קַחְוָן קְצַר-פֵּרוֹת

Anthemis brachycarpa Eig

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
קחון קצר-פירות
שם אנגלי
False-chamomile
שם ערבי
קחוואן
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
שמורת אודים
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
7.4
 
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
0 (1)
% אתרים בשמורות
100.0

צמח חד-שנתי ענף בעל עלים מנוצים, שגובהו 15-25 ס"מ. הגבעולים מוקשים יחסית וזקופים. העלים גזורים-מנוצים פעמיים לאונות דמויות סרגל מוארכות ומחודדות. גבעולי התפרחת חסרי עלים כמעט ואינם מתעבים לקראת הבשלה. קוטר התפרחת 20-25 מ"מ, והיא בעלת פרחים לשוניים לבנים נקביים ופרחים צינוריים צהובים דו-מיניים לבנים. חפי המעטפת קרחים, בעלי שעירות ריסנית בשפתם בלבד. השפה של עלי המעטפת הפנימיים רחבה, שקופה ובהירה. המצעית דמוית קונוס צר. חפי המצעית צרים, מקופלים לאורכם בזווית ומחודדים בראשם. צינור הפרח נפוח כלפי הבסיס ובעל שערות זעירות דמויי זיפים. הזרעונים דמויי חרוט הפוך, קצרים ביותר (1-1.3 מ"מ), אורכם שווה לרוחבם ושטחם מגובשש ובעל צלעות רוחב; ראשם בעל אוזנית קצרה ומשוננת באופן בלתי אחיד. זרעוני המרכז צרים יותר. הפריחה בחודש אפריל, בסוף שיא הפריחה האביבית.

הצמח נמצא כיום רק בשרון ברכס אודים. בעבר נמצא גם בהרצליה, אבל נעלם משם. לפי שיר ורד הצמח גדל לפנים גם בשיפולים המזרחיים רכס הכורכר של אוניברסיטת תל אביב בעת סלילת נתיבי איילון. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

אדמות קלות דלות בגיר, בעיקר בחמרה חולית באקלים ים-תיכוני.

המין אנדמי לשרון בישראל ולא נמצא אף פעם באזור אחר. זהו מקרה קיצוני של אנדמיזם כמעט נקודתי, הדומה כמעט לזה של חומעת האווירון, שנדיר מאד אפילו בקרב המינים האנדמיים הרבים יחסית של מישור החוף. רובם של אלה גדלים בתחום תפוצה רחב הרבה יותר, לרוב מדרום לבנון ועד רצועת עזה.

על הסוג – ראה קחוון פלישתי קחוון קצר-פירות תואר כחדש למדע ע"י אלכסנדר אייג אשר עמד על חשיבותו הביוגיאוגרפית. יחד עם ראשוני המחלקה לבוטניקה וחברו נפתולסקי הוא אסף צמח זה באזור הרצליה – נתניה בשנות העשרים של המאה ה-20. קחוון קצר-פירות שייך לקבוצת קחוון רב-קרני (Series Cornucopiae (Eig) Yavin ) השייכת לסקציה הראשית בסוג קחוון – סקציית Anthemis. סקציה זו כוללת 71 מינים, כולם חד-שנתיים שתפוצתם בדרום-אירופה, המזה"ת ועד אפגניסטן וקזחסטן. מרכז המגוון של הקבוצה הוא במזרח-התיכון בכל חגורות הצומח, מהמדבר ועד הצומח ההררי הסוב-אלפיני. מיני הקחוון בסקציה זו חולקו לחמש-עשרה קבוצות (סריות, יבין, 1971, Eig, 1938 ), הכוללות את מרבית מיני הקחוון בישראל ובתוכם את כל ארבעת המינים בסדרת ק.רב-קרני והם: ק. חברוני, ק. רב-קרני, ק. ים-המלח וק. קצר-פירות. אופייני לצמחי הקבוצה, צינור כותרת נפוח ושעיר; זרעונים דמויי קונוס קצר, מגובששים באופן בולט ובעלי אוזנית בראש גוף הזרעון. הזרעונים נושרים כולם עם הבשלת הקרקפת כאשר הפרח היבש צמוד לראשם, פרט לק. קצר-פירות שבו הפרח היבש ניתק עם קמילתו. סימן שדה טוב לכל המינים הם עוקצי תפרחת ארוכים וזקופים, וללא עלים (ברבים ממיני הקחוון בחבל הים תיכוני העלים מלווים את הגבעולים כמעט עד בסיס התפרחת); ומצעית התפרחת שהיא קמורה מאד בהבשלה. סימן נוסף הוא כי ברוב המינים העלים מנוצים רק פעם אחת (פרט לק. קצר-פירות). מיני הקבוצה מהווים סדרה של מינים קרובים המחליפים זה את זה מצפון לדרום מאזור גשום בחבל הים-תיכוני לעבר המדבר: ק. רב-קרני גדל בחבל הים-תיכוני בהרי השומרון, בגליל ובלבנון; ק. חברוני שולט בכתמים בחגורת הספר של ישראל וירדן באשדות המזרחיים של שומרון ויהודה; ק. ים-המלח מאכלס את החבל המדברי של הבקעה, מדבר יהודה והנגב. ק. קצר-פירות דומה בדגם התפוצה וההתמיינות לדגם של אירוס הארגמן בקבוצת אירוסי ההיכל השחורים. כמוהו הוא גדל רק באדמות הקלות של מישור החוף (בשרון). ניתן לשער כי בדומה לאירוס הארגמן ומינים איראנו-טוראניים נוספים, הוא חדר למישור החוף דווקא מדרום-יהודה תוך מעין תנועת איגוף מדרום של האזור ההררי הים-תיכוני. כיום קיים קיטוע גיאוגרפי בין אוכלוסיות ק. קצר-פירות לשאר מיני הקבוצה, דבר שעודד כנראה את הספציאציה של מין אנדמי זה.

  • הצמח מצוי כיום רק בגלילה אחת, באתר אחד - אודים. בעבר נאסף גם באתר נוסף בהרצליה, שממנו נכחד.
  • גודל האוכלוסייה היחידה המוכרת כיום בוודאות נאמד במאות פרטים.
  • האיום העיקרי נובע מאובדן בית הגידול: רוב שטחי החמרה החולית הפתוחים ברכסי הכורכר של השרון למעשה נעלמו.
  • הצמח מוגן בתחומי שמורת אודים.
  • הצמח אנדמי לישראל והסכנה המקומית היא גם הסכנה העולמית.

מומלץ לגדל את הצמח בגני מקלט, לייצור גרעיני רבייה ומהם להשיבו לשמורות בשרון בשטחי חמרה חולית, ולתגבר אוכלוסייה קיימת.

צמח עשבוני חד-שנתי נדיר ביותר בארץ, המוגבל כיום בתפוצתו לאתר יחיד. תואר למדע מישראל והוא אנדמי לארץ בשרון בלבד. ייחודיותו וחשיבותו האבולוציונית והביוגיאוגרפית מקנות למין זה קדימות שימור גבוהה ביותר.

ראה ספרות בקחוון פלישתי.