סִתְוָונִית קִצְרַת-עָלִים

מוגן

Colchicum szovitsii (Boiss. & Hausskn.) K.Persson

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר.


שם אנגלי
Short-leaved Autumn-crocus
שם ערבי
שוחיים
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
אתר מרכזי לשימור
רמת דלתון
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
3.7
 
פגיע
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (2)
% אתרים בשמורות
8.3

גיאופיט נמוך הפורח עם עלים בגובה פני האדמה, בעל פקעת חד-שנתית המצויה עמוק באדמה. הפקעת צרה ומוארכת, קוטרה עד 15 מ"מ והיא עטופה בקליפה בצבע חום בהיר. לצמח 4-6(3) עלים שטוחים צמודים לקרקע, שרוחבם 15-30 מ"מ, אורכם (20)5-12 ס"מ וקצותיהם מחודדים. לכל צמח פרחים רבים, בצמחים צעירים מספר הפרחים כחמישה, אך בצמחים מבוגרים, בעלי פקעות גדולות, מגיע מספר הפרחים ל-15-25. הפרח פעמוני, צבעו ורוד עמוק ואחיד, גודלו כ-4 ס"מ; אונות העטיף מחודדות במיוחד. צבע המאבקים והצופנים בבסיס זירי האבקנים חום כהה, וצבע האבקה צהוב. הפרי הוא הלקט הנפתח בשלוש קשוות וקוטרו עד 2 ס"מ. באוכלוסיית רמת דלתון כל הפרחים ורודים ובאוכלוסיית החרמון 30% מהפרטים בעלי פרחים לבנים. הפרח מדיף ריח נעים, לעומת שאר מיני הסתוונית שפרחיהם חסרי ריח. הפריחה מסוף נובמבר ועד ינואר. שיא הפריחה ברמת דלתון (830 מ') בסוף דצמבר ותחילת ינואר, בעוד ששיא הפריחה בעמק מן בחרמון (1,400 מ'), הוא בסוף נובמבר. גם במקרה זה קיימת תופעת "היפוך" מועדי הפריחה (ראו הסבר בסתוונית התשבץ). הפרחים מופיעים עם הופעת העלים או מיד אחריהם.

גדל בגולן הצפוני, בגליל העליון המזרחי ובחרמון, ב-11 אתרים מתועדים, אך ייתכן שיש 14 אתרים. בגליל העליון הוא גדל ב-4 אתרים ברמת דלתון ושוליה, אולם נעלם בחלק מאזור זה. בגולן הצפוני נמצא באזור ווסט ולמרגלות רכס בשנית. בחרמון הנמוך מוכר ממעיינות הר קטע וגם מעמק מן (מחוץ לתחום הספר), בקרקעות טרה רוסה וגרומוסול, במסלע גירני, ברום 1,450 מ'. אוכלוסיית עמק מן גדולה מאד. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

בישראל - קרקע כבדה בזלתית בשקעים המוצפים לפרקים בחורף. בחרמון ברום 960-1,600 בעמקי הרים מוצפים עונתית, אך מתייבשים ונסדקים בקיץ. בעולם מין זה אופייני לקרקעות חרסיתיות לחות ולאזורים הרריים ברום 1,600-3,600(900), בהם השלג נחשף במהירות, בשולי פלגים ושקעים לחים.

תפוצה רחבה הכוללת את הבלקן (בולגריה), הקווקז, טורקיה, איראן, טורקמניסטאן וצפון עיראק. תת-המין הגדל בארץ גדל מדרום טורקיה, סוריה, לבנון ועד צפון ישראל וצפון ירדן.

על הסוג – ראה סתוונית התשבץ. סתוונית קצרת-עלים נחשבה עד שנת 2007 כמין עצמאי, אך בעקבות עבודתה של פרסון (Persson, 2007) הורד מעמדה לתת מין chicum szovitsii ssp.brachyphyllum (Boiss. & Hausskn.) K.Persson בתוך המין הרחב. (ראו גם Feinbrun, 1953 ו-Mathew, 1987). שינוי זה גורר גם שינוי הגדרת התפוצה הגיאוגרפית של הטקסון מתחום מצומצם בלבנט (שהיה מקנה לו ערך 2 בקריטריון האנדמיות) - למין רחב תפוצה. ס. קצרת-עלים קרובה לס. מאוגדת ( C. fasciculare), שהיא מין אנדמי לסוריה שעל פי הספרות שכיח בחורן. למין זה אופייני מספר רב יותר של עלים (5-9) הגדלים תוך כדי הפריחה לאורך של 10-25 ס"מ ולרוחב 4 ס"מ; מספר הפרחים רב ביותר, לרוב 10-25 (מכאן נגזר שם המין). צמחים המוגדרים לטקסון זה נמצאו בבריכת בראון (בב אל-האווה) ליד מרום גולן ובשלוליות חורף עונתיות באזור הר חרמונית והר-ורדה בצפון הגולן. ס. מאוגדת לא גדלה בטורקיה, ולא נעשתה עד היום בדיקה סיסטמטית מעמיקה ולא ידוע אם מגיע לה מעמד של מין עצמאי. ברוב הפרטים של ס. קצרת-עלים בישראל מופיעים ארבעה עלים ולעתים גם חמישה או שישה, וייתכן שסתוונית מאוגדת אינה אלא זן רב-פרחים ועלים של ס. קצרת-עלים.

  • הצמח גדל רק במספר קטן של אתרים ב-2 גלילות ובנוסף להם גם בחרמון.
  • הדגם המרחבי של פיזור הפרטים הוא כתמים צפופי פרטים. האתרים ברמת דלתון צמודים, אך אלה של הגולן מרוחקים למדי זה מזה.
  • רוב האתרים, במיוחד אלה שברמת דלתון בגליל העליון ובתל ע'סניה בגולן רגישים לסכנת פיתוח חקלאי. מכיוון שהאתרים ברמת דלתון צמודים והנגישות אליהם קלה, יש חשש שכולם ייפגעו בו-זמנית כתוצאה מתהליכי פיתוח. כמו כן, הצמח ניכר ובולט לעין בעונת הפריחה ויש סכנה של עקירת הפקעות.
  • ככל מיני הסתוונית, המין מוגן בחוק בתוקף היותו גיאופיט. האתרים של תל ע'סניה (ברכס בשנית) ובריכת בראון בגולן מצויים בתחומי שמורות טבע, אך האתרים ברמת דלתון אינם בשמורה מוכרזת.
  • תת-המין המקומי מצוי בסיכון עולמי שכן שטח התפוצה העולמי שלו נאמד ב-30,000 קמ"ר בלבד ובישראל פחות מ-200 קמ"ר. המין ה"רחב" נפוץ יחסית בעולם וככל הנראה אינו בסכנת הכחדה.

יש להקים מערך ניטור רב-שנתי לפחות בשני אתרים בכל גלילה ולוודא בהם שמירה על האוכלוסיות. מומלץ להכריז על שטח משמעותי ברמת דלתון כשמורת טבע, למנוע שם פיתוח ולכלול בו את אוכלוסיות הסתוונית ומינים נדירים נוספים של האזור.

גיאופיט נדיר הגדל בגליל המזרחי, בגולן ובחרמון במספר מועט של אתרים. בישראל מצוי גבול תפוצתו הדרומי בעולם. חלק מהאתרים צמודים ומועדים לפיתוח חקלאי שעלול לגרום להכחדה מקומית. רוב האתרים אינם מצויים בתחום שמורות טבע ומומלץ לפעול לכלילתם בתוך שמורות מוכרזות.

ראה רשימת הספרות הכללית