קוֹצָן מְכוּנָּף

Cirsium alatum (S. G. Gmel.) Bobrov

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם נרדף
ק. הלבנון, ק. קרח, קוֹצָן מְכֻנָּף
שם נרדף
C. libanoticum
שם אנגלי
Winged Plumed-thistle
שם ערבי
קוסואן לובנאני
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
עין טיון ליד עין הנציב
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
5.3
 
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
1 (2)
% אתרים בשמורות
0

צמח עשבוני רב-שנתי זקוף, בעל גוון מכחיל, קוצני ביותר, שגובהו 60-160 ס"מ. הגבעול המרכזי מתפצל מעט לגבעולים זקופים; הצמח ללא שושנת עלים בבסיסו, לאורך הגבעול יש עלים קוצניים סורחים אשר בסיסיהם מתרחבים בהמשך לכנפיים. העלים רובם פשוטים ורק התחתונים ביותר מאונים קלות. כל העלים בעלי קוצים בשפתם ופני העלה העליונים מכוסים גבשושיות שעירות צמריות. התפרחת היא קרקפת זקופה הנישאת על עוקץ קצר ביותר או התפרחת יושבת. התפרחות בודדות או בקבוצות של 2-3. אורך הקרקפת 10-17 מ"מ וקוטרה 7-8 מ"מ. חפי המעטפת הרעופים מסתיימים בקוץ יחיד. חפי המעטפת הפנימיים קשקשיים, אינם קוצניים וצבעם סגלגל. מצעית התפרחת מכוסה זיפים ארוכים. כל פרחי התפרחת צינוריים וסגולים. אורך הפרח 16-18 מ"מ. הזרעונים זהים בכל תפרחת, גודלם 3 מ"מ, הם קרחים, מבריקים וצבעם צהוב חוור. ציצית הזרעון עשויה דורים אחדים של זיפים מנוצים המאוחים בבסיסם לטבעת, אורכה 12-14 מ"מ. זיפי הדור הפנימי קצרים ועבים בהשוואה לזיפי הדור החיצוני. תצפיות עקיפות מרמזות כי ייתכן שהצמח מונוקרפי: כלומר, שושנת עלי בסיס מתפתחת כל שנה ללא תפרחת, עד הגיע הצמח לגודל קריטי ובשנה שלאחר מכן הוא מפתח תפרחת אמירית גבוהה (ללא שושנת בסיס), פורח ומת. הפריחה בקיץ המאוחר ובסתיו, בחודשים אוגוסט ועד אוקטובר.

הצמח נמצא כיום רק בגלילה אחת- בקעת כנרות, שם הוא גדל בעמק בית שאן בשני אתרים: עין-טיון ממזרח לעין-הנציב, ועינות-חסידה ליד אפיק נחל חרוד ממזרח לקיבוץ חמדיה. בכל שאר המעיינות שנסקרו בעמק בית-שאן בסקר יסודי שערכו צופי רת"ם בריכוזו של דוד פורת בשנים 2007 ו-2008 הצמח לא נמצא. עם זאת ניתן להעריך כי יש בסך הכל שלושה אתרים בארץ. בעבר גדל הצמח באתרים נוספים בבקעת כנרות – מסדה, כפר רופין ונווה איתן, אך מהם הוא נכחד. הצמח נכחד מעמק יזרעאל, בנחל הקיבוצים ובעין חומה דרומית מזרחית לניר דוד, שם נצפה עד 1990. האתרים הללו מסומנים במפה. עם זאת בסקרים של 2007-8 לא נמצא שם אפילו פרט אחד לרפואה. כמו כן נאסף המין בשנות השישים של המאה הקודמת מזרחית לעפולה, אך מאז לא נמצא עוד. בסך הכל נכחד מחמישה אתרים שבהם גדל בעבר. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בישראל - מקווי מים זורמים עם מים מתוקים – מליחים באזורים חמים. מחוץ לישראל גדל במיוחד בערבות מלוחות ואגמי אביב מליחים המתייבשים בקיץ, המצויים בשטחים ענקיים בדרום מזרח רוסיה ובקזחסטן ממזרח וצפונה לים הכספי.

