תְּלַת-מַלְעָן אָרוֹך

Aristida sieberiana Trin.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מזרח סודני (ים תיכוני)
אתר מרכזי לשימור
שמורת בני ציון, גבעה 86 ליד גבעת ברנר
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (2)
% אתרים בשמורות
10.5

עשב דגני רב-שנתי בעל קנים הצומחים בצפיפות כך שכל פרט נראה כאגודת קנים ישרים, עדינים וקרחים, הצומחים בזוית אלכסונית לקרקע. לצמח מראה מבודר ודליל בחלקו העליון. לעתים יש לצמח הסתעפות של קנים ממפרקים עליונים. גובה הצמח 60-80 ס"מ. אורך טרפי העלים 10-20 ס"מ והם גלולים. הקנים מסתיימים בתפרחת בצורת מכבד. המוץ התחתון של הפרחים נושא מלען ארוך - כ-6-8ס"מ, מפותל בחלקו התחתון ומתפצל לשלושה זיפים שווים בגודלם. מכאן נגזר שמו של המין. הקנים מלבלבים בעיקר באביב ובקיץ, הפריחה בקיץ, הגרגירים מבשילים בסוף הקיץ ובסתיו ועיקר הפצתם בסתיו ובראשית החורף. בזמן ההפצה חלקו התחתון של המלען מפותל, בדומה למלענים של מלעניאל או למקורים של מקור-החסידה. הרטבה פותחת את הפיתולים בתנועת הברגה (מסייעים לזה שלושת הסעיפים המפושקים של המלען) ותוך כדי הפיתול ננעץ הגרגיר באדמה. בסופו של התהליך ניתק המלען מן הגרגיר. עם הפצת הגרגירים מתייבשים הקנים ומתים, וקנים חדשים יצמחו באביב הבא. באביב ובקיץ אפשר למצוא ברוב הצמחים בו-זמנית קנים צעירים בצד שלדי קנים מעונות קודמות. בדצמבר-ינואר מופיעים נבטים רבים בסביבת צמחי האם, אך רובם אינם שורדים. הפריחה מתחילה במאי, ונמשכת כל הקיץ; ופריחה מאוחרת של הקנים האחרונים אפשר למצוא אפילו בנובמבר ובדצמבר.

גדל כיום, כבעבר, בשרון ובפלשת. בשרון הצמח נצפה לאורך השנים בסך הכל ב-19 אתרים בסביבות בנימינה, פרדס חנה, נתניה, קדימה, אבן יהודה, בני דרור, חרוצים, בני ציון, ניר אליהו, רעננה, כפר בתיה ועין חי (כפר מל"ל) אך האוכלוסיות ברעננה, כפר בתיה ועין חי נעלמו. בפלשת הצמח נצפה ב-11 אתרים. בשלושה אתרים – רמת גן, שכונת בורוכוב (גבעתיים) וראשון לציון, הצמח נאסף בשנות ה-20, ה-30 וה-50 של המאה ה-20, אך נעלם משם וכיום הוא ידוע בגת רימון – גני תקווה, בית עובד, נס ציונה, טירת שלום, בקרבת רחובות, גבעת ברנר וגבעות מע'אר. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

קרקעות חול-חמרה עשירות בחול, כורכר וחוסמס.

מצוי בארצות אפריקה שמצפון לקו המשווה מסנגל במערב ועד לסומליה במזרח, כולל תוניסיה בצפון אפריקה, במזרח התיכון, ובחצי האי ערב.

בסוג תלת-מלען כ-260 מינים הגדלים באזורים טרופיים וסוב-טרופיים. בארץ מצויים עוד שני מינים של תלת-מלען: ת. מצוי שהוא עשב רב-שנתי נפוץ הגדל בשטחי בתה ובאזורים סלעיים ברוב גלילות הארץ; ות. פעוט – מין חד-שנתי של אזורים מדבריים. הסוג תלת-מלען קרוב למלענן ובעבר נכלל בתוכו. שלושת זיפי המלען בתלת-מלען פחות או יותר שווים באורכם ואינם מנוצים, בעוד שבמלענן הזיף המרכזי ארוך במידה ניכרת משני הזיפים הצדדיים והוא מנוצה. בחלק ממיני המלענן גם הזיפים הצדדיים מנוצים. מיני תלת-מלען מהווים מרכיב חשוב בין הדגניים הרב-שנתיים הגדלים במשטחים הפתוחים שבין העצים בסוואנות של מזרח אפריקה. יש המשערים כי הצומח של מישור החוף הדרומי היה לפנים צומח סוואנות, ותלת-מלען ארוך היה מרכיב חשוב בתוכו.

  • הצמח גדל בעבר וכיום באותן שתי גלילות במישור החוף – השרון ופלשת. בסקרי שנות ה-90 של המאה ה-20 התגלו אתרים שלא נרשמו בעבר, אך אין להניח שחל גידול במספר האתרים, ושינוי זה משקף מאמץ דיגום יותר יסודי. לעומת זאת אין ספק שהצמח נכחד מאתרים אחדים שהיו ידועים בעבר ומספרם במגמת ירידה.
  • בכל האתרים הצמח גדל בכתמים המונים מפרטים בודדים עד לא יותר מ-200-300 פרטים. פיזור הפרטים בכל כתם דליל. אין מידע על שיעור התחלופה של פרטים בכל כתם ועל מגמות גידול או צמצום/דלדול בכל אוכלוסייה.
  • הסבת שטחים טבעיים לחקלאות ופיתוח עירוני הם גורם הסיכון העיקרי לקיום המין.
  • הצמח מוגן בשמורות קדימה ובני-ציון. בגלילת פלשת אין שום אתר בו הצמח מוגן בחוק.
  • הצמח רחב-תפוצה באזורים טרופיים וסובטרופיים באפריקה, וככל הנראה אינו בסכנת הכחדה עולמית.

מומלץ לנטר את האוכלוסיות הגדלות בשמורות הטבע שבהן הוא מוגן, וללמוד את המגמות הדמוגרפיות ברמת האוכלוסייה, על מנת להתאים את ממשק השמורות להבטחת קיום האוכלוסיות. מומלץ להוסיף שמורת טבע בפלשת (גבעות בית עובד, גבעת ברנר, מע'אר) כדי לשמר אוכלוסיות באתרים גם בחבל ארץ זה.

מין פריפריאלי ונדיר המצוי בישראל בקצה צפוני של תפוצתו העולמית (הטרופית) ותפוצתו המקומית מקוטעת מתפוצתו העולמית. גדל בארץ רק בשרון ובפלשת שם מספר אתריו מצוי בירידה. אבדן בתי גידול עקב פיתוח הוא האיום העיקרי לקיום האוכלוסיות. מומלץ להוסיף שמורת טבע בפלשת שבה יהיה מוגן. אינו מצוי בסכנת הכחדה עולמית.

פולק, ג. 1984. מבחר מיני צמחים אופייניים לחמרה וכורכר – תלת-מלען ארוך. רתם 13: 152-153.