כְּרוּב כְּרֵתִי

Brassica cretica Lam. (1785)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Cretan Cabbage
שם ערבי
מלפוף כרית
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
נחל מערות בכרמל
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
גבוהה
% אתרים בשמורות
100.0

צמח רב-שנתי מעוצה בבסיסו, גובהו 60-100 ס"מ. הגבעולים בחלק התחתון של הצמח מעוצים כשל שיח, נראים מפותלים וזקנים. עלי הגבעול גדולים, מכחילים, מכוסים שכבה עבה של שעווה ודומים בצבעם ובצורתם לעלי כרוב תרבותי. העלים בשרניים, דמויי כינור, אונותיהם עדינות, אורכם 10-17 ס"מ ובסיסם חובק את הגבעול. הפרח צהוב חיוור עד לבן, אורכו 15-20 מ"מ, אוגן הכותרת מתרחב עד 4-5 מ"מ. הגביע דו–שקי, אורכו 8-20 מ"מ, שוליו קרומיים וגונו סגול. עוקצי הפרי מפושקים, אורכם 10-27 מ"מ. הפרי תרמיל ישר ומחודד בראשו, אורכו 4.6-5 ס"מ, עם מקור ארוך, שטוח, חסר זרעים ובלתי נפתח. לתרמיל ארבע מקצועות אורך. פורח מבסוף פברואר עד אפריל.

המין גדל באתר בודד בישראל בכרמל. הוא התגלה בשנת 1976 על ידי חוה להב בפתח נחל מערות, ליד מערת הגדי. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

גדל במצוק הדרומי של נחל מערות ובסלעים למרגלותיו במפנה צפוני תלול ברום 50 מטר, במרחק של כקילומטר מחוף הים. הצמחים גדלים הן במצוק האנכי הבנוי גיר דולומיטי במופע שוניתי, ממש בצמוד למערות האדם הקדמון; והן בכיסי קרקע למרגלות המצוק בתוך חורש פתוח. בכל שאר הארצות גדל הכרוב רק במצוקי חוף גיריים הפונים אל הים (דגם המהווה אולי אינדיקציה שקו החוף נשק לפנים למצוקי הכרמל בפתח נחל מערות).

המין גדל באגן המזרחי של הים התיכון: דרום טורקיה, האיים האגאיים, כרתים (משם תואר למדע), קפריסין, מערב סוריה (אתר בודד) ובחצי האי קרים בים השחור. הוא נעדר מלבנון, אך נמצא בקפריסין, בדומה לתפוצתם של חלבלוב השיח ובוצין אופקי.

הסוג כרוב מונה 35 מינים הנפוצים בעיקר באגן הים התיכון. מיעוטם עשבוניים רב-שנתיים ורובם חד-שנתיים. מין יחיד מעוצה גדל בסומליה וממנו מכינים מקלות הליכה. מינים אחדים מתורבתים ידועים בשמני החרדל החריפים שלהם. במזרח התיכון 11 מינים ובישראל רק שלושה; כרוב החוף דומה בפריו לכרוב הכרתי אך לא בעליו; וכרוב שחור שאינו דומה לכרוב כרתי בכלל. מין רביעי, כרוב הנפוס, הוא מין גֵר תרבותי שמפיקים מזרעיו שמן, והוא מתפשט בעמק זבולון מאז 1990. האוכלוסייה בקפריסין תוארה ב-1977 כמין עצמאי חדש למדע (Meikle, 1977), אך יש החושבים אותה כתת-מין של כרוב כרתי. אוכלוסיית נחל מערות עדיין לא נחקרה מבחינה סיסטמטית וגנטית. יתכן שיש לה מעמד טקסונומי עצמאי, המבטא את בידודה הגיאוגרפי ועתיקותה.

  • המציאה של כרוב כרתי בכרמל היא ללא ספק אחת מהמציאות הבוטניות המרשימות, שכן הכרמל נסקר ביסודיות רבה על ידי איג, זוהרי, פיינברון, טוביה קושניר ונח נפתולסקי.
  • גדל בארץ באתר נקודתי בודד. כל המאמצים של חובבי מציאות לגלות אתרים נוספים של כרוב כרתי עלו בתוהו. בתי-גידול זהים לזה של מצוקי נחל מערות נמצאים בכרמל ובגליל, אך הכרוב אינו גדל בהם.
  • בשנת 1994 נספרו בנחל מערות 69 פרטים בשטח של 50X60 מ'. במצוק נספרו במשקפת עוד 20 פרטים בשנים 1981 ו-1994. רוב הפרטים נראים זקנים מאוד אך מייצרים זרעים לרוב.
  • נחל מערות הוא שמורת טבע, והכרוב הכרתי זוכה שם להגנה.

כרוב כרתי הוא מין קרוב לאב המוצא של הכרוב התרבותי.

מומלץ להרבות את הצמח ולנסות לאכלס מצוק נוסף באחד מנחלי הכרמל הנפתחים לחוף הכרמל, ולנטר בשני האתרים את הדמוגרפיה של האוכלוסייה וללמוד את תנאי הנביטה וההתבססות.

צמח רב-שנתי מעוצה בבסיסו הגדל במצוקים. ישראל היא נקודה מבודדת והדרומית-מזרחית הקיצונית של אזור תפוצתו. בארץ רק אתר בודד בכרמל ובו רק 69 צמחים.