גדל במזרח אירופה ועד מרכז אסיה: מאזור החוף של בולגריה ורומניה דרך טורקיה,צפון עיראק, איראן דרום ומזרח רוסיה ועד קזחסטן ואוזבקיסטן. מעניין שהמין אינו נתון מסוריה ולבנון ולכן ישראל מהווה אי דרומי ומקוטע ביחס לתחום התפוצה הכללי המצוי צפונה ממנה.

על הסוג – ראה קוצן גיירדו. קוצן מכונף תואר משולי נהר הדון וידוע בקבוצתו (Section Cirsium) כמין מיוחד שאינו גדל בבתי-גידול לחים מתוקים, אלא מאכלס מלחות המתייבשות בקיץ, ופולש לערבות גבס וחוואר. מקוצן מכונף תואר תת-מין אנדמי לרמת אנטוליה Cirsium alatum ssp.pseudocreticum, הגדל בערבות גבס ומלח ללא זיקה למקווי-מים. על ההבדלים בין קוצן מכונף לק. גיירדו - ראה קוצן גיירדו.

  • מספר האתרים בהם גדל הצמח היה קטן מאז ומתמיד, והנתונים מעידים מגמת על ירידה מתמשכת במספר האתרים, שמהם נותרו כיום רק שניים, בגלילה אחת.
  • גודל האוכלוסייה שנספרה בנחל הקיבוצים בשנת 1979 היה 130 צמחים ובשנת 1990 נספרו באתר זה רק 35 פרטים בשלושה ריכוזים לאורך 250 מטר. בשנת 2008 בעין-טיון נספרו 30 צמחים, במצבים פנולוגיים מגוונים החל מצמחונים עם שושנת עלים בלבד, צמחים פורחים, צמחים בפרייה וצמחים בהפצה. בסך הכל ניכרת מגמת הקטנה במספר הפרטים באוכלוסיות ששרדו.
  • ניתן להניח ששינויים במשטרי המים גרמו להכחדת אוכלוסיות באתרים מהם המין נעלם, ושינויים כאלה מאיימים כנראה גם על האוכלוסיות הקיימות. עם זאת חסר מידע על תנאי בית הגידול (משטרי מים ומליחות) הנדרשים להבטחת קיום הפרטים.
  • האתרים בעין חסידה ובעין טיון אינם מצויים בתחומי שמורת טבע. לאחרונה נשתלו צמחים בשמורת תל-סהרון ליד כפר רופין, כאשר חלק מהפרטים שנשתלו התבסס היטב (מידע מיפתח סיני, 2010).
  • אינו מופיע ברשימות של מינים אדומים בארצות אחרות.

מומלץ להכריז על עין טיון מזרחית לקיבוץ עין הנציב כשמורת טבע נקודתית שבה מתקיימת אוכלוסייה בת-קיימא. כמו כן יש לערוך מחקר אקולוגי ודמוגרפי של המין ובמקביל לנטר את איכות המים במעיינות עמק בית-שאן, על מנת להכיר את התנאים האופטימליים לקיום אוכלוסיות בנות-קיימא. מומלץ לגדל מזרעונים בגני מקלט, ויש לשקול אכלוס מחודש בעין-חומה ובקטע של נחל הקיבוצים ליד תל-שוקק וניר-דוד.

צמח עשבוני רב-שנתי קוצני של מעיינות ונחלים של מים מליחים. נדיר מאד בארץ ומספר האתרים וגודל האוכלוסיות מצוי בירידה ניכרת. עמק בית שאן מהווה תחנה דרומית ומקוטעת מכלל התפוצה העולמית – עובדה המגדילה את חשיבות שימורו של הצמח.