אוֹזְנָן מְשׁוּלְשָׁן

Chlamydophora tridentata Delile Ehrenb. ex Less (1832)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
א.משולש
שם נרדף
Cotula tridentata
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
שמורת ואדי מלחה
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (3)
בינונית
% אתרים בשמורות
45.5

צמח חד-שנתי שגבעוליו עדינים, גובהו 13-22 ס"מ. העלים מוארכים, נגדיים, תמימים או משוננים בראשם, ערוכים על הגבעול בדלילות. התפרחות צהובות, חסרות פרחים לשוניים ודומות לתפרחות של אהרונסוניה, נישאות בראשי הגבעולים, קוטרן 6-8 מ"מ. המצעית קמורה. כל פרחי הקרקפת צינוריים. הזרעונים דמויי חרוט ובראשם אוזנית (מכאן שם הסוג) דמוית נזר, שאורכה כאורך הזרעון. פורח בחודשים מרס–אפריל.

גָּדַל לפנים במְלֵחוֹת חוף-הכרמל ובחוף ים-המלח (תצפית בודדת של טוביה קושניר מ-1943), בתחילת המאה ה-20 נאסף גם בבקעה בגדות הירדן. תצפית נוספת ניתנת מהשרון על-ידי דנין (2004). בעקבות סקר מינים נדירים שנערך בשנות התשעים נראה שהאוזנן אינו גדל עוד בכל גלילות מישור החוף, ונכחד כליל מחוף הכרמל ומחוף ים-המלח (עין פשחה), והוא שרד רק בבקעת הירדן. כאן הוא גדל במלֵחות רבות: יריחו, עין כפתור, אל בדה, פתח ואדי עוג'ה, מאגר תרצה, שמואת ואדי מלחה, עין מחרוק, ובצומת אדם (יאיר אור, סקר הבקעה 2000/1). בשנות השמונים של המאה ה-20 נאסף גם במלחה בעמק בית שאן. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

אופייני למְלֵחוֹת המתייבשות בקיץ ולקרקעות כבדות מלוחות אך גם לשקעים במישורי חוואר (ליד גשר אלנבי).

המין נפוץ במזרח אגן הים התיכון: ישראל, קפריסין, כרתים, האיים האגאיים, מצריים וטוניס. בפלורה פלשתינה נכתב כי המין הוא דרום ים-תיכוני וסהרו-ערבי, אך למעשה אין הוא חודר ממש למדבר סהרה. להבדל זה יש חשיבות גדולה בשימור המין, כי מסתבר שבית-גידולו העיקרי הוא חופי הים התיכון ומלֵחות בקרבתו. אלה מעונות הנתונות בפיתוח מואץ, ולכן נודעת לשמירתו בארץ חשיבות מיוחדת.

סוג מונוטיפי ים-תיכוני, קרוב לסוג קוטולה.

  • בית-הגידול האופייני של אדמות כבדות לחות ומְלֵחוֹת בחוף הכרמל הצטמצם מאוד עקב פיתוח מואץ. בעקבות פיתוח חקלאות בבקעת הירדן מאזור הג'יפטליק ועד כביש אלמוג–קליה הצטמצמו מאוד השטחים הפוטנציאלים לגידולו של האוזנן, וקיימת גם שם סכנה להרס בית-גידולו ולהכחדתו מחוץ לשמורות הטבע באזור.
  • בית-הגידול המיוחד גורם קיטוע חמוּר של אוכלוסיות המין. האוכלוסיות שהיו בחוף-הכרמל ובים המלח היו מקוטעות מאוד מאוכלוסיות הבקעה. בבקעה בית-הגידול נפוץ במרחב, ולכן האוכלוסיות קרובות זו לזו.
  • אוכלוסיות גדולות של עשרות פרטים נצפו בשנות השבעים של המאה ה-20 בבקעה. בית-גידולו שם (שקעים מלוחים בקרבת מעיינות) נהרס מאז, וחלה הצטמצמות רבה במספר האוכלוסיות ובגודלן.
  • נדיר בארץ, אין מידע לגבי תפוצתו בעולם ומידת הסיכון.
  • מוגן בשמורות הטבע של מְלֵחַת ואדי אל-אחמר וביצת ואדי מלחה, שם קיימות אוכלוסיות יציבות.

מומלץ לאתר מחדש את המקומות שגָּדַל בהם, ולפעול לשימור שלושה מהם באזור יריחו ועוג'ה. מומלץ לנטר שנתית את אוכלוסיית שמורת ואדי מלחה ואת שלוש האוכלוסיות באתרים המוצעים.

צמח חד-שנתי של שקעים לחים מלוחים ושולי מְלֵחוֹת, אשר רוב אתרי בית-גידולו הושמדו. נמצא כיום רק בבקעת הירדן מערבות עוג'ה ועד הג'יפטליק. נכחד מעין מחרוק צפונית לג'יפטליק. קרוב לוודאי שנכחד מאזור ערבות יריחו. דגם פגיעוּת זה בבתי הגידול ובאוכלוסיות מורה כי תפוצת המין מצטמצמת אפילו בבקעה, אשר נשארה הגלילה היחידה בישראל שהאוזנן גָּדֵל בה. קצב הריסת בית-גידולו וקצב הכחדת האוכלוסיות מורים על צורך בהקצאת שטחים מיוחדים בשמורות (ואדי מלחה, ואדי אל-אחמר) או הקצאת שמורה מיוחדת.