כָּרִיךְ שָׂעִיר

Carex hispida Willd.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
מגג שעיר
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
נחל הקיבוצים
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (7)
% אתרים בשמורות
0

צמח עשבוני רב-שנתי הגדל בגושים צפופים, גובהו (100)20-80 ס"מ. הגבעולים חלקים, לרוב בעלי שלוש צלעות, נושאי עלים בחלק התחתון. העלים נוקשים, שטוחים, רוחבם 3-5 מ"מ, לרוב קצרים מהגבעול; נדני העלים הישנים חומים, לרוב מחולקים לסיבים. החפה של השיבולית התחתונה ארוך באופן ניכר מהשיבולית אבל קצר מכל התפרחת, הוא דומה לעלה ובסיסו נדן גלילני. השיבוליות חד-מיניות, מרובות פרחים; השיבוליות הזכריות יחידות (עד 2), ערוכות בקצה הגבעול; השיבוליות הנקביות (4)2-3, צידיות, אורכן (4)2-3 ס"מ, לעיתים נטויות מטה, מרוחקות זו מזו וגם מהשיבולית הזכרית. הגלומות בשיבוליות הנקביות מוארכות-אזמלניות, בעלות חוד חום בקצה, עם שלושה עורקים ירוקים. הפרי הוא שקיק חד-זרעי, יבש, באורך 4-5 מ"מ, ביצני-אליפטי, בעל שלוש צלעות, ריסני או משונשן לאורך שפתו בחלק העליון, מצטרר למקור ארוך למדי בעל שתי שיניים. העלי בעל שלוש צלקות. הפריחה בחודשים מרס-יולי.

הצמח גדל כיום רק בשתי גלילות – עמק יזרעאל והשרון, באתר אחד בכל גלילה, ובסך הכל בשני אתרים. ייתכן שישנם ארבעה אתרים. בעמק יזרעאל נמצא בנחל הקיבוצים ובשרון בין חדרה לגן שמואל, אך נכחד מכמה אתרים אחרים בשתי גלילות אלה. בעבר גדל בעוד חמש גלילות שמהן נכחד: עמק החולה, עמק עכו (עין אפק, כפר מסריק), חוף הכרמל (ביצות כבארה), הכרמל, ופלשת (נחל רובין וסביבות הירקון). לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

מעונות לחים ולעיתים מוצלים בתעלות, גדות נחלים וביצות.

צמח רחב תפוצה הגדל בכל אירופה וצפון אסיה אגן הים התיכון והמזרח התיכון.

:הסוג כריך מונה כ-800 מינים שרובם גדלים במקווי מים בעלי ניקוז גרוע. בטורקיה גדלים 86 מינים ובמזרח התיכון כמאה, מספרים המורים על העושר של מיני הסוג באזורנו. הסוגים כריך וגומא הם שני הסוגים הנפוצים ביותר מבין הגומאיים במקווי מים וההבחנה ביניהם קשה. בניגוד לסוג גומא, מוצי השיבוליות בסוג כריך אינם ערוכים בשני טורים מקבילים ורעופים זה על זה. כמו כן, השיבוליות מסודרות בתפרחות גליליות ולא פחוסות כמו במיני הסוג גומא. באופן כללי הסוג כריך הוא סוג צפוני המותאם לטמפרטורות נמוכות, בעוד הסוג גומא הוא סוג משווני המותאם לאקלים טרופי וסוב-טרופי. בישראל גדלים 12 מינים של כריך, רובם קשורים למקווי מים– נחלים, ביצות ושולי בריכות, אך מינים אחדים גדלים גם בחורש ובבתה ומין אחד הוא מדברי – כריך הערבות. הסוג כריך מתחלק לשתי קבוצות מינים: בקבוצה אחת הפרחים הזכריים והנקביים מצויים באותה תפרחת (דוגמאות מהארץ: כריך שחום וכריך מחולק), ובקבוצה השנייה הפרחים הזכריים ממוקמים בתפרחות נפרדות מהפרחים הנקביים. לקבוצה זו שייך כריך שעיר. כריך שעיר קרוב לכריך אפרפר, מין של מעונות לחים בצפון הארץ הנבדל ממנו בפרי לא ריסני או משונשן בחלק העליון, ובגלומות ביצניות בתפרחות הנקביות.

  • מצבו של כריך שעיר היום הוא סמן דרמטי למצבם של בתי הגידול הלחים בישראל – היעלמותם וההתדרדרות באיכותם. הצמח נעלם ממרבית הגלילות שבהן גדל בעבר, ומספר האתרים פחת עד כדי פחות מרבע.
  • התייבשות של מקווי מים, היעלמות ביצות ותעלות וזיהום מים הוליכו להכחדה החזקה שנצפתה ומהווים איום גם על האוכלוסיות שנותרו.
  • האתרים שבהם הצמח נותר אינם מצויים בתחומי שמורות טבע. נחל הקיבוצים הוא שמורה מוצעת ולא מוכרזת.
  • הצמח רחב תפוצה בעולם ואינו מצוי בסכנת הכחדה עולמית.

מומלץ להכריז את נחל הקיבוצים במזרח עמק יזרעאל כשמורה ולאקלם את הצמח בתעלות מים בקרבת שמורת ביצת זיתא בשרון ובאגמון החולה.

עשב ביצות רב-שנתי נדיר שנותר במספר קטן של גלילות ואתרים בהשוואה לעבר, כתוצאה מההצטמצמות וההידרדרות של בתי הגידול הלחים בישראל.