קֶרֶן-יָעֵל סוּרִית

Chorispora purpurascens (Banks & Sol.) Eig

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
C. purpurescens
שם אנגלי
Ram's Horn
שם ערבי
גריינה זהרייה
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מערב איראנו-טוראני
אתר מרכזי לשימור
בין חוות מעון למצפה אביגיל בדרום הר-חברון
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.2
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (2)
% אתרים בשמורות
0

צמח חד-שנתי שעיר, לעיתים בלוטי, גובהו 10-35 ס"מ. הנבט מפתח שושנת עלים ממנה עולה גבעול זקוף או אלכסוני, מסועף מעט בחלק התחתון או לא מסועף. בשנים שחונות הגבעול יהיה קצר, כמעט יושב, ויתפתחו פרחים מועטים; בשנים גשומות יותר הגבעולים גבוהים ונושאים מספר רב של פרחים. העלים התחתונים בעלי פטוטרת, מחולקים-מנוצים לאונות דמויות שיניים; העלים העליונים כמעט יושבים אזמלניים-משוננים. הפרחים ערוכים לאורך קצות הגבעולים. עוקץ הפרח מתעבה באופן ניכר בשלב הפרי. הגביע ארגמני, שעיר אורכו 1 ס"מ. ארבעת עלי הכותרת באורך 1.5-2 ס"מ, בעלי ציפורן ארוכה ארגמנית החבויה בגביע ואוגן ביצני פרוש ורוד, מעורק בארגמן. האבקנים צהובים, בולטים, זירי האבקנים חופשיים. עמוד העלי ארוך ומסתיים בצלקת דו-אונתית. הפרי בלתי נפתח, אורכו 5-2 ס"מ, מעוקם, מפושק בחלק התחתון, פונה מעלה בקצה; בחלקו התחתון הפרי משונץ והזרעים המסודרים בשני טורים בכל מגורה; בחלקו העליון הפרי הוא מקור ארוך חסר זרעים. בגידול מבוקר של הצמח בגן הבוטני בירושלים נמצא כי בפרחים קיים אי-התאם עצמי ואין יצירת זרעים בצמחים מבודדים. הפרייה מתרחשת רק כאשר מתאפשרת האבקה הדדית. הזרעים נובטים בקלות בתנאי גידול מבוקר. הפריחה במרס-אפריל.

הצמח גדל בארץ בהרי יהודה ומדבר יהודה, בעשרה אתרים מתועדים. מוערך כי יש בסך הכל כ-18 אתרים. בהרי יהודה נצפה ונאסף בכמה אתרים באזור זיף ורכס מעון (עוז גולן - 2004) וגם באתר אחד בירושלים, בהר הזיתים. נכחד משני אתרים בירושלים. במדבר יהודה הוא נמצא באזור צור בהר, מר-סבא והרודיון, אך נכחד משני אתרים אחרים בסביבה זו. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

גדל בשדות בור ושדות חקלאות מסורתית ובבתות בספר הגבוה. על פי הפלורה של עיראק גדל גם במישורים, שקעים ומדרונות במדבר חולי.

המזרח התיכון - מרכז איראן, עיראק, טורקיה (מרכז ומזרח אנטוליה), סוריה, לבנון, ישראל, ירדן (לכל אורכה) וצפון ערב הסעודית.

בסוג קרן-יעל יש עשרה מינים הנפוצים רובם באזור האיראנו-טוראני. קרן-יעל עדינה (Chspora tenella) היא מין דומה אך קטן פרחים, הנפוץ מהבלקן דרך מרכז אסיה ועד לסין בחגורה אקלימית צפונית וקרה יותר מזו של קרן-יעל סורית. שני המינים נחשבים לעשבים רעים באזורי חקלאות. קרן-יעל עדינה נפוצה יותר, עליה אכילים ובצפון אמריקה היא מתפשטת ונחשבת לצמח פולש. צנון מצוי ומיני מחרוזת דומים לקרן-יעל בעלווה ובפרי המשונץ, אולם הם מאופיינים בפרחים שצבעם לבן או קרם עם עורקים כהים על עלי הכותרת ובפרי שהוא מפרדת המתחלק ליחידות חד-זרעיות.

  • תפוצת הצמח יציבה מבחינת הגלילות (הרי יהודה ומדבר יהודה). עם זאת, ניכרת ירידה במספר האתרים, במיוחד בתחומי ירושלים ובקרבתה.
  • פיתוח עירוני ועבודות עפר במרחב ירושלים גרמו להכחדת אוכלוסיות מאתרים שבהם היה בעבר, ואיום זה קיים גם כיום. שטחי חקלאות מסורתית בדרום הר חברון הולכים ונעלמים והדבר מוליך לאובדן בית הגידול של הצמח.
  • האתרים אינם מצויים בתחומי שמורות טבע.
  • תפוצתו של הצמח רחבה למדי במזרח התיכון, אך חסר מידע על מצב הסיכון בארצות אלה.

חשוב לאתר ולתחום שטח בדרום הר חברון שישמר ממשק של חקלאות מסורתית ויותיר שטחי בור בקרבתו. שטח כזה ייבחר על פי הנוכחות של מינים ייחודיים לבית גידול זה ובכללם קרן-יעל סורית. לאור הקלות בהנבטה, מומלץ ליצור אוכלוסיית גיבוי בגני מקלט.

צמח חד שנתי נדיר של חקלאות מסורתית ושדות בור הגדל באזורי ספר של הרי יהודה ומדבר יהודה. פיתוח והיעלמות בית הגידול של חקלאות מסורתית מסכנים את הצמח באתרים שבהן עדיין שרד. אינו מוגן בארץ בשמורת טבע.