קֵיצָנִית אֶשְׁכּוֹלִית

Carlina racemosa L.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Western Carline-thistle
שם ערבי
שוק באן
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
אחו בנימינה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
5.8
 
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (1)
% אתרים בשמורות
0

עשבוני חד-שנתי, קוצני בכל חלקיו. לצמח שושנת עלים וכמה גבעולי תפרחת זקופים היוצאים מבסיס הצמח ומתנשאים לגובה של 10-35 ס"מ. צבע הגבעולים צהבהב-קש, והם מלווים בעלים קוצניים לא מנוצים המתחדדים בהדרגה לקוץ אמירי. התפרחת קרקפת הנושאת עלי מעטפת קוצניים מרובים דמויי מרזב ומקושתים לאחור. קוצי המעטפת החיצוניים אינם מסועפים. קוצי המעטפת הפנימיים סרגלניים ומאד דקים. קוטר התפרחת כולל הקוצים העוטרים אותה 2.5-3 ס"מ, וקוטר החלק המכיל פרחים רק 12-18 מ"מ. צבע הפרחים צהוב חיוור, וכולם צינוריים ודו-מיניים. בהיקף התפרחת יש טבעת של עלי מעטפת שטוחים שצבעם צהוב-מבריק, והם ארוכים בהרבה מהפרחים: עלי מעטפת אלה דומים מאוד לפרחים לשוניים צהובים. יש וצבעם סגול-ארגמן בצד החיצוני של עלה המעטפת. זירי האבקנים חופשיים. המצעית שטוחה, מכוסה מוצים השסועים לזיפים שאורכם כאורך הפרחים. אורך הזרעון 2.5 מ"מ, דמוי יתד הפוך ושעיר בשטחו, נושא ציצית מסועפת לשני דורים של זיפים מנוצים הנראים כסבכה של מסננת. הציצית ארוכה פי שלושה מהזרעון, איננה ניתקת ונושאת את הזרעון ברוח עם הבשלתו. הפריחה בחודשי יולי-אוגוסט.

הצמח נמצא בשרון רק באחו בנימינה, שם קיימת עד היום אוכלוסיה יפה בשטח בור מתחת לקו חשמל על קרקע כבדה: נמצא מחדש וצולם שם לאחרונה (9.8.10) ע"י נועם ואמנון עביצל. ב-1927 נאסף פעם אחת גם בחדרה, אולם לא אותר שם מאז. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בריכות חורף עונתיות על אדמה חרסיתית כבדה המתייבשת בקיץ.

צמח בעל תפוצה מערב ים-תיכונית: גדל בפורטוגל, ספרד, מלטה, אלג'יר, תוניס, האיים הבליאריים, סרדיניה וסיציליה.

