חֲבַלְבַּל מִדְבָּרִי

Convolvulus pilosellifolius Desr. (1753)

ברשימת המינים בסכנת הכחדה. מבוסס על הספר האדום של צמחים בסכנת הכחדה בישראל מאת אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר. לחץ כאן למעבר לגרסת הספר.


שם אנגלי
Desert Bindweed
שם ערבי
מדיידה (בחר אל-מיית)
משפחה
סיווג מין
ברשימת המינים בסכנת הכחדה
מדברית
סודני – מזרח-סהרו-ערבי
אתר מרכזי לשימור
עין-גדי
1 2 3 4 5 6
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
0 1 2 3 4
המס' האדום
1
10
4.2
 
סכנת הכחדה
ערך IUCN
LC NT VU EN CR EW EX
מספר גלילות בישראל
2 (2)
% אתרים בשמורות
No Data

עשבוני רב-שנתי שרוע למחצה, גובהו 15-30 ס"מ וקוטרו 20-70 ס"מ. הצמח מסתעף מבסיסו ואינו מעוצה כלל. הענפים והגבעולים מכוסים שערות הדוקות, בתוספת מעט שערות מפושקות נעימות למגע. הגבעולים מעוטי עלים ומסתעפים מעט. העלים צרים ומוארכים, התחתונים נישאים על פטוטרת והעליונים יושבים. הפרחים ערוכים בסוכך מדומה דליל בראשי הענפים, 1-5 פרחים בתפרחת. אורך הגביע 5-7 מ"מ, והוא שעיר, ירוק בחלקו העליון, דמוי ביצה הפוכה ומחודד קלות בראשו. עוקץ הפרח קצר מהגביע. הכותרת משפך באורך 10-15 מ"מ. הזרעים גדולים, צבעם חום כהה והם מכוסים בשיער קצר.

המין נחשב כנכחד מהארץ במשך עשרות שנים, בשנים האחרונות התגלה בשלושה אתרים. גדל בגלילות הבקעה וים המלח: נאסף ביריחו בשנת 1924-1925 וליד גשר אלנבי בשנים 1921 ו-1935. נאסף ליד אתר הטבילה בירדן ליד יריחו בשנים 1921 ו-1942. בעין גדי נאסף המין בפאתי שדה מושקה ב-1941 (מגיליון עשבייה זה נעשה הציור לפלורה פלשתינה), כמו כן נאסף על ידי מיכאל בלכר במטעי עין גדי ב-2008 (בלכר ובלכר 2010). נאסף גם פעם בודדת ליד מנזר סנט-ג'ורג בואדי קלט בשנת 1942 על-ידי טוביה קושניר. דנין (2004) נותן מין זה מהגולן. הצמח נאסף בצד הירדני של עמק הירדן התחתון וחופי ים המלח: בעבר נאסף הצמח בצאפי (נפתולסקי 1925), א-רמה וגשר-אלנבי (1922), בע'ור אל-מזרעה (הלשון, אהרונסון 1908) וקלירוהי (=א-זרקא כיום) (דינסמור 1908). מכל האתרים הללו שרד הצמח רק בקלירוהי (רווק ושמידע 2000). אהרונסון כותב ביומנו בביקורו בלשון ב-אל-מזרעה – "זהו מין הנפוץ בשדות בגידולים במקום". חיפוש יסודי אחר הצמח בירדן באתרים מחוץ לקלירוהי העלה חרס, וכנראה שהצמח נכחד מהם. דגם ההכחדה בצד הירדני דומה לזה של הצד הישראלי. בקלירוהי החקלאות האינטנסיבית עדיין בחיתוליה ותנאי השטח הקשים מצילים בינתיים צמחים סודניים נדירים ביותר. לאחרונה נמצאה אוכלוסייה קטנה של חבלבל מדברי גם בפיפה בדרום ים המלח בשטח ירדן. שני אתרים התגלו בבקעה בשטח ישראל, הראשונה בת עשרות פרטים בגאון הירדן (שמש וחוב' 2016) והשניה בשדות עין הנציב היא בת מאות פרטים והיתה מוכרת מזה שנים על ידי הצפר אבנר רינות אך רק ב-2017 דווחה ואומתה. לחץ לצפיה במפת התצפיות הדינאמית של מין זה

שולי שדות ותעלות השקיה בנאות מדבר, בקרקעות חוליות במדבריות קיצוניים חמים.

גדל במזרח האזור הסהרו-ערבי ועד מדבר רג'סטן בהודו: סודן, סומליה, אתיופיה, מרבית אזורי מצריים, דרום סיני, מרבית גלילות ערב, תימן, דרום אירן, אפגניסטן, דרום פקיסטן. שכיח למדי ברג'סטן בחולות.

ראה חבלבל מצרי. הערה בקשר להגדרת המין: יתכן שהגדרתו של טקסון זה מוטעית. לדעתנו הוא משתייך למין חבלבל שרוע (C. prostrata (=C. microphyllum, הגדל במעונות חמים לאורך גלילות ים סוף, והתכונות המורפולוגיות של הצמחים תואמות את תיאור הצמח בספרות. אנו לא שינינו לפי שעה את שם הצמח המדעי, אך הנתונים של הטקסון על תפוצתו הגיאוגרפית והקריטריונים לנדירוּת נשארים תקפים. חבלבל מדברי נתון בספרות כצמח שתפוצתו אירנו-טורנית, הגדל במקומות מעובדים במדבר. בספרה של שילה קולונט (lonette 1984) על צמחי ערב הסעודית מצולם כ"חבלבל מדברי" צמח אחר עם פרח גדול הרבה יותר, ואילו הטקסון מקלירוהי עונה בדיוק להגדרת -C. prostrata. כך גם בפלורה של תימן ( Wood, 1997). לפי תכונות הצמח ואזור התפוצה נראה כי לפנינו מין סודני C. prostrata, המותאם להיות עשב-רע בשדות שלחין במדבר חם. למין זה אופייני פרח לבן קטן יחסית, גביע עשבוני שלעליו צורת מרית ושחלות ופרי שעירים.

  • הצמח נכחד מרוב אתריו ההיסטוריים ונמצא מחדש בשלושה אתרים (שניים מהם חדשים). כל האתרים הללו מאופיינים באקלים סודני של נווה-מדבר, עם מים זורמים זמינים ממעיינות או נחלים או תעלות השקיה.
  • גם בירדן נכחד הצמח מרוב האתרים, עובדה המורה בבירור על פגיעה קשה בנאות-מדבר בעקבות פיתוח חקלאות והפניית המים להשקיה ולשימוש לאדם.
  • אין כל מידע על מספר וגודל האוכלוסיות שהיו בעבר, אך אפשר עדיין להקיש מהאוכלוסיות הקיימות על מאפיינים דמוגרפיים וממשקיים.

בעקבות ההצלחה של מיכאל בלכר בשיקום אוכלוסיות צמחים בעין גדי, מומלץ לאסוף זרעים משלושת האוכלוסיות הקיימות ולהנביטן לצמחים שיופצו בגני מקלט ובגנים הבוטניים. באזור עין גדי מומלץ לייצר אוכלוסיה גדולה ויציבה יותר בשולי מטע או שמורת הטבע.

צמח סודני רב-שנתי עשבוני, שאופייני לנאות-מדבר ושדות חקלאות מסורתית בבקע ים המלח, שמוכר רק בשלושה אתרים, וסכנת הכחדה מיידית מאיימת בישראל כמו גם בצד הירדני. מומלץ להשיבו לאתרים קיימים, היסטוריים וחדשים.