קֶדֶד קְצַר-שִׁבֹּלֶת

Astragalus brachystachys DC.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
A. aaronshonianus
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
צומת רימונים בספר בנימין
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
% אתרים בשמורות
0

עשב רב-שנתי שתפרחתו צמודה לאדמה ומופיעה במרכז שושנת העלים על גבעולים קצרים. העלה מנוצה, אורכו 15-20 ס"מ, בעל 8-9 זוגות עלעלים ועלעל בודד בקצה; השליש התחתון של העלה חסר עלעלים ובבסיסו זוג עלי לוואי קרומיים. העלעל דמוי אליפסה רחבה, קהה בראשו; אורכו 11-17 מ"מ ורוחבו 9-10 מ"מ. העלעל שעיר בשערות רכות לבנות. אורך עוקץ התפרחת 4-9 ס"מ והוא נושא תפרחת דלילה (3-10 פרחים). בבסיס הפרח יש חפה זעיר דמוי אזמל שאורכו 5 מ"מ. אורך עוקץ הפרח 3-2 מ"מ והוא אינו מתארך בפרייה. הפרח פרפרני, צהוב, אורך הכותרת 23-30 מ"מ ואורך הגביע 12-14 מ"מ. צינור הגביע שעיר ואורך שיניו 4 מ"מ; השיניים ישרות ביחס לגביע, וקרחות. מפרש הכותרת ממוקם בזווית של 40° ביחס לשפת הגביע. בפרייה הגביע נעשה קרומי ומתפקע בעקבות התעבות הפרי. הפרי סגלגל, מחודד, משייני, אורכו 20-26 מ"מ; עוקץ הפרי נוטה מטה ובגבו עורק מעובה. רק 2-5 פרחים מבשילים בכל תפרחת. הפריחה במחצית השנייה של מרס.

הצמח נמצא רק בשני אתרים צמודים במדבר שומרון בקרבת צומת רימונים, שם נמצאו על ידי אהרון ליסטון ומאיר שוואט בשנות השמונים של המאה ה-20, ותועדו עד 2009. מעריכים כי יש שלושה אתרים בארץ. הצמח לא נמצא בשום מקום אחר בחגורת הספר בשומרון ויהודה על אף התנאים הדומים. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שולי שדות של חקלאות בעל מסורתית על קרקע אלוביאלית חומה-לסית עשירה בסילט, בחגורת הספר ההררית של החבל הים-תיכוני בתחום כמות משקעים של 300-350 מ"מ, ברום 600-700 מטר.

מזרח טורקיה, מערב איראן, צפון עיראק, מדבר סוריה, ירדן וישראל.

על הסוג קדד – ראה קדד אפיל. על תפוצת מיני קדד בארץ ובעולם – ראה קדד הקרקפות לפי (Podlech, 2005 ), קדד קצר-שיבולת שייך בתוך הסוג לסקצית Bunge, sensu Zohary, 1972; Townsend, 1974) Caprini Sec. Myobroma). סקציה זו מאופיינת בצורת-חיים רב-שנתית אך הצמח חסר גבעול ועמוד תפרחת; כל העלווה של הצמח מרוכזת על פני הקרקע כשושנת עלים וגם הפרחים מרוכזים קרוב לפני הקרקע. לכל המינים בסקציה זו, יש פרחים גדולים צהובים באורך 30-18 מ"מ. בסקציה יותר ממאה מינים שמרכזם באיראן ובמרכז אסיה. בישראל ובירדן נמנו לפנים שמונה מינים אך אלה אוחדו לאחרונה לארבעה מינים: קדד אלכסנדרוני הגדל מצפון-אפריקה במערב ועד איראן במזרח; ק. קצר-שיבולת אשר אוחד עם ק. אהרונסון שהיה ידוע רק מדרום ירדן, למין זה צורף כשם נרדף, ק. דינסמור שתואר ע"י מוטרד (Mouterde) כמין אנדמי לג'בל דרוז, וגם זן של קדד האורנים מדרום סוריה; ק. אהרוני הוא מין אנדמי לאדום; וק. האורנים גדל בחרמון בחגורה הטרגקנטית. ההבחנה בין מיני הקבוצה קשה ביותר. לקדד אלכסנדרוני וק. האורנים יש עלעלים צרים יחסית דמויי-אליפסה, ולק. אהרוני וק. קצר-שיבולת יש עלעלים רחבים דמויי מטבע אשר ראשם קהה. אורך הגינופור (העוקץ נושא הפרי הנמצא בין גביע הפרח לבסיס השחלה) שהיה סימן חשוב להבחנה בין המינים, התברר כתכונה בעלת שונות תוך מינית גדולה. ק. אהרוני האנדמי לאזור אבן-החול של פטרה, הוא המיוחד והיפה בין מיני הקבוצה: התרמיל שלו מצויד בעורק מוקשה גם בתפר הבטן וגם בתפר הגב, בעוד בשאר המינים מצוי קרין מוקשה רק בעורק הבטן. אפילו תכונה זו היא בעלת שונות תוך מינית. על פי הפלורה של עיראק נבדל קדד האורנים מק. קצר-שיבולת ומק. אלכסנדרוני בגביע קצר (12-15 מ"מ), פרח קטן יותר (15-19 מ"מ) ותפרחת חסרת עוקץ מרכזי ארוך. קדד קצר-שיבולת נבדל מק. אלכסנדרוני בשעירות הפרי: תרמילו בעל שערות קצרות הדוקות לעומת שערות ארוכות ומפושקות-גלוניות בק. אלכסנדרוני. רק מחקר של האוכלוסיות במעבדה ובשדה עשוי להבהיר את מעמדם הסיסטמתי של המינים בסקציית קפריני.

  • הצמח מוגבל לגלילה אחת, נדיר ביותר והתיעוד אודותיו מועט. לא ברור מדוע אינו מצוי בתפוצה רחבה יותר בארץ בחגורת הספר, המזמנת בית גידול דומה שאינו נדיר.
  • האוכלוסיות בשני האתרים קטנות מאד: בשנים 2006-2010 נספרו פחות מ-15 פרטים בכל אתר. הצמחים ליד צומת רימונים קשורים ביניהם בקנה שורש משותף.
  • לצמח זיקה לכתמים של אדמה אלוביאלית בחגורת הספר. בשל סוג הקרקע הטוב יש חשש ששני האתרים הצמודים יוסבו לחקלאות אינטנסיבית.
  • האתרים אינם מצויים בתחומי שמורת טבע.
  • הצמח אינו מופיע ברשימות של צמחים אדומים בארצות אחרות.

יש לקיים מעקב רב-שנתי אחר האוכלוסיות באזור רימונים, להכריז שם שמורה נקודתית להגנה על המין ולמנוע הכחדה עקב פיתוח והרחבת היישוב.

צמח עשבוני רב-שנתי הגדל בשולי שדות בקרקעות אלוביאליות בחגורת הספר בשני אתרים צמודים במזרח השומרון. אוכלוסיותיו זעירות ומצויות בסיכון עקב רגישות בית הגידול לפגיעה ובגלל הצמידות של שני האתרים.

ראה קדד לביד.