קיצנית היא סוג עשבוני קוצני במשפחת המורכבים שכולל כ-30 מינים הנפוצים בעיקר בארצות הים-התיכון, באיים הקנאריים ובאיים נוספים באוקיינוס האטלנטי. מרכזי המגוון של הסוג הם האחד בספרד ובאיים הקנאריים והאחר במזרח הקרוב. באירופה גדלים 13 מינים ובמזרח התיכון – 15. מינים מעטים גדלים באזור האירו-סיבירי ובאזור האיראנו-טוראני. המיוחד לסוג הם עלי המעטפת הפנימיים של הקרקפת שהם דמויי פרחים לשוניים המקיפים את הקרקפת שכולה מורכבת מפרחים צינוריים. עלי מעטפת אלה מסייעים לפרסומת של הקרקפת במשך כל תקופת הפריחה. ברוב המינים צבעם צהוב עד קרם אך בחלקם כמו ק. צמרנית צבעם ורוד. כל מיני הקיצנית פורחים בקיץ. קיצנית אשכולית היא דוגמא לקבוצה קטנה של צמחים ים-תיכוניים שמרכז תפוצתם במערב הים התיכון ומופיעים בישראל תוך קיטוע גיאוגרפי ניכר. מינים נוספים בקבוצה זו הם אברים מגובששים, לוע-ארי סיצילי ומרור שנהבי. דגם כזה יכול להיגרם בעקבות הפצה ארוכת טווח אקראית או שהוא מבטא שריד לתקופה שבה צמחים מערב ים-תיכוניים היו שכיחים יותר גם במזרח הים-התיכון. בישראל חמישה מינים של קיצנית הנחלקים לשתי קבוצות - שלושה מינים עשבוניים רב-שנתיים וקרובים מאוד זה לזה: קיצנית כרתית (עטופה) בחבל הים-תיכוני, ק. צפופת-עלים בחגורת הספר ובהרי הנגב וק. הלבנון בחגורה ההררית והטרגקנטית בחרמון. באקוטונים (מפל גיאוגרפי) ישנן אוכלוסיות מעבר ויש הנוטים לקבצם למין אחד ולתת להם מעמד של תתי-מינים. בקבוצה השנייה שני מינים חד-שנתיים (ואולי בין-שנתיים): קיצנית צמרנית וק. אשכולית. הראשון גדל בקרקעות כבדות בהרים ובעמקי הצפון והשני בבריכות עונתיות במישור החוף. עלי המעטפת הפנימיים של ק. אשכולית צהובים ואלה של ק. צמרנית ורודים-מבריקים. קיצנית אשכולית דומה לק.כרתית אולם נבדלת ממנה בכך שהיא חד-שנתית של מערב הים-התיכון ועלי המעטפת הפנימיים הצהובים ארוכים בהרבה מקוטר פרחי הקרקפת. כמו כן, הקרקפות שאינן קיצוניות יושבות ומבסיסן מסתעפים ענפים היוצאים בצמוד לבסיס הקרקפת. בפלורה של אירופה מצוין שלפעמים מצויים באוכלוסיה פרטים רב-שנתיים קצרי חיים.

  • הצמח נדיר מאד בארץ ותפוצתו הצטמצמה משני אתרים לאתר אחד בלבד.
  • האוכלוסייה באתר היחיד קטנה ביותר (17 פרטים ב-1994).
  • מצבן הקשה של בריכות החורף מעמיד סימן שאלה על המשך הקיום של האוכלוסייה. המספר הקטן של פרטים המצוי במקום מעמיד סיכונים נוספים מעצם ממדיה הקטנים של האוכלוסייה, כתוצאה ממגבלות רבייה, גנטיקה והכחדה אקראית.
  • אחו בנימינה הוא שמורה מוצעת שאינה מוכרזת.
  • הצמח מצוי במערב אגן הים התיכון ואינו מצוי שם בסיכון. הסיכון הוא מקומי, וחל רק על האוכלוסייה היחידה במזרח אגן הים התיכון, המופיעה בישראל בלבד.

יש לנטר את אוכלוסיית אחו בנימינה ולערוך שם מחקר אקולוגי בכדי ללמוד את המגמות הדמוגרפיות בטווח רב שנתי, להכיר את הממשק הנכון לשימור בר-קיימא ועל מנת לברר אם הצמח חד-שנתי או שהוא מונוקרפי שפרטיו יכולים לחיות יותר משנה אחת לאחר כמה שנות צימוח וגטטיבי ואז לפרוח ולסיים את מהלך חייו. מומלץ להכריז על אחו בנימינה שמורת טבע ולהבטיח בה משטר מים תקין עבור צמח זה ועבור צמחים ייחודיים נוספים הגדלים שם.

צמח חד-שנתי של בריכות חורף במישור החוף הגדל בישראל רק באתר אחד, בבית גידול שנפגע ורגיש לפגיעות נוספות. יש חשיבות רבה לשימור משום שזוהי האוכלוסייה היחידה של מין מערב ים-תיכוני זה במזרח אגן הים התיכון.