לְשִישִית מְקוּמֶטֶת

Chrozophora plicata (Vahl) Juss.

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Indian Turn-sole
שם ערבי
בטיח' אל מלייקה
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
ברכת דורה, ברכת רחובות
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
3 (4)
% אתרים בשמורות
0

עשב חד- שנתי המכוסה בשערות כוכביות שמקנות לו גוון אפור-מלבין. הגבעולים מסתעפים מבסיס הנצר. העלים נגדיים ואורכם 2-5 ס"מ, בעלי פטוטרת ארוכה ועלי לוואי סרגליים קטנים. טרף העלה סגלגל פחות או יותר ונוטה לצורת משולש. שטח פני טרף העלה מקומט בצורה לא-אחידה. הצמח חד-ביתי - התפרחות הזכריות והנקביות הנפרדות קיצוניות או ממוקמות בחיקי העלים ומאורגנות בשיבולים. בפרח הזכרי 5 עלי גביע ו-5 עלי כותרת באורך 3 מ"מ. מספר האבקנים – 15, מחוברים בבסיסם. הפרחים הנקביים ערוכים בקבוצות של 3 וגודלם כ-4 מ"מ. עלי הגביע בפרח הנקבי ערוכים מתחת לשחלה בעלת 3 המגורות, עלי הכותרת חסרים או מנוונים. שלושת עמודי העלי מפוצלים כל אחד בקצהו ל-2 צלקות. הפרחים מואבקים על-ידי דבורים קטנות. הפרי הוא הלקט כדורי שגודלו בעת ההבשלה 6-8 מ"מ והוא מחולק ל-3 יחידות ומכוסה בצפיפות בשערות כוכביות. הפריחה בחודשים אפריל עד נובמבר.

הצמח גדל בארץ בשרון, בפלשת ובנגב המערבי, ב-17 אתרים מתועדים. על פי הערכה ייתכן שהצמח נמצא בכ-30 אתרים. בשרון אותרה לשישית מקומטת באחו בנימינה, אזור חדרה ובריכת יער, שלולית דורה, כפר ידידיה, בריכת געש ושלולית שקע הרצליה (הבאסה). נכחדה מאזור הירקון כמו גם מאזור גוש דן בצפון פלשת, בו תועדה בעיקר בשנות ה-20 של המאה שעברה. יש תצפית בודדת מ-1994 מחוף הכרמל ליד אמת נחל התנינים (שיר ורד), אך לא נמצאה שם ב-1998. בשנים האחרונות אותר הצמח במספר אתרים חדשים בפלשת בין אשדוד ואשקלון (עוז גולן), בביצת רחובות ומדרום לעיינות (לירן וקיל, 2009). לאחרונה נמצא גם בחולות עגור כצמח חדש לנגב הצפוני על ידי עוז גולן. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בישראל - שקעים מוצפים בחולות, בריכות חורף ושלוליות עונתית במישור החוף, מקומות מופרעים. באפריקה: בערבות עשב באזורי סוואנה, לעתים כעשב רע בשדות נטושים.

אזורים יובשניים בארצות אפריקה הטרופית ודרום אפריקה. במזרח התיכון מצוי במצרים, סוריה וחצי האי ערב.

בסוג לשישית 12 מינים, באזורים טרופיים ובאגן הים התיכון. בארץ גדלים 4 מינים. המין הנפוץ ביותר הוא לשישית הצבעים (Chrozophora tincta) הגדלה בקיץ כעשב רע בשדות בעל. מין זה מכיל בגבעולים ובעלים מוהל אדום ששימש בעבר וגם כיום לצביעת בדים, דברי מאפה וגבינות. הוא נבדל מלשישית מקומטת בהלקט המכוסה בקשקשים בלבד (לא בשערות כוכביות), פרח בעל 10 אבקנים וזרעים מגובששים.

  • ניכרת מגמה של צמצום במספר האתרים: נכחד כנראה מחוף הכרמל והאוכלוסיות של האתרים בצפון פלשת (גוש דן) אינן קיימות עוד עקב העיור של עשרות השנים האחרונות במקומות אלה. מצד שני נרשמו בשנים האחרונות אתרים חדשים בפלשת אך ככל הנראה זו תוצאה של חיפוש וסקירה יותר מדוקדקים ולא הופעה חדשה.
  • באתרים מופיעים בדרך כלל פרטים בודדים עד מאות בכל אוכלוסייה.
  • הסיכונים העיקריים הם זחילה עירונית אל אזורי שלוליות החורף והבריכות העונתיות שבקרבת ישובים עירוניים והתייבשות והיעלמות בית הגידול של בריכות חורף עונתיות במישור החוף עקב ירידת מפלסי מי התהום.
  • השמורה המוכרזת היחידה בה הצמח מוגן היא שמורת בריכת געש. האוכלוסיות באחו בנימינה, בריכת יער, בריכת דורה וביצת רחובות נמצאות בשמורות מוצעות אך לא מוכרזות. יתר האתרים אינם כלולים בשמורות טבע.
  • אינו נמצא בסכנת הכחדה עולמית ואינו מופיע ברשימות של ספרים אדומים מחוץ לישראל.

להפוך את אחו בנימינה, בריכת יער, בריכת דורה ובריכת רחובות לשמורות מוכרזות, לדאוג למניעת התייבשותן ולא לאפשר בניה בקרבתן באופן שיערער את משטרי המים ואת איכותם. יש לקיים ממשק שיבטיח משטר של הצפה חורפית והתייבשות בקיץ. מומלץ לטפח את שלולית שקע הרצליה (הבאסה) כאתר טבע שישמור את האלמנטים הטבעיים של החי והצומח.

עשב חד-שנתי שתפוצתו העולמית בארצות טרופיות. גדל בישראל בבריכות חורף עונתיות ובמקומות מוצפים באתרים ספורים לאורך מישור החוף. הסכנה של חיסול בית הגידול המיוחד הזה מהווה את האיום העיקרי על המשך קיומו של המין בישראל.