תּוּדְרָנִית קְטַנָּה

Arabidopsis pumila (Stephan) Busch

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
איראנו-טוראני (ים-תיכוני – אירו-סיבירי)
אתר מרכזי לשימור
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
 
נכחד
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
0 (2)
% אתרים בשמורות
0

מצליב חד-שנתי קטן, מחוספס ושעיר עם גבעולים זקופים שאורכם 7-25 ס"מ. עלי הבסיס ערוכים בשושנת, צורתם ביצנית-מוארכת, כינורית או אף מחולקים-מנוצים; מעוגלים בקצה, מכוסים בדלילות בשערות פשוטות ו/או מסועפות (אך לא כוכביות כמו בסוג הקרוב ארביס). עלי הגבעול מוארכים דמויי חץ, כמעט שלמים. הפרחים קטנטנים, נישאים על עוקצים באורך 2-3 מ"מ. ארבעת עלי הגביע מוארכים, קהים, אורכם 1.5 מ"מ. ארבעת עלי הכותרת בצבע קרם עד צהוב, דמויי אלה. הפרי הוא תרמיל צר, ישר או כפוף במקצת (בדומה לפרי של תודרנית לבנה), משוטח, שעיר, בעל עורק בולט אחד לאורכו; אורכו 15-30 מ"מ ורוחבו כמ"מ. הפירות נישאים על עוקצים מפושקים שאורכם 2-5 מ"מ. הזרעים זעירים, צורתם מוארכת-אליפטית, והם ערוכים בטור אחד בכל אחת משתי הלשכות. התרמיל הבשל נפתח עם התייבשו ומפזר את כל הזרעים. הפריחה בשיא האביב במדבר - בסוף מרס, ובמעונות רמים הפריחה מתאחרת לתחילת אפריל. השם תודרנית בא לציין מעין צמחי תודרה קטנים, אם כי מבחינה סיסטמטית הסוג קרוב דווקא לארביס ולא לתודרה.

הצמח נכחד מהארץ. הוכנס לפלורה בעקבות שני איסופים מהעבר: בהרי יהודה ע"י הבוטנאי דינסמור שמצא אותו בחומות ירושלים בשנת 1912, ובהר הנגב שם נאסף ע"י נפתלי תדמור ב"נקב סהלי" (מעלה רמון) בהר-הנגב, ב-1945, בהיותו סייר בפלמ"ח. תצפיות אחרונות מהר הנגב (בור חמת, 1989 והר לוץ, 2010), מצריכות אימות. בשלב זה אנו מתייחסים אל הצמח כנכחד, אלא אם כן יאומתו התצפיות מסביבת בור חמת והר לוץ. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

כיסי צומח עשבוני במצוקים בחבל הים תיכוני ומדרונות סלעיים במדבר-למחצה. מחוץ לישראל גדל בהרים גבוהים יובשניים של הסהר הפורה וברמות ערבתיות יבשות, לרוב בחברת לענת המדבר וחרחבינה מגובבת.

מין איראנו-טוראני שעיקר תפוצתו הרים גבוהים יובשניים במזה"ת ובמרכז אסיה: טורקיה, צפון עיראק איראן לבנון וסוריה. גדל בלבנט בצפון-מזרח הגלעד בירדן, ובהרי דרום סיני. זוהי גם הנקודה המערבית ביותר של תפוצתו. יצוין כי במרומי ההרים של דרום-סיני גדלה תודרנית קנויקר מין רליקטי (שרידי) אשר עיקר תפוצתו בהרי דרום הזגרוס בדרום איראן.

הסוג תודרנית מונה 15-20 מינים שתפוצתם באזורים הממוזגים באירואסיה ובצפון אמריקה. שישה מינים גדלים באירופה, חמישה במזרח התיכון, מתוכם שלושה בטורקיה; ובישראל שני מיני תודרנית - ת. קטנה שגדלה כנראה רק בהר הנגב ובירושלים ונכחדה; ומין קרוב לה, ת. לבנה, הגדלה בחורש הקריר והלח של יער אודם שם היא שכיחה על גבי סלעי בזלת בשוליים מוצלים של יער אלונים. תודרנית לבנה -Arabidopsis thaliana, היא צמח מוביל במחקר הגנום ומחקרים רבים על החדרת גנים לצמחי חקלאות נערכים דווקא בו: גנום הקטן שלו, קוטנו של הצמח, קצב הצמיחה המהיר שלו והגעתו לפריחה במהירות עשו את התודרנית לצמח מוביל במחקר הבוטני. תכונות אלה אופייניות לצמחים חד-שנתיים שמנצלים את עונת הגשמים הקצרה כדי להשלים במהירות את מחזור חייהם הקצר, המסתיים תוך חודש אחד בלבד. הסוג תודרנית קרוב מאוד לסוג ארביס במשפחת המצליבים (ולא לסוג תודרה שבו העלים מחולקים מנוצים). הסימנים החשובים המבדילים בין הסוגים הם: בתודרנית העלים פשוטים ובעלי פטוטרת צרה וברורה בעוד שעלי ארביס יושבים על הגבעול, וכן ישנם לרוב עלים בבסיס הצמח היוצרים שושנת בסיס; בתודרנית שערות העלים פשוטות או מסועפות ואילו בארביס הן פשוטות, ממוזלגות ויש גם שערות כוכביות; בתודרנית הגביע חסר בסיס דמוי "שק" לעומת מיני הארביס להם בסיס גביע מורחב כלומר הבסיסים של שניים מעלי הגביע נפוחים ובולטים לצדדים (בגלל הצופנים הגדולים יחסית במיני ארביס).

הצמח נכחד מישראל וקשה להעריך את הסיבות לכך, אך יש לזכור שמדובר באוכלוסיות שוליים קטנות, מקוטעות ומבודדות שחשופות מטבען להכחדה. הצמח אינו מדווח כנתון בסכנת הכחדה עולמית.

יש להשקיע מאמץ במציאת אוכלוסיות של תודרנית ובלימוד ההבחנה בינה לבין מיני מצליבים דומים לה (תודרה, כרוב ועוד). יש לערוך סקר חוזר במצוקי גיא בן-הינום בירושלים במטרה לאתר שם תודרנית קטנה, ולחלופין לבדוק אם פרטי "רעב" של תודרה או לפתית יכולים להיראות כפרטים של תודרה קטנה. מומלץ לחזור ולחפש את הצמח בהר-הנגב ואם יתגלה, לתעד את גודל האוכלוסיות וללמוד את הדמוגרפיה שלהן.

צמח חד שנתי קטן של הרים גבוהים ויובשניים שנכחד מהארץ ונאסף בעבר בירושלים ובהר הנגב בשני אתרים בלבד.