פַּעֲמוֹנִית צִידוֹנִית

Campanula sidoniensis Boiss. & Blanche

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Sidon Bellflower
שם ערבי
ג'יריס סיידא
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
נחל קדש
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (3)
% אתרים בשמורות
71.4

עשבוני חד-שנתי שגובהו 20-50 ס"מ. הגבעול דקיק ועדין, מסתעף מעט לאורכו; לרוב זקוף ולעיתים נופל-מתפתל מעט. הגבעול חלק, מצולע באופן ניכר ולאורך צלעותיו יש לעיתים מעט זיפים קצרצרים. העלים ביציים וחרוקים בשפתם; התחתונים קהים בראשם ולהם פטוטרת צרה הנבדלת מהטרף בבירור, והעליונים מחודדים ויושבים. רוב הפרחים נישאים בראשי הגבעולים. אונות הגביע סרגליות מוארכות וריסניות בשפתן, ללא תוספת מופשלת לאחור בין שתי אונות. השחלה כדורית, קצרה בהרבה מאונות הגביע, מכוסה בצפיפות בשיער ריסני נוקשה ארוך ומלבין. הכותרת הסגולה פרושה לרווחה, חסרת צינור ניכר, קוטרה 15-30(8) מ"מ. הפרי הוא הלקט כדורי-פחוס, עורקיו בולטים וזיפניים. הזרעים מופצים עם התפוררות ההלקט. פעמונית צידונית ניכרת בשחלה הכדורית המכוסה שיער זיפי לבן וצפוף ובהלקט הזיפני. היא דומה למיני פעמונית חד-שנתיים אחרים כמו פעמונית משוננת ופעמונית קטנה, בכך שאין להן "אוזניות" (תוספת מופשלת כלפי מטה) בין אונות הגביע כמו בפעמונית ירושלים. לפ. משוננת ופ. קטנה אין שחלה המכוסה זיפים לבנים כמו שיש בפ. צידונית. הפריחה באפריל - מאי.

הצמח גדל כיום רק בגליל העליון, ב-6 אתרים מתועדים בוודאות (במהלך עשרות שנים): שלשה אתרים במקטע נחל כזיב, אתר אחד בנחל בצת, אחד בנחל שעל, אתר אחד בנחל קדש שבמזרח הגליל העליון. לפי הערכה יש כ-10 אתרים. בעבר נמצא בקניון הקטן ליד יפתח ובאזור תרשיחא (שמאלי, 1924), אך נכחד משם. בעבר נאסף ונצפה גם בגליל התחתון, שם נמצא לראשונה ב-1991 ביערות כפר החורש כצמח חדש לגלילה (גברי שיאון והגר לשנר), אך מאוחר יותר לא אותר. הצמח התגלה כחדש לארץ בין עין חרוד לתל יוסף ב-1924, למרגלות הגלבוע (עמק יזרעאל?), אולם נכחד משם. ייתכן שהמין גדל גם בחרמון - בערוצים המערביים (נ. חזורי, נ. גובתא), בתחום חגורת החורש הים-תיכוני. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

סלעים טחובים, קרקע רדודה במדרונות, שולי ערוצים - במקומות מוארים למחצה, או מוארים ממש, בקרחות של חורש ים-תיכוני לח בכמות משקעים מעל 500 מ"מ.

הצמח אנדמי לישראל וללבנון. הוא איננו ידוע מסוריה המערבית או מדרום טורקיה. מין זה משתייך לקבוצת מינים אנדמיים שתפוצתם בלבנון ובצפון ישראל. בלבנון עיקר התפוצה של המין היא ממערב לרכס הרי הלבנון, באזור הים-תיכוני מבירות ודרומה. רוב האתרים מצויינים מהחגורה הים-תיכונית הנמוכה, אך הוא מצוין במקומות אחדים גם מהחגורה הים-תיכונית הגבוהה יותר: עד רום 1,100 מ' (תבנין, ג'זין). שני אתרים חריגים מצויינים מתחום הר הלבנון הגבוה מדרום מזרח לטריפולי (חד'ת אל-ג'ובה - 1,400 מ').

על הסוג - ראה פעמונית הדורה. פעמונית צידונית שייכת לסקצית Rapunculus בתוך הסוג. זוהי סקציה רבת מינים הכוללת גם מינים רב-שנתיים כמו פעמונית קיפחת השכיחה בישראל וגם מינים חד-שנתיים עדינים כמו פעמונית מסועפת ופעמונית משוננת. שני המינים האחרונים קרובים סיסטמטית לפעמונית צידונית, אך המין הקרוב ביותר אליה היא פ. פלסידולה (C.flaccidula), מין חד-שנתי עדין הגדל בסדקי סלעי-גיר ובסלעים מוצלים טחובים בטורקיה, צפון עיראק ומערב איראן. פעמונית מסועפת, השייכת לאותה קבוצה, היא מין חד-שנתי שנצפה ונאסף רק שלוש פעמים בישראל ולא ברורות הגדרתו והשאלה האם מקיים בישראל אוכלוסיות קבועות או שהופעתו אפיזודית.

  • מספר הגלילות שבהן הצמח גדל כיום הצטמצם לעומת העבר וניכרת גם ירידה במספר האתרים.
  • דגם הפיזור המרחבי הוא כתמי-מקומי ומספר הפרטים הוא בסדר גודל של 1,500 ל-100 מ"ר. בנחל קדש שטח התפוצה רחב יותר ומספר הפרטים הוא גדול יותר. הצמח מתחדש מדי שנה מזרעים בתחומי אותו כתם, אך אין די מידע לגבי פוריות הזרעים ושיעורי הנביטה. הכתמים מצויים בקרחות חורש דלות קרקע, בית גידול שאינו שכיח.
  • רגישותו לפגיעה נמוכה עד בינונית: הסבירות לפיתוח באתרי גידולו נמוכה והאתרים רחוקים מיישובים, אך מצד שני הם סמוכים לשבילי מטיילים שעבורם הצמחים עלולים להיות אטרקטיביים במידה מסוימת לקטיפה – הפרחים ניכרים לעין אך אינם בולטים מאד.
  • האתרים במערב הגליל העליון מצויים בתחום שמורות טבע נחל כזיב ונחל בצת. האתר בנחל קדש במזרח הגליל העליון מצוי בסמוך לגבול שמורת נחל קדש, אך מחוץ לתחום השמורה.
  • הצמח אנדמי לצפון ישראל ולדרום לבנון, והסכנה המקומית היא גם הסכנה העולמית.

לנטר את האוכלוסיות בכל האתרים הידועים בגליל העליון ולכלול את השטח בנחל קדש בתחום שמורת הטבע הסמוכה. מומלץ לאסוף זרעים ולהפיץ אותם בבית-גידול דומה בקרבת האתרים הידועים ובאתרים מהם נכחד המין, וכן לגדל אותו בגני מקלט.

עשב חד-שנתי הגדל רק בגליל העליון במספר קטן של אתרים. אנדמי לישראל וללבנון. מספר הגלילות והאתרים שבהם הצמח גדל הצטמצם. האתרים בהם מצוי המין שמורים אמנם ברובם ובית הגידול אינו רגיש לפיתוח, אך הגדרתו של הצמח כמין בסכנת הכחדה הראוי למאמצי שימור, משקפת את נדירותו, את היותו אנדמי ואת הדגם הכתמי של אוכלוסיותיו במרחב ואת הייחודיות של בית הגידול.