אַנְטִינוֹרְיַת הָאִיִּים

Antinoria insularis Parl (1919)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
מסיל עסניה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.7
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (2)
בינונית
% אתרים בשמורות
14.3

דגן חד-שנתי עדין שגובהו 10-20 ס"מ. הגבעול בוהק, חלק וקרח. העלים צרים, ארוכים, עם לשונית קרומית באורך 3 מ"מ. התפרחת – מכבד עדין ודליל באורך כ-10 ס"מ שענפיו נימיים, פזורים ומפושקים. השיבוליות זעירות, אורכן 1 מ"מ והן נישאות על עוקצים נימיים וארוכים. בכל שיבולית יש שני פרחים דו-מיניים – אחד יושב והשני, העליון, נישא על עוקץ ניכר. צבע השיבוליות בעת הפריחה הוא ירוק-סגלגל בוהק. הגלומות דמויות סירה קעורה. המוץ מחודד-קטוע, חסר מלענים, בראשו שלוש אונות קצרות וקהות. עונת הפריחה מאפריל ועד יולי (אוגוסט במעונות לחים), משתנה לפי קצב התייבשות שולי השלולית או השטח המוצף.

גדלה בשתי גלילות בלבד – בגולן ובגליל העליון. בגליל נאספה ב-1968 בבריכת-זבד בגוש הר מירון וברמת דלתון בשנים 1990-91. בגולן היא ידועה בשלולית בראון, בריכת-פרג', מסיל עסניה, שלולית חושניה, שלוליות במתחם קשת–אל-רום ושלוליות עונתיות דרומית לקונייטרה. שאול בקרמן מדווח כי באביב 2005 צפה בצמח זה בעשרות שלוליות באתרים הללו. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שולי שלוליות חורף עונתיות של מים עומדים בקרקע בזלתית עמוקה, המוצפת לפרקים בחורף.

גדל בעיקר במערב הים התיכון - נפוץ בסרדיניה, קורסיקה, סיציליה, איטליה (תחום מצומצם), וכרתים. נקודות תפוצה בודדות פזורות במזרח אגן הים התיכון בטורקיה, סוריה וישראל. אף על פי שיש כאן בתי-גידול הנראים מתאימים – לא נמצא המין עד כה ביוון, ונאסף רק באתר בודד בטורקיה במאה ה-20, וצוין רק מאתר אחד בסוריה (בגולן–קוניטרה, מוטרד 1966).

בסוג אנטינוריה שני מינים שתפוצתם מערב ים-תיכונית. הסוג משתייך לשבט השעורה במשפחת הדגניים. המין השני בסוג גדל בספרד, פורטוגל וצפון מערב צרפת. האנטינוריה דומה מאוד בצורתה לאאירה נימית, הקרובה לה סיסטמטית ואף גדלה באותו בית-גידול. ההבדל הבולט ביניהן בשדה הוא קיומם של מלענים במוצים של אאירה והעדרם באנטינוריה. כן בולטת לעין הצורה האופיינית של הגלומות דמויות הסירה של אנטינוריה, בעוד שלאאירה גלומות שטוחות ומוארכות. גם רפרפון תלת-רגל דומה מאוד בנופו ובבית-גידולו לשני המינים הקודמים. הוא נבדל בכך שיש לו פרח אחד בכל שיבולית ולא שניים. הרפרפון נמצא עד כה בארץ רק בחרמון.

  • בריכות המים הטבעיות בגולן ובגליל מועדות לפיתוח לצורכי השקיית עדרים או חקלאות. באתר ברמת דלתון יש לחץ גבוה של רעיית בקר, ושטחי החקלאות כנראה יורחבו. בגולן גדול יותר מספר האתרים ולחץ הבקר נמוך יותר מאשר ברמת דלתון, אך למרות זאת נכחדה האנטינוריה בבריכת-בראון מאז שנות התשעים, ועמה צמחי מים נוספים. לחצי רעיית הבקר הנוכחיים מהווים גורם סיכון ראשון במעלה להישרדותם של צמחי המים "האדומים" בגולן.
  • האתרים רחוקים למדי מישוב או דרך, אך הצמחים גדלים בשטח פתוח וקל מאוד לגישה.
  • המין מופיע לרוב בכתמים צפופים מרובי פרטים בשטח קטן מאוד. ניכרת תנודתיות רבה בגודל האוכלוסיות בשנים שונות (שאול בקרמן בע"פ). ברוב השנים מצומצמת האוכלוסייה בגולן לשלוליות עונתיות הצמודות למעיינות. בשאר האתרים באות האוכלוסיות ונעלמות. באזור מסיל עסניה נמצאו משטחים צפופים מאוד של אנטינוריה בתחום של כ-3 דונם. כל השטח בוהק מגודש השיבוליות הפורחות סמוך לפני הקרקע, ומספר הצמחים מוערך במיליון ומעלה.
  • האתרים בריכת-בראון בגולן ובריכת-זבד בגליל כלולים בתחומי שמורות טבע. יתר האתרים אינם בתחומי שמורות טבע. האתר בריכת-פרג' בגולן נמצא בתהליכי הכרזה כשמורת טבע.

מומלץ למנוע מבקר להיכנס לחלק ממקווי המים שגדלה בהם אנטינוריה, ולערוך מחקר באיזו צפיפות בקר ובאילו עונות יכול הבקר להכנס למקווי המים מבלי להכחיד את הצמח. כדאי לנסות לאזרח מחדש את המין בבריכת-בראון.

דגן חד-שנתי צפוני, המוגבל לשלוליות עונתיות בגליל ובגולן. האוכלוסיות בישראל משתרעות בקצה הדרום-מזרחי של תחום התפוצה העולמי, ומקוטעות מתחום התפוצה העיקרי של המין. אנטינוריית האיים שרויה בסכנת הכחדה משום שהיא גדלה באתרים בודדים בבית-גידול נדיר ובשלוליות הנתונות בלחץ רעייה חריף של בקר.

שמידע, א. ודנין, א. 1980. צמחי החודש. טבע וארץ כ"ג: 1. Cohen, O. and Shmida, A. 1991. Botanical notes. Israel Land and Nature, Vol. 16, 3:145