אָרַבִּיס קַווְקָזִי

Arabis alpina Schlecht. (1813)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
א. אלפיני
שם נרדף
A. caucasica
שם אנגלי
Alpine Rock-cress
שם ערבי
ערבייה קוקאזייה
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
טרגקנטית, יער-ספר הררי
ים-תיכוני ואיראנו-טורני ודרום אירו-סיבירי
אתר מרכזי לשימור
הר אביתר, רכס יפעת בחרמון
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
בינונית
% אתרים בשמורות
50.0

בן-שיח עשבוני ברובו, שצורתו כר צפוף ומלבין בקוטר 10-23 ס"מ, הגדל אך ורק במצוקים. הענפים דקיקים, מעוצים בבסיסם, משתרגים בין שיני הסלע, נושאים עלים דמויי ביצה עם שערות כוכביות לבנות. העלים התחתונים נישאים על פטוטרות וערוכים בשושנת. עלי הגבעול חובקים. הפריחה לבנה שופעת, מכסה כליל את העלווה של הצמח. הגביע גלילי, אורכו 5-7 מ"מ, בסיסו דו-שקי. הפרח דמוי מסמר, צינורו ארוך, והוא מסתיים בארבעה טרפי כותרת גלגליים צחורים כשלג, פרושים בזוית מאונכת לגביע. קוטר הפרח 10-16 מ"מ, צבעו לבן ובמרכזו כתם צהוב. הפרי תרמיל דקיק, אורכו 2-3 ס"מ, נישא על עוקץ צר יותר, והוא משונץ מעט בין הזרעים. לזרעים כנפיים צרות. פורח מאמצע מרס ועד סוף אפריל. בחרמון נמשכת הפריחה גם במאי. הפריחה שופעת במיוחד, תכונה אופיינית לצמחים אלפיניים.

גדל ממערב לירדן רק במזרח הגליל העליון בלבד, בשלושה אתרים סמוכים: במדרון הצפוני של הר אביתר ברום 650-800 מ', במצוק הר עלמון ברום 600 מ', ובמצוק בהר ריחן במדרון אל נחל דישון ברום 640 מ'. נאסף לראשונה בארץ על ידי אהרונסון ב-1906 ופורסם כדור מאוחר יותר (אהרונסון 1940). אהרונסון מציין ביומנו כי "במצוק של ואדי שבביק (=נ.חצור) גדלים כרים של ארביס קווקזי". ב-1966 כלל אותו זהרי ב"פלורה פלשתינה" על פי עשביית אהרונסון, וציין כי "לא נאסף מאז האיסוף של אהרונסון". האוכלוסייה אותרה מחדש במצוק הר אביתר ב-1973 על ידי גדעון נאמן, ונסקרה בפרוטרוט (כהן ושמידע, 1991). בסקר אותרו כאמור שני אתרים נוספים במצוקים הגולשים מדרום כלפי נחל דישון. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

סדקי סלע וכיסי קרקע במצוקים גיריים בלויים, במקומות מוצלים אך חשופים מצומח עצי. בחגורה ההררית והאלפינית בחרמון הוא שולט במצוקים הפונים צפונה ברום 1,300-2,300 מ'.

באזור הים-תיכוני והאיראנו-טורני - מצרפת ואיטליה (סיציליה) במערב דרך הבלקן (בולגריה, יוגוסלביה, אלבניה, יוון, כרתים), לטורקיה, הקווקז, סוריה-לבנון. בצפון אפריקה הוא גדל בהרי האטלס באלג'יר ומרוקו, וגם באיים הקנריים. באסיה גדל באיראן, עירק, אפגניסטן ומרכז אסיה – טורקמניסטן, פמיר, טיאן-שן. כמו כן ניתן הצמח ממצריים העליונה (מוטל בספק) ומהרי מזרח אפריקה.

הסוג כולל 180 מינים, הנפוצים באזורים הממוזגים של העולם הישן והחדש. ארביס קווקזי משתייך לקבוצת מינים קרובים, הגדלה במצוקים באזורים הררים ואלפיניים מספרד דרך כל אירופה ומערב אסיה ועד הרי ההימלאיה ומרכז אסיה. ההפרדה בין מיני הקבוצה קשה ביותר, ואפשר לראות בהם שרשרת של תת-מינים ויקריים הגדלים באותו בית-גידול, ומחליפים זה את זה גיאוגרפית תוך כדי הִשְׁתָּנוּת מורפולוגית הדרגתית. לפנינו מין יחיד בישראל המייצג קבוצת צמחים אלפינית. מיני הקבוצה גדלים באזורים אלפיניים-הרריים סלעיים, ממערב אירופה ועד הרי ההימלאיה והרי הטיאן-שאן.

  • הצמח שרוי בסכנת הכחדה משום שהוא גדל בשלושה אתרים בלבד במקטע אחד, בגלילה אחת. מצד שני רגישות האתרים לפיתוח נמוכה והנגישות אליהם מועטה. הם רחוקים מישוב והגישה אליהם קשה. עם זאת בתי-גידול מצוקיים הם יציבים ולרוב לא מופרים,
  • אוכלוסיות הר אביתר והר עלמון כלולות בשמורות טבע. אוכלוסיית נחל דישון (הר ריחן) נמצאת אמנם סמוך לשמורה אך מחוץ לה.
  • אוכלוסיית הר עלמון מונה 30 פרטים (1991); אוכלוסיית הר ריחן מונה 500 פרטים, ואוכלוסיית הר אביתר מונה 970 פרטים. הצמחים עושים פירות וזרעים לרוב.
  • אטרקטיביוּת – הצמח ניכר, בולט לעין ויפה בזמן הפריחה, אך אינו מושך לקטיפה.
  • מידת הקיטוע – כל האתרים נמצאים במקטע אחד. המרחק המרבי בין שני אתרים הוא 4 ק"מ.

ניטור באביב ובתחילת החורף של האוכלוסיות, לפחות בשניים מאתריו הידועים, הר עלמון והר ריחן, דרושה הקפדה מיוחדת לשמירה על האוכלוסיות, שכן הן מצומצמות בגודלן. יש לפעול להכללת אתר הר ריחן בתחום שמורת הטבע הסמוכה של נחל דישון.

צמח מצוקים, השרוי בסכנת הכחדה משום שהוא גדל בשלושה אתרים בלבד הנמצאים כולם במקטע קטן אחד בגליל העליון המזרחי. זהו המין היחיד בארץ-ישראל המערבית המשתייך לקבוצת הצמחים האלפיניים. האוכלוסיות הללו מרוחקות מעיקר תחום התפוצה העולמי ונמצאות בגבול הדרומי של תחום התפוצה. זהו האזור היחיד מדרום לחרמון שהמין גדל בו, ושהוא יורד לרום כה נמוך. רגישות האתרים לפיתוח נמוכה, אך ממדי האוכלוסיות קטנים ויש לדאוג לשימורן ולניטורן.

אהרונסון, א. 1940. צמח מערב הירדן. ערכו: ה. אופנהיימר ומ. אבן-ארי. קרן אהרונסון – זכרון יעקב. 66-67, 233. Cohen, O. and Shmida, A. 1991. Botanical notes. Israel Land and Nature. Vol. 17/1:25. Cullen, J. 1965. "Materials for a Flora of Turkey: X". Notes R.B.G. Edinb. 26:188–189.