קַרְנָן טָבוּל

Ceratophyllum submersum L.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אירו-סיבירי - ים-תיכוני – איראנו-טוראני
אתר מרכזי לשימור
אגמון החולה, שמורת החולה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (2)
% אתרים בשמורות
0

צמחים רב-שנתיים חסרי שורשים הטבולים או צפים על פני המים. אורך הגבעולים 20-25 ס"מ. העלים מסודרים בדורים, צבעם ירוק בהיר והם חסרי עלי לוואי, גזורים ומשוננים, מחולקים דיכוטומית ואונותיהם חוטיות ומשוננות רק לעיתים רחוקות. העלים של קרנן טבול שונים מהעלים של קרנן טבוע, הגדל בבתי גידול דומים ונפוץ יותר: צבע העלים של ק. טבוע ירוק כהה ואונותיהם משוננות. הצמחים חד-ביתיים: הפרחים האבקניים והעליינים יושבים בודדים במפרקים שונים. הפרח האבקני בן 8-12 עלי עטיף ירוקים ומשוננים ו-6-16 אבקנים בעלי זירים עבים ומאבקים מוארכים. הפרח העלייני בעל עטיף בן 9-15 עלים תמימים ירוקים ועלה שחלה אחד. השחלה עילית. מכילה ביצית אחת. עמוד העלי ארוך בהרבה מהשחלה. ההאבקה נעשית על פני המים: האבקנים ניתקים ובליטת הזיר משמשת להם כמצוף; על פני המים נבקעים המאבקים, גרגרי האבקה משתחררים ומגיעים לצלקות. הפרי אגוזית שאורכה 5 מ"מ, חסרת קוצים בבסיסו, וזאת בניגוד לקרנן טבוע שלפריו יש קוצים בבסיס. מיני הקרנן מתרבים באופן וגטטיבי. הם בעלי ניצני תרדמה (טוריונים) הבנויים מקודקודי גבעול צפופים ומוגנים ע"י הפרשה רירית וקוטיקולה עבה. קודקודים אלה מכילים חומרי מזון ונשארים רדומים במשך כל החורף. הפריחה במאי-אוגוסט.

הצמח נמצא כיום בוודאות רק בעמק החולה ובעמק יזרעאל, בחמישה אתרים בסך הכל, שמתוכם ארבעה מצויים בעמק החולה - שמורת החולה ואגמון החולה (טליה אורון), עין תאו, ונחל ברד. בעמק יזרעאל הוא נמצא על ידי רחלי עינב בפעם הראשונה ליד יקנעם ב-2009. דמיונו הרב של מין זה לקרנן טבוע מקשה את הגדרתו ותצפיות נוספות מוטלות בספק. לפי הערכה יש בארץ עשרה אתרים. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

מעיינות ובריכות.

למין תפוצה נרחבת בחלק היבשתי הממוזג של אירופה. כמו כן, גדל במרבית ארצות הים התיכון הן באירופה והן בצפון אפריקה - ספרד, צרפת, איטליה, יוגוסלביה לשעבר, יוון טורקיה, בולגריה, סוריה ולבנון, מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה ולוב. ידוע גם בכמה מארצות אפריקה הטרופית – גאנה, קונגו, קניה וטנזניה. דיווחים בודדים יש גם מסיביר ומאמריקה הטרופית.

הסוג קרנן הוא היחיד במשפחת הקרנניים והוא כולל שלושה מינים (יש חוקרים הסוברים שמספר המינים מגיע ל-30). שניים מהם, ק. טבוע (C. demersum) וק. טבול גדלים בישראל. קרנן טבוע נפוץ יותר בישראל מאשר ק. טבול, אך גם מרבית אוכלוסיותיו נתונות בסיכון עקב הרגישות הרבה של בתי הגידול הלחים להתייבשות ולזיהום.

הצמח מוכר מאתרים ספורים בצפון הארץ, שמחלקם נכחד ולמרות שיש גילויים חדשים בשנים האחרונות אין וודאות בדבר יציבות האוכלוסיות. כל מקווי המים בישראל נתונים באיום. הצמח מוגן בשמורת החולה ובאגמון החולה. הנתונים מהעולם אינם מצביעים על סכנת הכחדה.

הצמחים משמשים מסתור לבעלי-חיים והעלים, הפירות והזרעים משמשים מזון לעופות ולדגים. על הצמח מוצאים אפיפיטים רבים, בעיקר צורניות, אצות חוטיות ובעלי-חיים זעירים. הצמח משמש לנוי באקווריונים.

כדאי לבצע סקרים מחודשים במאגרי מים בצפון על מנת לאתר אוכלוסיות נוספות. יש ללמוד את הביולוגיה והאקולוגיה של המין בבית גידול טבעי על מנת לגבש המלצות שימור ובכדי להכין עבורו תוכנית ממשק. יש ללמוד את הטקסונומיה של מיני הקרנן בישראל ולמצוא סימנים באמצעותם ניתן להגדיר את המינים בשדה ועל יד כך למפות מחדש את תפוצת המינים ולעמוד על גודל האוכלוסיות.

צמח מים רב-שנתי טבול ונדיר הגדל במספר קטן של מקווי מים בצפון הארץ. בית הגידול פגיע וידוע רק מעט על האקולוגיה שלו ועל מידת התמדת האוכלוסיות באתרים שבהם הוא מוכר.

ויזל, י. וליפשיץ, נ. 1979. צמחי מים בישראל.הוצאת רשות שמורות הטבע.