חודים. עשויים מקרום בהיר ויבש, עבה למדי. הזרעונים חומים, מכונפים, בעלי צלעות בלתי ברורות, מעוגלים בבסיסם, ראשם בעל שפה תמימה". למעשה, בעבודת הדוקטורט שלה היא אכן מתייחסת לשני המינים כעצמאיים ולכן לא ברור על סמך איזה מידע החליטה פיינברון ב-1978 להוריד את מעמדו של קחוון קטום-מוצים לדרגת תת-מין של קחוון א"י (Feinbrun-Dothan, 1978). זהרי התעלם מהשינוי שהציעה פיינברון והמשיך לציין את קחוון קטום-מוצים כמין עצמאי במגדיר הצמחים שפרסם ב-1976. בחינה בשטח מראה ששני המינים גדלים יחדיו בראש הנקרה ואין הכלאות או מעברים בין המינים. הדבר מחזק את ההנחה שמדובר בשני מינים טובים. בקפריסין קחוון קטום-מוצים נחשב למין עצמאי לכל דבר ועניין, אם כי נדיר, מעניין שתפוצת קחוון קטום-מוצים בקפריסין מאוד דומה לזו שאצלנו: הצמח מדווח רק מאזור מצומצם בחגורת הרסס ואילו קחוון ארץ-ישראלי מדווח כרחב-תפוצה בפנים שטח האי.

הצמח גדל בשטח מאוד מצומצם בסכנת פגיעה ממשית ובסכנת הכחדה. למרות שהאתר נמצא בתחומי שמורת טבע "חוף ראש הנקרה", קיים פיתוח נופי לאורך החוף שעלול להכחיד את הצמח "בהינף כף טרקטור". בסמוך לאתר הקחוונים נבנה לאחרונה מצפור נוף וטיילת ללא התחשבות בעולם הטבע הנדיר והייחודי לאזור. אוכלוסיות החוף של מין (גם בארץ) הן אקוטיפ ייחודי ונבדל מאוכלוסיות פנים היבשת בסוריה ובלבנון. זרעים שנאספו בשטח מגודלים בגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, וממנו מופצים בין הגנים הבוטניים, גני המקלט ובנק הגנים.

מומלץ לסמן את האוכלוסיה במפות הממשק של שמורת חוף ראש הנקרה. כמו כן לראות האם יש תוכניות פיתוח לכתם זה. יש לנטר את האוכלוסיה במשך כמה שנים כדי להבין האם יש תנודות או שינויים בגודל האוכלוסיה ולבחון דרכי ניהול שטח שיתרמו לשימור הצמח. מומלץ להמשיך ולרבות את הצמח בגנים הבוטניים וליצור כתם נוסף בשטח מופר באותה גלילה.

צמח הגדל בארץ רק באתר אחד בשמורת ראש הנקרה, אולם חשוף לסכנות. אוכלוסיות החוף הן אקוטיפ ייחודי של חופי דרום לבנון, קפריסין וצפון ישראל.

יבין ז., 1971, אבולוציה וטקסונומיה בסוג קחוון, משפחת המורכבים. האוניברסיטה העברית בירושלים (עבודת דוקטורט).
גולן, ע. ופרגמן-ספיר, א. 2015. קחוון קטום-מוצים: צמח נדיר ועלום התגלה מחדש בראש הנקרה. כלנית 2 . http://www.kalanit.org.il/?p=3774