אָרַבִּיס אוֹזְנִי

Arabis auriculata Lam. (1783)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
א.אזון
שם נרדף
A. nova
שם אנגלי
Auricular Rock-cress
שם ערבי
ערבייה אוד'יינייה
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
ים-תיכוני איראנו-טורני
אתר מרכזי לשימור
בורות לוץ
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (2)
נמוכה
% אתרים בשמורות
100.0

צמח עשבוני חד-שנתי זקוף ועדין, גובהו 5-8 ס"מ, הנושא תפרחת דלילה בראשו. הצמח מכוסה שערות פשוטות וכוכביות המקנות לו גוון מאפיר. העלים פשוטים וחרוקים קלות, דמויי ביצה הפוכה בצורתם; העלים התחתונים נישאים על פטוטרות, העלים העליונים לופתים את הגבעול בבסיסם. עלי הגבעול מעטים, קטנים (8-12 מ"מ). הפרח לבן, דמוי מסמר - צינור הכותרת עטוף בגביע זקוף שאורכו 2-3 מ"מ. אורך הפרח 3-4 מ"מ, אוגן הכותרת זקוף. הפרי תרמיל גלילי דקיק, אורכו 2.5-3.5 ס"מ, שערותיו דלילות ומהודקות. הוא ניצב כסרגל כלפי מעלה, שתי קשוותיו נפתחות בהבשלה. במרכז כל קשווה נמשך עורק בולט. הזרעים אינם מכונפים.

כיום גדלה בארץ ממערב לירדן רק אוכלוסייה אחת, אשר נמצאה ב-1983 בבורות לוץ בהר הנגב. בעבר נאסף פעם בודדת במצוקי גיא בן-הינום בירושלים (אייג, 1924), ומאז לא נמצא שנית באזור. ארביס אוזני הוא צמח של הרים גבוהים במדבר (קתרינה, הר הנגב) ושכיח למדי בחגורה התת-אלפינית בחרמון ובמרומי הרי אדום בירדן. על פי פלורה פלשתינה גדל גם בגליל העליון ובגולן. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

כיסי קרקע בין סלעים בהרים במדבר ובמדרונות אבניים בערבות גבוהות ובתות כרקוציות.

מין רחב תפוצה ביותר, גדל בכל ארצות הים התיכון: ספרד, צרפת, קורסיקה ומערבה עד טורקיה וסוריה-לבנון. בצפון אפריקה באלג'יריה. באסיה: דרום סיני, ירדן, עירק, הקווקז, איראן,אפגניסטן, קשמיר הימלאיה ומרכז אסיה. באירופה חודר צפונה בחוף האטלנטי וכן למרכז אירופה. ידוע מדרום אפריקה (כנראה גֵּר שם).שכיח למדי בלבנט ברמות ובהרים גבוהים: בחרמון בחגורה הכרקוצית מעל 1,800 מ’, בהרי דרום סיני מעל 2,000 מטר ובהרי מואב ואדום בחגורה הסוב-טרקגנטית מעל 1,550 מטר ובשולי חברת אלון מצוי ביער הישה ברום 1,550-1,650 מ'. אפשר לראות באוכלוסיות בישראל אוכלוסיות שרידיות על סף הכחדה, בעקבות ההתייבשות בהולוקן (צ'רנוב, 1979; שמידע, 1979; 1973, Danin, 2002), או לראות בהן אוכלוסיות מבלע (Sink), המקיימות שווי-משקל דינמי עם אוכלוסיות המקור.

הסוג כולל 180 מינים הנפוצים באזורים ממוזגים של העולם הישן והחדש. מינים רבים גדלים גם באזור הים-תיכוני, ומעט מינים גדלים בהרי אפריקה הטרופית. סימן בולט להכרת מיני הארביס בשדה הם עלי-גבעול חסרי עוקץ הלופתים את הגבעול. רבים מהמינים הינם צמחים רב-שנתיים הגדלים בסלעים ומצוקים באזורים הרריים. בסוג מינים המציגים שלוש צורות-גידול: חד-שנתיים זקופים, רב-שנתיים עשבוניים זקופים ורב-שנתיים ננו-כמפיטים (בני-שיח זעירים), אשר רוב הנצר שלהם עשבוני, אך בסיס גבעוליהם מעוצה. מקרב שני טיפוסי צורות הגידול האחרונות תורבתו מספר מינים לגינון. ארביס אוזני וארביס אושה הם מינים קרובים, אשר ההבחנה ביניהם לפעמים קשה ביותר. לשניהם פרחים לבנים, הפרי זקוף חד-טורי, ועלי הגבעול חסרי פטוטרת וחובקים מעט את הגבעול בבסיסם. בארביס אושה העלים התחתונים יושבים, חסרי פטוטרת, בעוד שבארביס אוזני יש לעלים התחתונים פטוטרת ברורה. בארביס אוזני עוקץ הפרח ארוך מהגביע, בארביס אושה הוא קצר מהגביע. לארביס אושה עוקץ הפרי מעובה וקצר, בארביס אוזני עוקץ הפרי דק וארוך יותר. לשני המינים תפוצה גיאוגרפית דומה באזורנו, אך ארביס אוזני גדל לרוב במעונות יותר רמים וערבתיים. באזור פטרה אפשר למצוא אוכלוסיות מעורבות.

  • בהר הנגב ידועה אוכלוסייה קטנה באתר יחיד באיזור בורות לוץ, אין מידע על השתנות גודל האוכלוסייה מאז 1988. ייתכן שהגודל הקטן יוצר סכנות דמוגרפיות או גנטיות.
  • מוגן בשמורת הר הנגב.
  • צמח רחב תפוצה, אשר אינו עומד בסכנת כלייה ברמה העולמית. תפוצתו בדרום-אפריקה ובמרכז אירופה מרמזת על כך שיש לו יכולת התנחלות והתבססות טובה.

מומלץ לנטר בקפדנות את אוכלוסיית בורות לוץ ולאכלס מחדש אוכלוסייה של ארביס אוזני במצוק גיא בן-הינום מתחת לסינמטק תוך סגירת חלק מהמצוק למטפסים. כמו כן מומלץ לאכלס את הארביס האוזני בהר גבוה עם מצוק או סלעים באזור ירושלים.

צמח חד-שנתי זעיר (5-10 ס"מ) הגדל באזורנו בהרים גבוהים עם אקלים ערבתי. הצמח הוכנס לרשימת המינים האדומים רק על סמך קריטריון הנדירוּת - הצמח נכחד מירושלים ונותרה ממערב לירדן רק אוכלוסייה אחת בהר הנגב. יש לדאוג לשימורה ולאכלוס מחדש של אוכלוסיות באתרים מתאימים באזור ירושלים.