אַסְפְּלֶנְיוֹן גְּלִילִי

מוגן

Asplenium trichomanes L. (1753)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
אַסְפְּלֵנוֹן הַגָּלִיל
שם אנגלי
Maidenhair Spleenwort
שם ערבי
סרח'ס (ליחאא אל-ע'ול)
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
רמת'ניה במרכז הגולן, והוטה בראש רכס פקיעין
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (2)
אתר יחיד
% אתרים בשמורות
50.0

שרך עשבוני רב-שנתי, שקנה-השורש שלו מכוסה קשקשים. העלים קרחים, ירוקים כל השנה, צרים-מוארכים, דמויי סרגל, אורכם עד 35 ס"מ. צבע הפטוטרת חום-אדמדם כהה. הטרף גזור-מנוצה פעם אחת בלבד לזוגות עלעלים נגדיים, אליפטיים, שאורכם כ-1 ס"מ. העלעלים חרוקים בשפתם ומעוגלים בראשם. צברי המנבגים מוארכים, ערוכים על סעיפי העורקים בצידו האחורי של העלה ומשווים להם מראה זיפי. קל להבדילו מיתר השרכים בישראל ובאירופה לפי עליו המיוחדים - העלעלים ערוכים בזוגות סדורים מאוד לאורך ציר העלה. בנופו ובצורת העלים הכללית דומה המין לדנדנה רפואית. המנבגים נוצרים באביב ובמשך הקיץ. הנבגים נישאים למרחקים גדולים ע"י הרוח ומאפשרים ייסוד אוכלוסיות מרוחקות ומבודדות.

גדל כיום רק בגלילה אחת – בגולן, וגם שם רק בנקודה אחת. בעבר נמצא גם בגליל העליון בגוש הר מירון, ונכחד. בגולן גדלים השרכים ברמתניה בתוך שני בורות שטוחים דמויי מחפורת, מדופנים באבנים, החפורים במדרון הצפוני של תל רמתניה. נמצאו שם בשנות ה-80 מאות רבות של צמחים בקרקעית הבורות, בקרקע בזלתית לחה וחרסיתית (עתי יפה – מידע בעל פה). מאות פרותליונים נמצאו במקום זה ב-2005, דבר המעיד על יציבות באוכלוסייה לאורך 20 שנה לפחות (שאול בקרמן – מידע בע"פ). בגליל העליון נאסף המין לראשונה בגוש הר מירון ב1967- על ידי יעקב כוח ויוסי לב-ארי בתוך הוטה בראש רכס פקיעין. בקירותיה נמצאו גם גריזית אירופית (הוגדרו בשעתו בטעות כגריזית נאה ואספלנון שחור). צמחים מהאיסוף ב-1967 נשלחו לגן הבוטאני בתל-אביב וגודלו מנבגים בחממה באבו-כביר על-ידי יצחק אלטיזר. המין לא אותר מחדש בשנות התשעים בסקר הצמחים הנדירים שנעשה באזור, על אף כל המאמצים וככל הנראה נכחד. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

סדקי סלע דלי קרקע, במעונות מוצלים, טחובים וקרירים במערות או מצוקים.

זהו מין שתפוצתו קוסמופוליטית, והוא נפוץ בעיקר באזורים ממוזגים של חצי הכדור הצפוני, באירופה ובצפון אמריקה. המין נפוץ במקוטע באתרים נוספים רבים בעולם – דרום אפריקה, יפן, מלזיה, דרום אוסטרליה ועוד. באזורנו נפוץ המין למדי במרכז אירופה ובצפונה. צפיפות התפוצה הולכת ומצטמצמת כלפי האזור הים-תיכוני. בלבנט הופעתו נדירה מאוד. מקום גיאוגרפי מעניין ומבודד במיוחד היא מציאתו בהרי ערב הסעודית.

הסוג אספלנון מונה כ-700 מיני שרכים שתפוצתם קוסמופוליטית, גם בתחום הממוזג וגם בממלכה הטרופית. אין למיני הסוג צורת עלה אופיינית, ומה שאופייני הם מצברי המנבגים מתחת לעלה.

  • מספרי האתרים והאוכלוסיות קטנים מאוד בגלל היותו של בית-הגידול ייחודי מאוד ונדיר בארץ – סדקי סלע מוצלים וטחובים במערות ובורות באזורים קרירים.
  • ריחוק ונגישות – האתר בגליל העליון רחוק וקשה לגישה. האתר בגולן קל לגישה.
  • דגם תפוצה וקיטוע – האוכלוסייה גדלה בשטח מצומצם מאוד. יש קיטוע גדול בין האוכלוסיות, אך השרכים ידועים בתפוצה ארוכת טווח.
  • אינו בסכנת הכחדה עולמית.
  • מוגן על פי חוק מתוקף היותו שרך.

מומלץ לערוך מעקב שנתי אחר נוכחות המין בשני אתריו הידועים ולערוך סקר מפורט ברכס פקיעין לאיתורו מחדש. כמו כן כדאי להעתיק צמחים או לגדלם מנבגים של אוכלוסיות ישראל בגני מקלט בוטניים ולנסות אכלוס בפרותליונים מאוכלוסיית רמתנייה של הוטה טחובה בהר פקיעין ואולי גם במערת פער,. יש להכריז על חורבת רמתניה כ"אתר שמצוי בו בלעדית ערך טבע מוגן".

אספלנון הגליל הוא שרך הגדל כיום רק באתר אחד בגולן. הוא נכחד מגוש הר מירון, ונותר בארץ רק באוכלוסייה קטנה ופריפריאלית בגבול תפוצתו עולמית. שרוי בסכנת הכחדה משום שהוא גדל בארץ באוכלוסייה יחידה בבית-גידול מטיפוס נדיר.

שמידע, א. 1981. "צורות החיים של צמחי הסלעים בחבל הים-תיכוני בארץ". רתם 2: 4-10. שמידע, א. ודנין, א. 1981. "צמחי החודש". טבע וארץ כג: 3.